אסקימאו (ASCIImeo) הקנדי מייצג סרטונים מ-Vimeo כתוצר טקסטואלי בתווי ASCII, עם מנוע המבצע רינדור אוטומטי על בסיס הסרטון. באופן צפוי התוצר לא אחיד מבחינה גרפית וצבעונית, אך אפשר לשלוט על הרעש ולעבור בין שלושה מצבי תצוגה – 'אסקי צבעוני', 'קוביות' או 'סתם אסקי', וגם ממשק השליטה והחיוויים בנויים מתווים. כך למשל הקליפ המעולה של בירדי נאם-נאם הפך בחסות הגימיק לרעש חזותי מרצד.
[מצאתי ב-today&tomorrow]
לכבוד חג המולד, שלחה Mother London ללקוחותיה מייל ברכה אנונימי המספר להם על זכייתם ב-10,000 דולר, בתנאי שיגיבו ראשונים עם שמם המלא ופרטי חשבון הבנק שלהם לצורך אימות. התוכן כלל בכוונה את כל הניואנסים הקטנים המאפיינים ניסוחי דואר-זבל סטנדרטיים, כדי להדליק אצל הקורא את כל הנורות אדומות. באופן מפתיע, משתמש בודד אכן שלח את פרטיו האישיים (מי עושה כאלה דברים?) וזכה בפרס המובטח. כמה אירוני שבסוף, למרות הכל, הכסף מצא את דרכו לניגריה.
איקאה השתמשה בכלי תיוג התמונות המובנה בפייסבוק כבסיס לקמפיין פרסומי לחלוטין, לרגל פתיחת חנות איקאה חדשה בשוודיה. הקמפיין נטול האפקטים התמקד במוצרים, אך הצליח ליצור ערך ויראלי מעורר התלהבות בזכות שילוב של שני אלמנטים חשובים: 'תחרות' ו-'מוצרים חינם'. במהלך תקופה של שבועיים הועלו 12 תמונות של חדרים לפרופיל ייעודי, כשהמשתמש שתייג עצמו ראשון על אחד המוצרים בחדר, זכה בו. ניצול פשוט וחכם של המדיה החברתית, מבלי לפגוע בחוויית השימוש בה.
גוגל שחררה הדגמה ממשקית של מערכת ההפעלה שלה. Chrome OS מבטלת את עקרון 'שולחן העבודה' ומחליפה אותו בסדרת טאבים וחלונות צפים המתקיימים כולם בסביבת דפדפן עצמאית. חוויית השימוש והמראה דומים לדפדפן כרום, בליווי מסכי משנה שנדרשו ליישומה כמערכת הפעלה – מסך כניסת משתמש, מסך מעבר בין חלונות פתוחים וטאב ייעודי עם האפליקציות הזמינות.
הרושם הוא שגוגל מפספסת בינתיים כמה נקודות חשובות בעיצוב חוויית המשתמש. כיוון שהקו בין 'הרשת' ל'מערכת ההפעלה' מתערפל, עקרון החלונות הצפים פשוט לא פתור. כאמצעי ממשקי אינטרנטי קל לזייף אותו וליצור חלונות שיהיו דומים לו, כיוון שהמשתמש לא מקבל כלים שיאפשרו לו להבדיל ביעילות בין תוכן אמין לתוכן מרושע שמנסה להידמות לו.
במקביל, התחושה הכללית היא שחסר פה אוויר. היעדרו של שולחן העבודה כולאת את המשתמש בין דפדפנים, חסר חיווי רציף על תהליכים כלליים והוא מותקף בחלונות צפים שסוגרים עליו וחונקים אותו מכל הצדדים. מקווה שזה ישתפר.
תמיד מעניין לראות כיצד חברות רוצות שיתפשו אותן. גוגל מסכמת 11 שנים ראשונות בסרטון תדמיתי הסוקר ציוני דרך בהתפתחותה – מהאקדמיה, המשקיע הראשון, עיצוב הלוגו ועד ל-wave ומערכת ההפעלה של גוגל. כמובן שגוגל מדלגת בקלילות מעל בעיות משפטיות או פרוייקטים כושלים דוגמת העולם הוירטואלי Lively, ולא כוללת אותן בסקירה. תדמיתי, לא מקור אינפורמטיבי לעבודת מחקר, מילא.
סטודנטים מסינגפור פיתחו את Sketch2Photo – אפליקצית חיפוש נסיונית שמרכיבה תמונות ריאליסטיות על בסיס ציור מלווה בטקסט. המשתמש משרטט סקיצה עם העכבר, מגדיר את ההיררכיה בין האובייקטים, ומתייג אותם עם מילות מפתח. התוכנה מחפשת באינטרנט תמונות רלוונטיות שיתאימו לקומפוזיציה הסופית גם מבחינת צבעוניות, רזולוציה והבידול של האובייקט מהרקע. עם השלמת חיפוש התמונות האובייקטים הרלוונטיים נצרבים מהרקע ומורכבים לקומפוזיציה הסופית.
לא חסרים מנועי חיפוש תמונות המתבססים על קלט של ציור, דוגמת GazoPa של היטאצ'י (שגם אחרי שנה עדיין לא יצאה מבטא). בניגוד להם, Sketch2Photo משתמשת בחיפוש כאמצעי ליצירה חדשה – תהליך החיפוש מבצע הרכבה ועיבוד של תכנים על בסיס הקלט המופשט של המשתמש.
תוכנית האימונים למדיה החדשה של המאייר האמריקאי פטריק מוברג (Patrick Moberg) מגדירה חוקיות ענישה בריאה להתמכרות האובססיבית לאתרים. ההתמודדות המזוכיסטית מגדירה שלפני כניסה לאחד מהאתרים, המשתמש עוצר, קם מהמחשב ומבצע תרגיל ההתעמלות המשוייך אליו. עם השלמתו הוא רשאי לבקר באתר. כן – אפשר לעשות את זה גם בזמן העבודה. לא – אני לא רואה את זה קורה.
סימולטור החבילות הוירטואלי של שירות הדואר האמריקאי (USPS) הוא יישום אינטרנטי מבוסס דפדפן המאפשר ללקוח המבולבל למצוא את גודל הקופסא המתאימה לו למשלוח, על ידי יצירת חפיפה בין התוכן לקופסא וירטואלית, באמצעות מצלמת רשת. המשמעות היא שהלקוח יכול להשוות בין גודל המשלוח שלו לגדלי הקופסאות של USPS, המיוצגות בתלת מימד – ואפילו יש שליטה על שקיפות. זהו אחד היישומים הטובים ביותר שראיתי עד היום לאוגמנטציה – הניצול המבריק של הטכנולוגיה יוצר כלי פרקטי שמיש עם ערך מוסף אמיתי ללקוח. מוצלח.
[מצאתי ב-swissmiss]
הרשת התעוררה לפתע לקראת האסיפה השנתית של איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC), בעקבות כתבה ביקורתית שהתפרסמה ב-ynet, על צורת התנהלותו ושינויים צפויים במבנה שלו. אופי הכתבה לא נותן כלים אובייקטיביים כדי להעריך את הטענות שהועלו שבה. במקביל – אין לי עניין להכנס לוויכוח על ערכו המוסף של דומיין ישראלי בהשוואה לדומיין בינלאומי או על שאלות של תמחור יחסי.
מנקודת המבט שלי – תהליך רישום שמות מתחם ישראליים נפגע בצורה משמעותית כתוצאה משילוב הרשמים המוסמכים בתחילת 2007. העלויות אמנם ירדו, אך תוצאת המהלך מתבטאת בסרבול משמעותי של מהלך הרישום, כתוצאה מהוספת תלות במתווך נוסף, בניגוד לתהליך הרישום האוטומטי (והיקר יותר) באתר הארגון. האיגוד חייב להשכיל לשמור חוויית השירות שהוא אמור להעניק.
לתפישתי, כל זמן שהאיגוד מצליח לנהל את רישום שמות המתחם, ותשתיות ה-IIX וה-DNS בצורה יעילה, בהחלט ראוי שיקדם מטרות נוספות. יש לי הרבה הערכה לחלק גדול מהפרוייקטים שהארגון קידם והשקיע בהם לאורך השנים. שמירה ופיתוח של גוף חזק עם אג'נדה מכוונת אינטרנט חופשי וניטרלי הוא אינטרס כללי של העוסקים בתחום ושל המשתמשים בכלל. התוכן הספציפי צריך להיות פתוח לדיון בתהליך שקוף.
מאט תומפסון מציג את Chroma Hash – קונספט ממשקי המוסיף חיווי חזותי לשדות סיסמא ממוסכים – נסיון לפתור בעיית שימושיות שנובעת מעקרון ייצוג הסיסמא בכוכביות. אמנם המיסוך נוצר בכדי שהסיסמא לא תתגלה בעת הזנתה במקומות ציבוריים, אך הוא יוצר מצב בו המשתמש אינו מקבל חיווי שמיש להקלדה שגוייה.
הקונספט מייצג את התוכן כרצף של שלושה צבעים, המשתנים בעת הזנת האותיות בזמן אמת. המשמש יכול לזהות את הרצף הצבעוני שלו כאמצעי לוודא את נכונות הסיסמא שהזין, או בכדי להשוות בין שני שדות. מצד שני, הוא מעלה בעייתיות חדשה, המאפשרת לשחזר סיסמאות על בסיס השינוי הצבעוני בעת הקלדת כל אות – בעייתיות שצפוייה להיפתר בעזרת השהייה מסויימת בין ההקלדה לייצוג הצבעוני שלה.
כקונספט ראשוני מדובר בשדרוג ממשקי מפותח למדי, כיוון שמעבר למגוון הסתייגויות לגבי הבדלים מינוריים בין צבעים, עיוורי צבעים ואימוץ של סטנדרטים צבעוניים בין אתרים שונים, הוא באמת מציע חיווי אפקטיבי ושמיש למטרתו.
פוסטים ישנים יותר
RSS