סטודנטים מאוניברסיטת קווינס הקנדית יצרו שולחן ביליארד אינטראקטיבי המציג לשחקן שכבת מידע גרפית על גבי השולחן, כדי לסייע לו לתכנן ולבצע את המכה. המערכת משלבת מצלמה המזהה את מיקומו וצבעו של כל כדור על השולחן ובמקביל עוקבת אחרי מיקום וכיוון מקל הביליארד של השחקן בזמן אמת. הנתונים הנאספים לגבי המכה הצפוייה מוקרנים בעזרת מקרן-עילי כחיווי דו-מימדי על השולחן.
פרוייקט Flyfire של המעבדה לחקר עיצוב אורבני ב-MIT הוא קונספט טכנולוגי למסכים המורכבים בחלל מאוסף של פיקסלים מעופפים המסונכרנים ביניהם. פורמט התצוגה אינו מוגבל לצורה מסויימת ויכול להשתנות בזמן אמת. סרטון ההמחשה מציג את החזון ברמת הקונספט ואב טיפוס ראשוני. מזכיר במשהו את פעמוני הרוח של טקראם.
חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון פיתחו מערכת שקופה נטולת ממשק, עם פלט מבוסס אוגמנטציה המאפשר לנהגים לראות דרך קירות ולהבחין בסכנות המסתתרות מעבר לפינה. הרכב משתמש ברשת מצלמות הוידאו הפרוסות ממילא ברחבי הערים הגדולות בעולם, כדי לעבד בזמן אמת חיתוך עם מצלמה נוספת המותקנת ברכב ולקבל פרספקטיבה על בסיס נקודות משותפות. הקרנת שכבת הוידאו על שמשת הנהג נטמעת בצורה שקופה בעולם הנשקף ממנה ויוצרת אשלייה של שקיפות. במסגרת האקדמית אין כמובן מגבלות פרקטיות, כלכליות או בירוקרטיות, אבל אולי, הלוואי, מגניב.
[מצאתי ב-Gizmodo]
ב'מכונה הכי לא שימושית בהיסטוריה' יש משהו מקסים, כמעט אנושי, בהתעקשותה לכבות את עצמה ולנוח. הממשק האינטואיטיבי בעל המפסק האחד יוצר איזון בין רצון המכונה לזה של המשתמש. אם חשקה נפשכם בגירסה מעשי ידיכם להתפאר (ואתם לא מפחדים ממילים כמו 'מיקרו-קונטרולרים') – כך תבנו אחת.
פרוייקט מחקר אקדמי מעניין בקיימברידג' יצר את ProForma – סורק תלת-מימדי המשתמש במצלמת רשת סטנדרטית ליצירת מודלים תלת-מימדיים לכל שימוש שהוא. התוכנה, שאינה זמינה כרגע להורדה, בונה במהירות מודלים משולבי טקסטורות על בסיס אובייקטים פיזיים שהמשתמש מסובב עם היד בצורה חופשית ומצולמים בזמן אמת. בפועל מתבצע חישוב תנועה טכני של נקודות וירטואליות על גבי האובייקט, המתעדכנות על בסיס מידע חדש, כדי להעריך ולייצג את המבנה שלו.
[מצאתי ב-boingboing]
10GUI הוא קונספט מעניין שמציע חלופה ממשקית למטאפורת שולחן העבודה והסביבה החלונאית, בדמות מערכת הפעלה בה המשתמש שולט על רצף של חלונות הצמודים זה לזה במישור אחד, שניתן לשנות את רוחבם, מיקומם ברצף וקנה המידה. השליטה בממשק מתבצעת בעזרת משטח מגע תומך מולטי-טאצ', שתופש את מקומו של העכבר (ואולי גם של המקלדת).
התמיכה במולטי-טאצ' מאפשרת להרחיב את מגוון מחוות השליטה, ולבצע מספר פעולות שליטה במקביל, בזמן ששולי משטח המגע מפעילים פעולות רוחביות. סמן העכבר המסורתי הוחלף בחיווי חכם העוזר למשתמש לזהות את מיקומי האצבעות ביחס למסך – אלו מוצגים בצורת מעגלים המתמלאים בצבע בזמן לחיצה.
החוקיות הממשקית בהחלט יוצרת סדר והקשרים בין חלונות, אך חסרה בה מעט גמישות. זה נובע מנקודת המוצא שקובעת בצורה גורפת מדי שחוסר סדר וחפיפה בין חלונות הן בעיות ממשקיות, בזמן שלמעשה המשתמש יכול לנצל אותן לשימושו. כך למשל – חפיפה היא תכונה שימושית בעת השוואה בין תכנים, והאפשרות לפצל את הרצף הבודד לסדרה תעזור למשתמש להרכיב רצפים לפי הקשר.
סטודנטים מסינגפור פיתחו את Sketch2Photo – אפליקצית חיפוש נסיונית שמרכיבה תמונות ריאליסטיות על בסיס ציור מלווה בטקסט. המשתמש משרטט סקיצה עם העכבר, מגדיר את ההיררכיה בין האובייקטים, ומתייג אותם עם מילות מפתח. התוכנה מחפשת באינטרנט תמונות רלוונטיות שיתאימו לקומפוזיציה הסופית גם מבחינת צבעוניות, רזולוציה והבידול של האובייקט מהרקע. עם השלמת חיפוש התמונות האובייקטים הרלוונטיים נצרבים מהרקע ומורכבים לקומפוזיציה הסופית.
לא חסרים מנועי חיפוש תמונות המתבססים על קלט של ציור, דוגמת GazoPa של היטאצ'י (שגם אחרי שנה עדיין לא יצאה מבטא). בניגוד להם, Sketch2Photo משתמשת בחיפוש כאמצעי ליצירה חדשה – תהליך החיפוש מבצע הרכבה ועיבוד של תכנים על בסיס הקלט המופשט של המשתמש.
האנטנה האנושית היא ממשק רדיו בו המשתמש המשוטט על פני שטיח משנה את התדר בהתאם למיקומו, וכן משמש כאנטנה המשפיעה על איכות הקליטה. פרוייקט גמר סטודנטיאלי מהולנד של פלוריאן קראוטלי (Florian Kräutli), שחוויית השימוש בו נעה בין תסכול להפתעה, תלוי במטרת המשתמש. בכדי להגיע לתחנת רדיו ספציפית השקיפות של הממשק מאלצת לחפש את המיקום והתנוחה האופטימליים, ובהיעדר חיווי אמיתי – לאתר אותם מחדש בכל פעם שהשטיח מוזז ממקומו.
[מצאתי ב-Likecool]
Rock Wall הוא קיר מולטי-טאצ' אינטראקטיבי מרובה משתתפים באורך של 5.5 מטר – האטרקציה החדשה של הארד-רוק קפה לאס וגאס. הקיר נועד לאפשר למשתמשים לסרוק את ארכיון התמונות והסרטונים העצום בזמן אמת. הממשק מחלק את הפורמט הגדול למשטחי עבודה, המוקצים בצורה דינמית בהתאם לכמות המשתמשים.
הקיר מאפשר עבודה לעד שישה משתמשים במקביל, כאשר מערכת השמע הממוקדת מאפשרת להם לצפות בסרטים או להקשיב למוזיקה, מבלי להפריע למשתמשים אחרים. בכדי לעודד חווייה משותפת, המשתמשים יכולים לשתף אלמנטים לאורך הקיר.
ההתמודדות העיצובית עם הפורמט וחלוקתו בהתאם לכמות המשתמשים היא לא פחות ממבריקה. קצת מאכזב שרבים מהכלים הממשקיים נגזרים מתוך עיצוב ממשק האייפון עד לכדי העתקה של ממש. עבודה עיצובית וטכנית מרשימה של אובסקורה דיגיטל.
[מצאתי ב-Gizmodo]
האקדמיה השוויצרית שחררה את 'audio d-touch' – סביבה נסיונית ליצירת מוזיקה בזמן אמת, באמצעות ממשק פיזי ייחודי המתבסס על הסידור המרחבי של אובייקטים על גבי משטח ומצלמת רשת ביתית. הסביבה כוללת שתי תוכנות – מערכת תופים וסיקוונסר, עם חוקיות ממשקית דומה בה המשתמש מזיז אובייקטים על גבי משטח. כל אובייקט מייצג צליל, ומיקומו היחסי משפיע על סוג הצליל שמופק.
התוכנות זמינות להורדה חופשית* מאתר הפרוייקט (לאחר הרשמה חינם). דרישות המערכת בסיסיות – מחשב (PC או מק), מצלמת רשת ומדפסת להדפסת הסמנים הדיגיטליים. בהתחשב בחומרה הביתית, חוויית השימוש מפתיעה למדי.
*הסכם השימוש האקדמי כולל התנייה – כיוון שמדובר בחלק מפרוייקט מחקר אקדמי בשוויץ, הוא מאשר לעקוב אחר השימוש לצרכי מחקר. להבנתי – זה עושה רושם תמים, ולא זיהיתי נזק שנגרם אצלי כתוצאה מכך.
פוסטים ישנים יותר
RSS