LG משיקה בארה"ב את מכשיר ה-dLite עם סרטון פרסומת אנימטיבי שמשתמש ביכולות התצוגה החיצונית של הטלפון להציג פיקטוגרמות פשוטות על-פני גריד הלדים הנסתר, כדי להרכיב סיפור אהבה מפוקסל המתפרש על פני כמה מאות טלפונים. לצורך צילום הסרטון היו זמינים רק 45 אבות-טיפוס של הטלפון הסלולרי, אשר צולמו ב-20 מקטעים שלמים וחוברו בעריכה. זה לא גונדרי, אבל מוצלח.
האנימטור הבריטי ניל קוגלן (Neal Coghlan) יצר את Tasty Visuals – רצף אנימטיבי של איורי אוכל וקטוריים ומשחקים טיפוגרפיים שנולדו אחד בהשראת השני סביב גריד איזומטרי וחוקיות גרפית האוסרת על שימוש בשקיפות או במעברי צבע. חלקי האנימציה נבנו עם חיבור מוקפד למאפייני המוזיקה של הרכב האלקטרו ההולנדי Kraak & Smaak, שישתמשו בה כתפאורת הוידאו-ארט הרשמית שלהם בהופעות.
בית ההפקה האמריקאי Everynone גיבש רצף מפתיע של דימויים מצולמים שנבנים מתוך הקשר אסוציאטיבי ו/או מילולי של מילים נרדפות, משחקי מילים ומשמעויות נסתרות, בהשראת פודקאסט סתמי למדי של RadioLab. התוצר נפלא.
הבמאי הבריטי ג'רום מונוט (Jerome Monnot) ערך מתוך סרטון תיעודי שהוא עובד עליו, רצף מהיר ומגוון של דימויים מתוך מבחר פרוייקטים אינטראקטיביים (ברובם) שמשלבים טכניקות של מיפוי אובייקטים עם הקרנה בהדגשים שונים.
'החיים המודרניים' הוא פרוייקט אנימציה נסיוני של האנימטור הצרפתי קדברה אקי (Kadavre Exquis), שנוצר כקליפ לא רשמי להרכב האלקטרו הצרפתי Logo. הפרוייקט אמנם לא הושלם עד הסוף, אך הוא מצליח לגבש שפה גרפית ייחודית ועשירה המשלבת איורים וקטוריים עם נגיעות של טקסטורה כדי לעקוב אחרי דמויות טורקיז חסרות פרצוף שחיות בעיר עתידנית מכאנית, אפלולית ומזוהמת.
[תודה צחי]
פתיח הספונסרים הרשמי של פסטיבל OFFF הבינלאומי שנערך השנה בפאריז משלב מגוון טכניקות של אנימציה ועיבוד וידאו כאינרפרטציה גרפית של מהות החברות המממנות – פרוייקט של האנימטור הקנדי ג'וליאן וולה (Julien Vallée) עבור אחד הפסטיבלים הגדולים והנחשבים בעולם למדיה אינטראקטיבית רב-תחומית.
'Peace of mind' הוא סרטון אנימציה תדמיתי נגד ניסויים בבעלי חיים, המנסה ליצור הזדהות רגשית ולבטא גרפית את הסבל העובר על חיות המעבדה. השפה מייצגת קונטרסט בין המראה החיצוני להתרחשות הפנימית – שפה וקטורית-פיקטוגרמית נקייה העושה שימוש מאוד יפה בחללים, אל מול סערה קווית גרוטסקית ומופלאה שנבנית באנימציה קלאסית ומתרחשת לרקע פסקול מדוייק. מדכא, אבל מוצלח.
הצצה למגרש חנייה תת-קרקעי אוטומטי שהוקם למרגלות בזיליקת אישטוון הקדוש במרכז בודפשט, כמודל חלופי מעניין למגרשי החנייה המוכרים במטרה להחזיר את השטחים הציבוריים הפתוחים. העקרון דומה לחניון האופניים האוטומטי ביפאן רק מתמודד עם פורמט גדול יותר המאכלס 404 חניות תת-קרקעיות של מכוניות.
מתוך רצון מכוון לפשט את המורכבות הממשקית ככל האפשר ולשמור על דמיון קרוב למכונות האוטומטיות שהציבור הגרמני מורגל אליו, הממשק אפרורי ומיושן למראה, טקסטאולי כמעט לחלוטין ומתבסס על צ'ק-ליסט טכני, עם גרמנית כברירת מחדל ואסימוני פלסטיק אדומים. לא מומלץ לשכוח את הילד באוטו.
רז כהן מספר על ביישנות בסרטון אנימציה המורכב משלושה סיפורים נאיביים המתארים חוויות אישיות מגיל 6, 11 ו-15. הסיפורים מובדלים במגוון טכניקות איור ואנימציה המייחדות אותם, סביב שפה גרפית משותפת השואבת השראה מסרטוני אינפוגרפיקה. פרוייקט הגמר בהנחיית ערן שטרן נוצר במסגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר השנה ופשוט 'אומר את האמת'. מקסים.
'שמאל טוק' הוא פרוייקט הגמר של אלה כהן בבצלאל – הצעה לטור שבועי מאוייר במוסף הדעות של עיתון הארץ. בכל טור ישנו דיאלוג בין שני שמאלנים סביב נושא אקטואלי, עם הקצנה צינית חכמה, שהתגבשה בנסיון להתמודד עם תחושת המשבר הקיומית-מורלית שהשמאל בארץ שרוי בה, וגם קצת לצחוק עליו בדרך.
הפרוייקט מורכב מ-17 טורים מאויירים שמאופיינים בגריד מוקפד ונוקשה המתכתב עם זה של העיתון, שפה איורית מגובשת עם צבעוניות מוגבלת ואופי ישראלי מחוייך עם כיתמיות וטיפוגרפיה שמתכתבות עם כרזות מתקופת קום המדינה. מרשים ונפלא.
תערוכת הבוגרים 2010 של בצלאל נפתחת מחר – יום חמישי (15.7) בשעה 20:00, עד ל-30.7. פרטים נוספים בדף הארוע המאולתר באתר בצלאל.
[תודה אלה]
פוסטים ישנים יותר
RSS