קוד

חומר גלם לעיצוב אינטראקציה עם השולחן בסלון

חברת Sensacell האמריקאית מפתחת מוצר המיועד למעצבים, המאפשר להם לשלב אינטראקציה בעבודותיהם. המשמעות היא בזמינות של חומר גלם בסיסי, מודול של מסך אינטראקטיבי ברזולוציה נמוכה, המיועד לשימוש מעצבים במגוון תחומים (אדריכלים, מעצבי מוצר, מעצבי פנים וכו') לאפליקציות יומיומיות – החל משולחנות סלון אינטראקטיביים, חיפויים ורצפות, חזיתות של חנויות וכו'. החברה איננה יחידה בתחום, אך היא פונה לקהל יעד שאינו משלב תכונות של עיצוב אינטראקטיבי בעבודותיו, מתוך מגבלה טכנולוגית או חסמים אחרים. מגוון האפשרויות והזמינות של הטכנולוגיה מבטיחים אינסוף אינטראקציות מרצדות ומציקות בכל מקום, במורכבויות אינטראקטיביות משתנות.

המודול של Sensacell - חומר גלם אינטראקטיבי למעצבים

כחומר גלם אינטראקטיבי למעצבים, המערכת משולבת בתוכנה נגישה המאפשרת להגדיר את סוג האינטראקציה המבוקשת באמצעות אשף (וויזארד) עם דגש על פשטות היצירה. אמנם יש כאן פוטנציאל לחיבורים מעניינים בין תחומי עיצוב שונים, אך גם פתח מדאיג לשטף של אינטראקציות שטוחות במגבלות המערכת.


מיקרו-מפעל ביתי לייצור מוצרי צריכה

'מיקרו-מפעל' (Microfactory) הוא פרוייקט המתמודד עם פיתוח של סדרת מכונות ביתית, המאפשרת לאנשים לייצר, לשתף ולעצב מוצרים בטכנולוגיות ייצור תעשייתיות בצורה עצמאית ביתית. הקונספט מכוון למוצרים המתבססים על שימוש מחדש בחומרים יומיומיים שסביר למצוא בסביבה הביתית, והוראות ייצור פתוחות ונגישות. התפתחות הפרוייקט מסתמכת על בניית קהילת המעצבים סביבו, שישתפו עיצובי מוצר והנחיות ייצור בקוד פתוח. כאן גם מסתתר בסיס מוצלח למודל עסקי עתידי.

המכונה הביתית הראשונה בסדרה, Mow, מאפשרת למשתמש לעצב או להוריד הוראות לחיתוך עבור משור שולחני העוקב אחריהן בצורה אוטומטית (בדומה לחיתוך לייזר). הנגשת תהליכי ייצור מוצרים אוטומטית בצורה ביתית היא פלטפורמה יצירתית המאפשרת לענות על צרכים מיידיים של משתמשים בצורה נגישה, כמו גם למצוא שימוש חדש לחומרים ומוצרים קיימים. מאחורי הפרוייקט עומד סטודנט בוגר האקדמיה המלכותית לאמנות בלונדון, שזהו פרוייקט הגמר שלו.


[מצאתי ב-Core77]

עיצוב שיער אינטראקטיבי – יישום פרקטי של אוגמנטציה

האפליקצייה האסייתית HairArt היא שילוב של עיצוב אינטראקטיב עם המספרה השכונתית (או חנות הפיאות) בכדי לסייע ללקוחה המתלבטת באיזו תספורת/פיאה מכוערת לבחור, ולהניע אותה לפעולה. האפליקציה שותלת הדמייה וירטואלית של עיצוב שיער על גבי צילומי הלקוחה בזמן אמת – היא עוקבת אחרי תנועות הראש ומשפיעה על ההדמייה לפיהן (טכניקה דומה לזו של 'העולם של ההרים'). החווייה האינטראקטיבית מספקת ערך מוסף המאפשר ללקוחה לחוות תספורת ולהתאימה כרצונה, לפני שהתבצעה פעולה כלשהי על ראשה.

לקוחות מתלבטות במיוחד מוזמנות להדפיס את האופציות המובילות מבחינתן, מתוך גלרייה של 300 סגנונות עיצוב שיער שונים לבחירה, בכדי לשתף עם חברות או לתלות בסלון בית. האפליקציה משווקת באסיה בצורה מסחרית, היא רצה על מחשב PC סטנדרטי המצוייד במצלמת רשת, כאמצעי מעודד מכירה לבתי עסק בתחום.

מנכ"ל סיסקו על השימוש בוידאו באינטרנט

מנכ"ל סיסקו, ג'ון צ'יימברס, מצביע על שימוש בוידאו כאמצעי להתפתחות העתידית של האינטרנט והשימוש שאנו עושים בו. הוא צופה שבעתיד תהיה הטמעה טבעית ושקופה של שירותים מבוססי וידאו בכל האינטראקציות שלנו – עסקיות או פרטיות, עם דגש על תקשורת. הוא הולך רחוק ומגדיר את שילוב הוידאו כ-'Killer app' של האינטראקציה האינטרנטית. זו הבנה יפה אמנם לכיוון אליו הרשת הולכת – אבל זו גם הגזמה.

כמובן שיש יתרונות לוידאו כאמצעי אפקטיבי שמסוגל להעביר תוכן חזותי זורם ללא קשר למיקום. כאמצעי תקשורת הוא עוזר לקשר בין אנשים, ללא קשר למיקומם הגאוגרפי, ומשלים בצורה טבעית את שירותי הוירטואליזציה ומיחשוב העננים העסקי.

הבעיה היא שוידאו הוא אמצעי מסורבל שלא ממלא את הצורך באמצעי תקשורת מהיר וזמין – הוא דורש תשומת לב והתעסקות. זאת בניגוד לפלטפורמה של טוויטר, מסרים מיידיים ודואר אלקטרוני. אנחנו רואים בכולם פתרונות המשלבים יכולות וידאו, שמשתפרות מגירסה לגירסה. וידאו הוא אמצעי משלים שיתפוש מקום טבעי יותר ויותר, אך הוא אמצעי לאינטראקציה – לא מהות בפני עצמו.

[מצאתי ב-BTL]

iDisplay – מסך מולטי-טאצ' מבוסס מצלמת רשת

פרוייקט iDisplay מחפש אלטרנטיבה טכנית זולה ופשוטה להשתמש במסכים שטוחים פשוטים כמשטחי מולטי-טאצ' אינטראקטיביים – הוא מצליח לזהות מחוות ידיים ואובייקטים פיזיים צבעוניים המונחים על המסך. כרגע מדובר באב טיפוס המסוגל לזהות את תנועת היד ומחוות צביטה, אך פשטות העקרון מאפשרת להרחיב את מגוון המחוות המותאמות שהמערכת תזהה בעתיד.

בניגוד לפתרונות מסחריים המתבססים על חיישנים או בטכניקות לזיהוי אור אינפרא-אדום (IR), המערכת מתבססת על מצלמת-רשת רגילה ומסך LCD פשוט – כשהמשמעות היא הנגשה של הטכנולוגיה לקהל רחב בעלות נמוכה והתקנה פיזית פשוטה. באופן לא מפתיע, הפגיעה המשמעותית ביותר היא בדיוק התנועה, איכותה ומגוון האינטראקציות הניתנות לזיהוי בהשוואה לפתרונות מורכבים (ויקרים) יותר – כמו למשל אינטראקציות בהן יש חשיבות לעוצמת הלחיצה.

סרטון ההדגמה נ-מ-ר-ח על פני 10 דקות שלמות – מומלץ למצות אותו בסריקה לאורך הטיימליין מאשר להשקיע את הזמן – מאכזב לגלות כמה ההפסד מינורי.


מאחורי הפרוייקט עומד סטודנט המשלים תואר בהנדסת תוכנה, וזהו חלק מפרוייקט הגמר שלו. מדובר כרגע באב-טיפוס לצרכי מחקר, כאשר ספריית קוד פתוחה של היישום תשוחרר (אולי) בהמשך.

[מצאתי ב-NUI Group]

חיפוש (גם) בקישורים מקוצרים בטוויטר

BackTweets הוא שירות חיפוש המאפשר לאתר קישורים בטוויטר, גם אם הם ממוסכים באמצעות שירות לקיצור כתובות. המשמעות היא כמובן איתור של תוצאות רלוונטיות רבות יותר. אני מניח שמדובר בעניין של זמן עד שהתכונה החיונית הזו תתווסף לחיפוש הבסיסי של טוויטר.

ממשק השליטה החדש של ה-xbox מתבסס על מחוות וזיהוי קולי

מיקרוסופט מציגה את פרוייקט נטל (Project Natal) – ממשק השליטה החדש של קונסולת ה-xbox המתבסס על מחוות גוף, תנועה בחלל וזיהוי קולי. החווייה המשחקית מזכירה את זה של ה-wii, עם הבדל אחד עיקרי – אין שלט! מהבחינה הזו הוא קרוב יותר ל-eyetoy של סוני, אלא שהמחוות טבעיות והתנועה אינה מוגבלת בחלל, כך שהשחקן יכול להתמקד בחווייה המשחקית ולא במיקומו בחדר.


משחק הציור מאפשר לשחק לצייר על קנווס וירטואלי באמצעות תנועות גוף, כאשר הוא רואה ייצוג גרפי שלו על המסך בזמן אמת. שילוב הזיהוי הקולי מאפשר לקרוא בשמות הצבעים בכדי להחליף אותם, וכן להפעיל פעולות קוליות נוספות כמו הסטנסיל. זה מזכיר במשהו את Body Paint הנסיוני, אלא שכאן מדובר במוצר מיינסטרים מסחרי לשימוש ביתי, ואמצעי להדגמת יישום בודד מתוך מכלול האינטראקציות האפשריות עם הפלטפורמה – דוגמת תנועה בחלל תלת-מימדי, מהירות תנועה, שילוב מחוות וכו'.


הדור הראשון של ה-wii,התמודד עם מגבלות טכנולוגיות, אך הצליח לחנך את השוק להעדיף חוויות משחקיות על פני אפקטים גרפיים. כאן אנו רואים את ההתפתחות שמשלבת את היכולות הגרפיות עם אלו המשחקיות. בשלב זה עדיין מוקדם לבדוק את היכולת להתמודד של הזיהוי הקולי להתמודד עם סביבה רועשת, או של המצלמה עם מצבי תאורה בעייתיים – שני פרמטרים לדוגמא שיש להם השפעה קריטית על חוויית המשחק ונובעים ממגבלות טכניות. הצפי להפצה אגב מתוכנן לסוף 2010.

סרטון וידאו פנורמי – אינטראקציה מדהימה ב-360 מעלות

yellowBird ההולנדית מדגימה טכנולוגיה חדשה המאפשרת אינטראקציה עם תוכן וידאו המצולם בפורמט פנורמי של 360 מעלות. הצופה שולט על זווית הצילום של הסרטון באמצעות גרירה של העכבר. חוויית הצפייה הופכת לעצמאית, אינטואיטיבית ואישית. מבחינה טכנית, הצילום מתבצע על ידי שילוב של שש מצלמות, בדומה לשיטת צילומי הרחוב של גוגל (streetview), והנגן מתבסס על הזרמה בסיסית של וידאו בפלאש, כאשר הסרטון מתעוות בהתאם לזווית הצפייה.


לא זכור לי שנתקלתי במקבילה לחוויית הצפייה הזו, לפחות לא באיכות סרטון טובה כל-כך. אם אי שם באלף שעבר האינטראקטיביות הביתית התמצתה בשינוי זוויות הצילום ב-dvd, מגמת ההתפתחות הטכנולוגית נותנת לצופה עוד ועוד דרכים לשלוט על התוכן שהוא צורך. זה זמן טוב לחזור ולצפות בסרטון של otto הגרמנית – פורמט אינטרנטי נמוך שהמרחק הטכנולוגי אליו אינו גדול. ההתפתחות הטבעית מכאן תעצב חווייה עם אינטראקטיביות אמיתית בה המשתמש יכול להתקדם ולהשפיע על התוכן בצורה אינטואיטיבית ופשוטה כדי לתת לו ערך מוסף. זה כבר כמעט כאן.

כסא גלגלים הנשלט באמצעות המוח

באוניברסיטת סרגוסה בספרד פיתחו אב-טיפוס לכסא גלגלים הנשלט באמצעות המוח. המשתמש חובש כובע עמוס חיישנים, העוזרים לזהות חוקיות של מחשבות ולתרגם אותן לפעולה. המשתמש רואה הדמיה של הסביבה הפיזית על המסך בזמן אמת, ומתרכז בנקודה אליה הוא רוצה להגיע. המערכת מזהה את היעד ומנווטת אליו במסלול העוקף כל מכשול פיזי הנמצא בדרך. זה מזכיר את ההדגמה של אמוטיב, ולמיטב הבנתי גם עובד על אותו העקרון הטכנולוגי, אלא שהפעם מדובר ביישום פרקטי אמיתי, בניגוד לטכנולוגיה גנרית שניתנת לאימוץ לצרכי פיתוח.


[מצאתי ב-engadget]

ציורי גוף אינטראקטיביים

'צבע גוף' (body paint) הוא מיצב אינטראקטיבי בו הצופה מצייר על משטח וירטואלי באמצעות תנועות גוף וירטואוזיות – אינטראקציה שמתאימה לאייפון או ל-surface אבל בפורמט ענק. התפתחות היצירה מבחינה גרפית תלויה בתנועות המשתמשים, אך הדגש מתחיל ומסתיים באינטראקציה. המערכת ממשיכה בצורה טבעית את תנועת המשתמש, בהתאם לצורתה ולמהירות שלה, ונותנת לה פרשנות משלה בתנועות הצבע הנאספות על הקנווס. העריכה והשילוב עם המוזיקה עושות לזה רק טוב.