חברת Oblong יישמה את מערכת ההפעלה המרחבית שהופיעה ב-Minority Report. מדובר באחת מסביבות העבודה הבדיוניות העתידניות המורכבות והמושקעות ביותר שהופיעו בסרט אי פעם, ולמעשה אובלונג כללה בצוות הפיתוח של המערכת גם את אחד מיועציו של שפילברג בעת שביים את הסרט. למרות השם המוזר (g-speak?) מדובר בפריצת דרך של ממש בצורת האינטראקציה שלנו עם מחשבים, מעבר של קונספט מן המדע הבדיוני לעולם האמיתי. הסרטון מדגים את המערכת ויכולותיה בתסריטי שימוש שונים. אם זה עובד כמו שזה מוצג – זה מדהים!
סביבת עבודה מרחבית (Spatial Operating Environment, או SOE בקיצור) מאפשרת אינטראקציה עם מחשבים באמצעות תנועה ומחוות ידיים. הגמישות והמגוון של התנועות מאפשרים לבנות סביבות עבודה עם פרודקטיביות מאוד גדולה שיתרונן מתבטא בעת עבודה עם כמויות גדולת של מידע מורכב, כאשר משלבים עבודה עם מספר משתמשים ומספר יישומים במקביל, על גבי מסך אחד או כל שילוב של מסכים, בצורה המאפשרת ליישם סדרת יישומים אינטראקטיביים הפועלים בצורה אינטואטיבית בעלת אחידות וגמישות ממשקית שהיו עד עתה מדע בדיוני בלבד.
Create with Context פרסמה תוצאות יוזר-טסטינג שערכה בקרב משתמשים בגילאי 30-55, בעלי היכרות משתנה עם ה-iphone, שכלל תסריטי שימוש (סנריוז) שונים עם iphone – החל משימוש באפליקציות יומיומיות ומשחקים ועד לחיפוש תוכנות ורכישתן. רוב תוצאות המחקר אינן מפתיעות, אבל מעניינות בהקשרן.
לא מפתיע לראות כמה חשובה השמירה על אחידות ממשקית (קונסיסטנטיות) כאמצעי המאפשר למשתמשים להבין תפעול של אפליקציות בצורה אינטואטיבית, ואת הפתעת המשתמשים כשהאפליקציה לא שומרת על אחידות ממשקית – בין אם מדובר על צורת הפעלה, שימוש באייקונים, צבעוניות או מיקום של כפתורים ואלמנטים ממשקיים.
המחקר מדגים את הצורך של המשתמש במשוב חזותי כאשר הוא מבצע פעולה, מצבים בהם המשתמשים מסיקים שכפתורים הקרובים זה לזה קשורים אחד לשני, בעייתיות בממשקי מגע בכפתורים הקרובים זה לזה או כאלה הממוקמים במקומות שניתן להגיע אליהם בטעות כחלק מביצוע פעולה אחרת.
בעת רכישת תוכנה בחנות האפליקציות ב-iphone, המשתמשים מסננים את התוכנות בשלב ראשון לפי מראה האייקון המייצג אותן ולפי השם שלהן, בזמן שלדירוג המשתמשים הראשוני (המיוצג על ידי כוכבים) הם מתייחסים בחשדנות, ודואגים לקרוא את התגובות הטקסטואליות ולא מסתמכים על החיווי בפני עצמו. מבחינת תמחור – 4.99$ נתפש כמחיר סביר לאפליקציה ומשדר אמינות, בזמן שאפליקציות זולות יותר מעוררות חשדנות ונתפשות כנחותות יותר. כאשר אנו מדברים על אפליקציות העולות 14.99$, המחיר משחק תפקיד ומשמש כחסם משמעותי בפני הרכישה. חשיבות גירסת הנסיון היא קריטית לפני ביצוע רכישה, ומהווה תנאי הכרחי המאפשר למשתמש לבדוק את התאמת התוכנה לצרכיו ולהרגיש בטוח בהשלמת רכישתה.
סיכום המחקר זמין להורדה כקובץ pdf השוקל כ-6.5 מגה, באתר החברה.
חווייה ממשקית מעניינת מגיעה מפרוייקט PowerCursor, אשר הכלים שבו מאפשרים להשתמש בעכבר כאמצעי ממשקי. מדובר בספריית כלי תוכנה לפלאש, לעיצוב ופיתוח ממשקים שמגיבים למשתמש בהתאם לחומריות הגרפית שלהם בעת אינטראקציה איתם, על ידי שינוי רגישות ומיקום סמן העכבר.
הקונספט משנה את הדרך בה העכבר מגיב למשתמש, ובכך מנסה להעביר למשתמש תחושות טקטיליות כמו דביקות, חספוס, לחץ, נפח או מאסה של ממשקי משתמש, באמצעים גרפיים בלבד. בדף ההדגמות שבאתר הפרוייקט ניתן למצוא נסיונות ליישום הכלים לכדי ממשקים וסוגי אינטראקציות שונות.
המנוע מאפשר למפתח לבנות "שדות כוח" מסביב לאובייקטים, אשר משפיעים על סמן העכבר של המשתמש בעת קירבה אליהם. כך ניתן להגדיר שטחים בעלי מאפיינים שונים כמו: חורים, גבעות, שיפועים, שטחים מחוספסים וכו', בכדי ליצור חוויות אינטראקטיביות שמוסיפות מימד נוסף לממשק. המנוע מופץ תחת רשיון Creative Commons לשימוש לא מסחרי.
פונג, כפיסת תרבות וכאבי משחקי הוידאו (משחק הוידאו הפופולרי הראשון בקונסולות המשחק ובקונסולות הביתיות), זוכה לאינסוף גירסאות והומאז'ים למיניהם, והנה – סטודיו Eness, סטודיו אוסטרלי לאינטראקטיב, יצרו גירסת פונג המבוססת על לוח מחיק וכדור וירטואלי המוקרן עליו.
האינטראקציה מתבצעת באמצעות ציור עם טושים מחיקים על גבי הלוח, המצולם על ידי מצלמה אשר מעבירה את התמונות למחשב בצורה רציפה. המחשב מעבד את התמונה, מזהה את הקווים השחורים שמציירים השחקנים על גבי הלוח, ומשפיע על תנועת הכדור הוירטואלי בהתאם להם. עכשיו נשאר להעלות את המהירות הראשונית ב-30%, לזרז את התנועה עם התקדמות המשחק, ולחכות לפעם הבאה שמישהו ירצה להדגים טכנולוגיה או רעיון באמצעות פונג.
המשחק הזה נוצר לצורך הדגמת היכולות של הסטודיו האוסטרלי, אשר משלב גם בפרוייקטים המסחריים שלו אינטראקציות מעניינות בין משתמשים לאלמנטים וירטואליים המוקרנים על גבי משטחים שונים. העבודות מאופיינות בחוויות אינטראקטיביות פשוטות, המתבססות על אינטראקציה של תנועה, מחוות מוסכמות (gestures) או שינויים המתרחשים סביב לה.
Packt Publishing הכריזה היום על זכייתה של דרופל כמערכת ניהול התוכן בקוד פתוח לפלטפורמת php/mysql הטובה ביותר לשנת 2008, זו השנה השנייה ברציפות, בפרס שמקביל לאוסקר מבחינת החשיבות שלו. את המקום השני השנה חולקות שתיים, ג'ומלה ו-CMS Made Simple.
לפי השופטים, היה זה מכלול התכונות של דרופל שהקנה לה את הנצחון – בזכות תהליכי התקנת המערכת, עדכון המודולים ושדרוגה, כמו גם הדרך בה היא מתמודדת עם שגיאות במהלך התהליכים הללו. שבחים הורעפו עליה גם בזכות הכלים החברתיים שהיא מאפשרת לשלב עם התוכן בצורה שקופה, ובעיקר – בזכות הקהילה הגדולה והתומכת שעומדת מאחוריה.
נראה שנבנית מסורת של תחרות צמודה בין השתיים, כאשר גם בשנה שעברה הדירוג היה דומה, בזמן שב-2006 הייתה זו ג'ומלה שדורגה לפני דרופל.
twitter הוא שירות מיקרובלוגים מעולה. הוא שירות ווב 2.0 מצויין, שנוצר בתקופת "הבועה השנייה", שכרגע עומדת בפני סימן שאלה מעניין, כמו הרבה חברות אחרות, בעקבות המשבר הכלכלי. טוויטר מייצגת את חברות הווב 2.0, כיוון שהיא אחת המצליחות בהן. נכון שלפעמים בטוויטר יש גם דאון טיים מבאס, אבל גם עם זה המשתמשים מתמודדים באהבה בדרך כלל, ולא נראתה נטישה מאסיבית של השירות בעקבות בעיות יציבות פה ושם, גם כשהמצב היה חמור.
על השאלה "מה אתה עושה?" עונות כמויות עצומות של אנשים בכל רגע נתון, בפוסטים שמוגבלים ל-140 תווים – באמצעות האינטרנט, מחשבי כף יד, הודעות טקסט, בלאקבריז, דוא"ל, יישומי משנה (api), גירסאות לוקאליות בשפות אחרות… על הכל חשבו בטוויטר כדי ליצור שירות מצליח. חוץ מעל מודל עסקי, שיתרגם את ההצלחה לכסף.
כמובן שגם עכשיו טוויטר מרוויחים כסף לא רע משיתופי פעולה והכנסות מזדמנות, וגם לגייס כספים אין להם קשיים חמורים במיוחד, והשאלה רלוונטית לרבות מחברות הווב 2.0 האחרות, אבל אל טוויטר מכוונים זרקורים רבים כתוצאה מהפופולריות הרבה שלה, והעניין בכך שתמצא מודל עסקי שמנצל את הצלחת השירות והפופולריות שלו (eyeballs בשפה מקצועית) הוא בכך שהמודל ישפיע על התעשייה כולה. אז כן, ב-2009 בטוויטר מבטיחים לספק תשובות (בעיקר לעצמם), והשירות המצליח יתורגם, אולי, לכסף.
Domino Music הוא פרוייקט סטודנטיאלי המדגים יצירה מוזיקלית מרצף של צלילים, באמצעות אינטראקציה עם אבני דומינו. על כל אבן מודבק קוד של צליל בודד, אשר מופק ברגע שהוא מופיע.
מעבר לחוויית השימוש והאינטראקציה במשחק עם הצלילים כבודדים על גבי שולחן או בחלל, ההצלחה הרעיונית שבפרוייקט היא בכך שהסטודנטים (מאוניברסיטת סידני, אגב) הצליחו לתרגם את החוויה החזותית של קלישאת נפילת שורות אבני הדומינו לכדי רצף מוזיקלי, ובכך להוסיף להן פרשנות של צליל. מעניין יהיה לראות שילוב של אלמנט מוזיקלי שכזה בתחרויות אבני הדומינו.
אלכס פיין מטוויטר מצביע על תוכנות פשוטות כבסיס לחוויית משתמש מאושרת, ומספר על שיטות ותהליכים שאימץ לעצמו לאורך השנים כדי לשמור על חיים מאושרים ושלווים בעת עבודה עם מחשבים. המפתח הוא להמנע מתוכנות עמוסות ובמקביל מעומס של תוכנות.
"כשמתייחסים לתוכנות, הדרך הכי טובה לשמור על פשטות היא להשתמש בהן כמה שפחות.
התוכנות קיימות בכדי להציע פתרון, אך נלוות להן בעיות: עקומת למידה, באגים, שדרוגים, בעיות אבטחה וכו'. אם תגדיר לעצמך מה באמת אתה רוצה להשיג, ייתכן שתופתע לגלות שאתה בכלל לא צריך להשתמש בתוכנה או שהאפליקציה המתאימה כבר מותקנת על המחשב שלך".
זמן קצר לפני זה הוא פרסם את רשימת החוקים למחשוב מאושר – טיפים ששומרים עליו שמח, שפוי, פרודקטיבי ויעיל בעת עבודה עם מחשבים, מהיבטים של תוכנה, חומרה ועבודה עם קבצים.
37signals מסבירים כיצד לקבוע מחיר של מוצר. על תהליך והתפתחות תמחור השירותים שלהם, על המשמעויות הפסיכולוגיות והרגשיות של צרכנות ושל מחירים, מה עושים כשרוצים להעלות את המחיר ועל טכניקות לתמחור של מוצרים בכלל – תורת המחירים לפי 37signals.
היפאנים מדגימים אב טיפוס מעניין לשיטת תצוגה של אובייקטים בחלל, המתבססת על אולטרה סאונד, ומאפשרת למשתמש למשש אובייקטים תלת מימדיים באוויר.
העקרון העומד מאחורי הטכנולוגיה מכוון גלי אולטרה סאונד מזוויות שונות ביחס למיקום שיד המשתמש נמצאת בה, וכך מייצר תחושת לחץ על היד, בדומה ללחץ הנוצר כאשר אנו ממששים אובייקט פיזי. הטכנולוגיה מאפשרת למשתמש למשש את האובייקט וליצור אינטראקציה איתו ואינה דורשת אביזרים נלווים, מעבר למסך הקול עצמו.
היכולת להרגיש אובייקט וירטואלי בחלל פיזי הושגה עד היום בעזרת כפפות בעיצובים שונים, אשר כוסו בחיישנים שזיהו את מיקום היד בחלל והפעילו עליה לחץ, או בעזרת סילוני אוויר אשר כוונו אל היד ובכך יצרו תחושת מגע באובייקט פיזי. החסרונות בטכנולוגיות אלו היא בכך שזרמי האוויר מתנגשים אחד בשני, יוצרים ויברציות ביניהם ומשפיעים על הסביבה, בעוד ששיטת התצוגה החדשה הזו המבוססת על האולטרה סאונד היא איכותית יותר מבחינת רזולוציה ואינה דורשת מהמשתמש לחבר לעצמו אביזרים מסורבלים. מעניין לראות את ההשפעה על חיות, לא מצאתי לכך התייחסות באתר הפרוייקט, שהכיל מידע נוסף על הטכנולוגיה אי שם ב-2008, אך כעת אינו זמין ממילא.
בלוג העיצוב של טל טבקמן - מעצב מוצר (UI/UX), מומחה לעיצוב ממשקים עתירי מידע ומערכות מורכבות, בוגר שנקר, שותף ב-sunday. מידע כללי על הבלוג ופרטי יצירת קשר ניתן למצוא בדף האודות.
מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב ארכיון העיצוב של מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, בהנהלת ראובן כהן, נפתח לראשונה לגישה מחוץ לרשת המקומית של שנקר, בואו לבקר.
ההומנואיד של הונדה משתדרג הונדה מציגה גירסה חדשה של אסימו, הרובוט דמוי האדם שלה. בין מגוון היכולות החדשות, אסימו יכול לשלב כעת בין משימות מורכבות, לנוע ביעילות גבוהה יותר, למזוג כוסות שתייה, לבעוט בכדור, ולקפץ על רגל אחת.
לכבוד השנה החדשה - פיירפוקס 7 מוזילה ממשיכה עם טירוף הגירסאות, ומשחררת את Firefox 7 שישה שבועות בלבד אחרי השחרור של פיירפוקס 6. הגירסה החדשה יעילה יותר, מהירה יותר, ומאכזבת עם תוספים נוספים שנשארו מאחור בגלל בעיות תאימות.
מסרים מאויירים עם Funtalk לאייפון לשלל אפליקציות האייפון הצטרפה Funtalk של גיא טובול וצוות פאנטוק, שאפשרה לתקשר עם הודעות קוליות המלוות בשפה האיורית הנפלאה של גל שקדי. פעם היא הייתה זמינה להורדה חינם לאייפון (ובהבטחה לאנדרואיד), אך לפתע היא פשוט נעלמה. חבל.
השאלת ספרים חינם לקינדל בארה"ב אמזון משיקה רשמית את שירות השאלת הספרים לקינדל, מהלך מבריק שיאפשר השאלה חינמית של ספרים אלקטרוניים לקינדל בספריות ציבוריות בארה"ב מאוחר יותר השנה, ויגדיל אף יותר את רלוונטיות הקינדל ביחס למתחרים.
הארץ משיק עיצוב חדש לאתר העיצוב החדש של אתר עיתון הארץ משלב היררכיה אמיתית בניווט, הצפת נושאים וכלי חיפוש, אזור אישי שמדבר עם אתרי החברה, התייחסות למוסף גלריה והתכתבות עיצובית-מבנית עם המהדורה המודפסת. נפלא, וזה לקח רק 11 שנים של טלאים מביכים.
