עיצוב

טיפוגרפיה בחצי הכוס המלאה

Cipher היא כוס שתייה המשלבת עיצוב גרפי חכם אשר חושף את שם המשקה הנמזג לפי צבעו, מבעד לפאטרן צבעוני דמוי פסיפס (אקראי לכאורה) המעטר אותה. עבודה של המעצב הסרבי דמיאן סטנקוביק (Damjan Stanković – ההוא עם הרמזור).

העקרון פשוט – כשנוזל צבעוני נמזג אל הכוס, הצורות הצבעוניות והחללים שסביבן מאבדים קונטרסט, נטמעים אל הצבע וחושפים חיווי טקסטואלי שמייצג את שם המשקה הנפוץ לצבעוניות. זה עובד עם מיץ תפוזים, חלב או קולה, כשכל צד של הכוס שמור למשקה מסויים.

כוס Cipher המלאה חושפת טיפוגרפיה על בסיס צבעוניות
[תודה עודד]

אתה נראה לי מוכר – Team William

'אתה נראה לי מוכר' הוא קליפ אנימציה מגניב לשיר של הרכב האינדי הבלגי Team William. האנימציה והדמויות נוצרו בהשראת השפה הגרפית של סרטוני האנימציה משנות ה-30, לתוצר המשלב תוכן מפוקפק, צבעוניות רווייה ('בצבעי הקשת המדהימים'), עירום מאוייר מצונזר והרבה הומור מטורף.

מתוך אתה נראה לי מוכר של Team William

הפסלים של כריסטופר קונטה

הפסל הנורבגי כריסטופר קונטה (Christopher Conte) עסק במשך 16 שנה בעיצוב פרוטזות לנכים. לאורך התקופה בנה בזמנו הפנוי פסלים המשלבים עקרונות של אנטומיה, רובוטיקה וביו-מכאניקה, עד שהחליט להקדיש את כל זמנו לפיסול.

בעבודותיו הוא משלב מגוון עשיר של חומרים וטכניקות עבודה, בין המסורתי לעכשווי, החל מיציקת ברונזה ועד לעיבוד סיבי פחמן. מאחורי כל אחד מהפסלים המדהימים ניכרת מלאכת המחשבת המדוייקת הדורשת מיומנות (והרבה סבלנות), בתהליך יצירה הנמשך לאורך שבועות ואף חודשים עד להשלמתו.

אלמנת הפלדה II של כריסטופר קונטה
[מצאתי ב-designyoutrust]

התדמית של יורו 2012 מעלה גבה

אופ"א חשפה את השפה הגרפית של יורו 2012, שבאופן כללי מטופלת היטב (למעט בחירה טיפוגרפית מוזרה ב'יורו'), גם אם היא לא מתוחכמת במיוחד ברמת הקונספט. השפה הגרפית אמורה בדרך-כלל לשלב את האנרגיה וההתלהבות של הכדורגל עם מאפיינים חיוביים מהמדינות המארחות, אלא שאלו הפעם אוקראינה ופולין.

בהיעדר השראה, השפה משלבת צבעוניות ואלמנטים מהטבע עם קו גרפי שמתבסס על אומנות מגזרות הנייר הכפרית של אוקראינה ופולין. בין לבלוב ניצני הפרחים והטירות הקסומות, המוזיקה המתקתקה ואיורי העיפרון – מישהו אמר דיסנילנד? מוזר.

עיצוב לוגו יורו 2012

עיצוב ממשק המגזין האינטראקטיבי Mag+

Mag+ הוא קונספט ממשקי שמתרגם את חוויית השימוש במגזיני הנייר המודפסים לפורמט דיגיטלי אינטראקטיבי ממוקד משתמש. תהליך עיצוב הממשק מתבסס על ניתוח אמיתי של מהות השימוש במגזין סטנדרטי, ותמצות של הכלים הרלוונטיים שיכולים לתת ערך אמיתי שיעזור לשמר את עיקר החווייה בפורמט החדש.

גיבוש העקרון הממשקי נגזר מתוך הבנה של שתי המדיות, וההבדלים ביניהם. למגזין יש נקודת התחלה וסיום מוגדרים, וחיווי רציף המאפשר למשתמש להתמצא במיקומו היחסי ביניהם. פעולת הדפדוף מתורגמת באופן טבעי לעקרון של גלילה. שער המגזין, שכל מטרתו היא למשוך תשומת לב, מוחלף בתוכן העניינים כנקודת מוצא רלוונטית לקריאה כאשר המשתמש מרים אותו. החוקיות הממשקית משלבת מורכבות בעזרת מחוות מולטי-טאצ', כדי לבצע פעולות של חיפוש, שיתוף ושמירה של תכנים.

התוצר המרשים מתבסס על עבודה אמיתית של חיפוש ומחקר, ועומד בניגוד גמור לממשק המביך של טיים-וורנר שפרסמתי לפני כמה ימים.

תוכן העניינים בממשק המגזין האינטראקטיבי Mag+

[מצאתי ב-Core77]

שלט החוצות הטיפוגרפי של מקדונלד'ס מעלה אדים

מקדונלד'ס בקנדה יצרה שלט חוצות שמשלב מכונת קיטור המתפרצת מדי פעם, ויוצרת קונטרסט צבעוני. הקיטור המצטבר בפורמט חושף טיפוגרפיה נעלמת שמסתתרת בתוכו, ומזמינה את הצופה לסור לסניף הקרוב לקבל קפה (קטן) חינם.


אינפוגרפיקה, נגישות וכסף – מטבעות בפורמט עוגה

Petitinvention, בלוג העיצוב של המעצב היפאני מק פנאמיזו (Mac Funamizu), מציג קונספט מעניין המבדל בין ערכי מטבעות, עם ייצוג חזותי המשלב הבדלים צורניים יחסיים, בהשראת גרפים בפורמט עוגה. הפורמט החדש יוצר למשתמש חוקיות הגיונית בה היחסים בין ערכי המטבעות מיוצגים על ידי צורתם – מטבע של חצי שקל יהיה בצורת חצי עיגול, מטבע של 2 שקלים בצורת שני עיגולים חופפים.

יש כאן פוטנציאל לגבש סטנדרטיזציה בינלאומית של מטבעות, ללא חשיבות למטבע הספציפי אותו הוא מייצג, כיוון שבניגוד למטבעות העגולים חשיבות התוכן הטקסטואלי פוחתת. אגב, אני נמנע מלקרוא לזה 'מטבעות אינפוגרפיים', כיוון ששטרות ומטבעות הם ממילא אמצעים יומיומיים המייצגים חוקיות מוסכמת של אינפוגרפיקה.

ערימת מטבעות עם הבדלים יחסיים בצורה
חוקיות המטבעות בהשראת גרפים בפורמט עוגה
קונספט קודם של Petitinvention, אם לעורר שדים מהעבר, היה נסיון לא מגובש לייצר חיווי גרפי של פופולריות תכנים באינטרנט עם האנשים שמצביעים ברגליים.

3 התייחסויות לחוויית שימוש אינטראקטיבית בעיתונות המודפסת

טיים-וורנר שחררה סרטון תדמיתי המדגים גירסה אינטראקטיבית עתידית של שבועון הספורט האמריקאי 'ספורטס אילוסטרייטד', שרצה על מחשב בתצורת טאבלט, עם תמיכה במולטי-טאצ'. אם נתעלם מהידיים הקפואות המרחפות להנאתן מעל המסך, עיתון העתיד סובל מבעיות ממשקיות רבות – טיפול טיפוגרפי שלא מתאים למסך, תפריטים נסתרים או נעלמים, חיוויים חסרים (למשל כדי להבדיל בין תמונה לוידאו), חוסר אחידות ממשקית, מחוות הפעלה אקראיות, אמצעי ניווט קטנים מדי שאינם מותאמים למגע וטיפול גרפי לא אחיד. התוצר מביך.

מתוך גירסת הטאבלט המביכה של ספורטס אילוסטרייטד

ה'טלגרף מדיה גרופ' ההולנדי עבר לפורמט חדש, בו הדפדוף מתבצע מלמטה למעלה. קונספט העיתון האנכי שואב השראה דווקא מחוויית השימוש ברשת, בה ההתפתחות מתבססת על גלילה לגובה, בניגוד לפורמט הסטנדרטי לרוחב. הקונספט החביב מנסה לשפר את חוויית השימוש, עם נגזרות לוואי חיוביות של פורמטים חדשים לפרסום. הפורמט החדש מציב אתגר חדש למעצבים, שצריכים לשים דגש לטקסטים ולתמונות העלולות להיחתך, כיוון שבעיית הכפל במרכז הפורמט משמעותית יותר.

הסאן הבריטי חוגג 40 שנה בסדרת פרסומות שהן טייק-אופ מגניב שנגזר מתוך השפה הפרסומית של האייפון, ומנתח את עצמו בתרגום חכם של משמעות חוויית השימוש בעיתון מול המטאפורה האינטראקטיבית המקבילה. יש עמוד לזה.

https://www.youtube.com/watch?v=YJ1QwExp0_g

https://www.youtube.com/watch?v=fVMnmTFxAjA

רמזור עם חיווי גרפי של זמן

המעצב הסרבי דמיאן סטנקוביק (Damjan Stanković) גיבש קונספט לרמזור המשלב סרגל התקדמות סביב האור, כאמצעי גרפי המייצג את הזמן שנותר עד לשינוי. ההישג בפתרון העיצובי כל כך טוב, שהוא נראה טבעי לחלוטין, כמעט מובן מאליו. מעולה.

Eko Stoplight רמזור עם חיווי גרפי של זמן
[מצאתי ב-yankodesign]

יער הפלסטלינה של אליסון שקולניק

הקליפ ל-'מוכן, מסוגל' של ה-Grizzly Bear משלב אנימציית סטופ-מושיין וטכניקת איור בפלסטלינה, המאופיינת במריחות גסות של פלסטלינה, מדיה מעורבת ועיבוד אקראי מלוכלך של דמויות (כמעט) מופשטות, שמצליחות להעביר רגש. עבודה של המאיירת האמריקאית אליסון שקולניק (Allison Schulnik) הבונה בסגנון האופייני לה עולמות הפועלים לפי חוקיות מרהיבה של תנועה, חומריות וצבע.

מתוך קליפ הפלסטלינה של אליסון שקולניק

[מצאתי ב-itsnicethat]