טל טבקמן

סטופ-מושיין מחזיתות בתים

La Puerta ('הדלת' בספרדית) הוא סרטון אנימציה מבוסס סטופ-מושיין המורכב מרצף צילומי דלתות, שערים, קירות ומנעולים של בתים מרחבי איטליה וספרד. האנימציה מבוצעת בצורה נפלאה, כשהשליטה המרשימה בטכניקה מנצלת את המגוון העשיר של הדימויים כדי ליצור אשלייה משכנעת של תנועה והתפתחות לאורך זמן. מעולה.

הכיור הצהוב של די-ג'יי שטרן

DJ Stern הקנדי (וגם צרפתי, ספרדי ולבנוני) משיק את מסע ההופעות החדש שלו מעל כיור צהוב המדמה עמדת די-ג'יי, בסרטון המאופיין בצבעוניות רווייה ונגיעות של סטופ-מושיין, מעשה ידיו של המעצב הקנדי גיום בלנשט (Guillaume Blanchet).

המכונה המוזיקלית ומשבר הסאבפריים של מייק וינקלמן

המעצב הגרפי האמריקאי מייק וינקלמן (Mike Winkelmann) חוקר חיבורים מעניינים בין צליל לדימוי בעבודות וידאו, שחלקן אף משוחררות תחת רשיון קריאייטיב-קומונס המאפשר להשתמש בהן כחומרי גלם לעבודות נגזרות. ב-'סרטון אינסטרומנטלי מספר 9' הוא יוצר קולאז' אנימטיבי של מכונות פשוטות שעובדות בהרמוניה כדי ליצור מוזיקה יחד. נסו לזהות את הופעתו הלא צפוייה של צליל הפתיחה של חלונות 95.

'סאבפריים' מציג את התפתחות משבר הסאבפריים האמריקאי בסרטון אינפוגרפיקה יוצא דופן המשתמש באמצעים גרפיים בלבד. הבית הבנוי באיזומטריה תלת-מימדית מייצג את השוק האמריקאי המאבד את צניעותו ומידרדר אל הסוף הבלתי נמנע.

[תודה יובל]

המסכים הסקרנים של ג'וליה טסאו

המעצבת האמריקאית (ממוצא טייוואני) ג'וליה טסאו (Julia Tsao) מציגה קונספט של מסכים המחולקים למאות קוביות תצוגה קטנות, בגודל של כסנטימטר וחצי, שמשתנים בהתאם לאינטראקציה איתם. לא מזמן פגשנו אותה עם המופע של Nosaj Thing.

הקונספט מציע חלופה לפורמט המסך הסטטי, כשכל קוביה פועלת כיחידה עצמאית, ויכולה לנוע בחלל לכל נקודה שהיא, ללא תלות בקוביות האחרות. הקוביות מתקשרות ביניהן, מודעות למיקומן ולתפקידן היחסי מול שאר הקוביות, כדי למלא משימות משותפות – דוגמת יצירת חיווי גרפי סביב מפתחות אבודים, תנועה מסונכרנת להעצמת חוויית הצפייה או איחוד למשטחי תצוגה גדולים יותר.

שלא כמו בפרוייקט Flyfire, ההתייחסות היא עיצובית ולא טכנולוגית, עם נסיון להדגים מגוון רחב של יישומים לקונספט, כרגע ללא התייחסות אמיתית לממשק.

קוביות העץ של ואן-דר שוואך

קליפ קוביות העץ של הרכב האלקטרו ההולנדי Nobody Beats the Drum, משלב מאות קוביות עץ צבעוניות ל-4085 דימויים שהורכבו בסבלנות על ידי המעצב ההולנדי רוחיר ואן-דר שוואך (Rogier van der Zwaag) לרצף סטופ-מושיין צבעוני ומופשט.

תהליך העבודה מוצג בסרטון מוקומנטרי משעשע המספר (בהולנדית עם כתוביות באנגלית) את סיפורו של ואן-דר שוואך שאיבד את שפיות דעתו בעקבותיו.

[מצאתי ב-Lineboil]

אומנות ייצור הנעליים של מומה האיטלקית

הבמאי הארגנטינאי ליאנדרו מנואל אמדה (Leandro Manuel Emede) תיעד את תהליך ייצור הנעליים התעשייתי למחצה של Moma – לא המוזיאון, אלא דווקא בית מלאכה איטלקי לעיצוב וייצור נעלי עור. עבודת העריכה המעולה מלווה בפסקול מפתיע המשלב דגימות קול ממגוון מקורות – העיר, הטבע והתעשייה.

מלחמת החולצות – אנימציה מבוססת טי-שירט

Rhett&Link יצרו קליפ אנימציה מבוסס סטופ-מושיין מ-222 חולצות מאויירות ויומיים של צילום. אנימציית החולצות תוכננה (ברובה) לפי מהירות של 6 פריימים לשנייה, כך שכל אחת מ-100 החלפות החולצות צולמה 5 פעמים כדי לשמור על תנועה חלקה בסרטון שרץ ב-30 פריימים לשנייה. כל החולצות מוצעות למכירה.

תפוח רקוב היפאני מקבל עיבוד בסטופ-מושיין

הקליפ היפאני המאוייר 'Bad apple' פורק לרצף מודפס של 6,566 דימויים שצולמו סביב משטח חיתוך ירוק והורכבו מחדש לסטופ-מושיין שהוא נגזרת של הסרטון המקורי. הטכניקה לא מורכבת, כמעט שחורה מבחינה טכנית, אך היא מרחיבה את השפה החזותית בצורה משמעותית ונותנת לה הקשר פיזי.

הקליפ המקורי, מעולה בפני עצמו, זכה להצלחה עצומה ביפאן לפני כמה חודשים בזכות עיבוד וקטורי צבעוני יוצא דופן בנוף היפאני – צלליות בשחור-לבן של דמויות מנגה שהגיעו במקור מתוך סדרת משחקי קונסולה יפאנית.

[מצאתי ב-pinktentacle]

דברים שכדאי ללמוד – כריסטיאן בורשלאפ

'Things to learn' של האנימטור ההולנדי כריסטיאן בורשלאפ (Christian Borstlap), הוא סרטון אנימציה תדמיתי קצר המתבסס על סדרת איורים ווקטוריים של דמויות מופשטות, עם בנייה יפה של קומפוזיציות מינימליסטיות. הסרטון נוצר עבור עמותה הולנדית התומכת בילדים בסיכון, וממחיש בעזרת פיקטוגרמות רעיונות ומושגים מופשטים כמו 'להיות ביחד', 'שיתוף פעולה' ויצירתיות.

כשהמציאות לא מפסיקה להתרחב

קאייצ'י מאטסודה (Keiichi Matsuda) מציג קונספט ממשקי נוטף ביקורת, החוקר את הקשר בין המרחב הפיזי למדיה הווירטואלית על-ידי הפרת האיזון ביניהם. החווייה הטוטאלית יוצרת מיזוג מוחלט של המשתמש, המרחב הפיזי והעולם הווירטואלי, כדי להרחיב את הפונקציונליות והיכולת הממשקית. הקונספט משלב עקרונות של מציאות מדומה, אוגמנטציה על סטרואידים ואמצעי שליטה שקוף.

כך למשל, תהליך הרתחת הקומקום משלב חיווי טקסטואלי, גרפי, צבעוני וקולי, כמו גם הודעה המזהירה את המשתמש מכוויות. הבעייתיות נובעת מעומס החזותי שנוצר מריבוי החיוויים הממשקיים. הסיוט הממשקי מועצם בעזרת כמות בלתי-נתפשת של מסרים פרסומיים המקיפים את המשתמש תמורת כסף הנצבר לזכותו. לא בדיוק חוויית השימוש היומיומית שהיינו מאחלים לעצמנו לעתיד.