ארכיון נובמבר 2008

שליטה במרחב הוירטואלי – הדור הבא

חברת Sixense מדגימה מערכת לזיהוי תנועה בחלל בשם Truemotion 3D, המאפשרת למשתמש שליטה תלת מימדית מוחלטת במרחב וירטואלי, ברמת דיוק מדהימה על פני כל מרחב התנועה. המערכת מאפשרת למשתמש לשלב יותר משלט אחד, בכדי לבצע פעולות מורכבות בשתי ידיים (או בסביבה מרובת משתמשים).

ההשוואה לשלט של ה-wii של נינטנדו היא בלתי נמנעת, וללא ספק מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית לעומתו. השלט של Sixense משתמש בשדה מגנטי בכדי לעקוב אחרי מיקום שתי הידיים בחלל. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לו להגיע לדיוק של מילימטר אחד (!) בקצב רענון של 10ms. זאת בזמן שהשלט של ה-wii מתבסס על חיישני תאוצה בלבד (accelerometer), ולכן מוגבל מבחינת הדיוק שלו בחלל ורגישות התנועה באופן כללי. המשחקים מבוססי התנועה ב-wii עובדים בתחום המגבלות הטכניות בצורה טובה למדי, בהתחשב בכך שמדובר בדור ראשון של מוצר שחינך את השוק להעדיף חווייה משחקית על פני אפקטים גרפיים.

[מצאתי ב-Gizmodo]

אתר חדשות בשפת הסימנים

MacSign הוא אתר צרפתי המספק חדשות על מוצרי אפל בשפת הסימנים. מבחינה עיצובית, האתר מתבסס על השפה הגרפית של אפל – החל מהמבנה וצורת המשוב והאנימציה הבסיסית בממשק, ועד למראה הסרטונים והחולצות השחורות של השדרנים, המזכירים בצורה מסויימת את ארועי ה-keynote של אפל.

מאחורי האתר עומדת חברה המפתחת תבניות לוורדפרס ואפשר להתייחס לאתר כאל גימיק שיווקי שמטרתו לעורר תשומת לב. יחד עם זאת אתרים שנבנים לקהל יעד של חירשים היא התייחסות שלא נתקלים בה בדרך כלל ברחבי האינטרנט, בעיקר כאשר מדברים על תוכן חדשותי שמתבסס על וידאו. הנגשת אתרים לחירשים ולקויי שמיעה מתמקדת בדרך כלל בהוספת כתוביות לסרטונים והוספת גרסאות טקסטואליות לתכנים קוליים, שממחישים אותם. האתר יוצר בידול מפתיע משאר אתרי החדשות, ומסתכם לחוויית צפייה ייחודית בסרטונים ללא קול.

מזכרות חברתיות

חנות המוזיאון לאמנות עכשווית ברוסקלייד (דנמרק) מציגה את "מזכרות חברתיות" – תערוכה המתבססת על סדרה של 300 חולצות למכירה, המשלבות בתוכן מודל של אינטראקציה חברתית. מטרת הפרוייקט היא ליצור קשרים חברתיים אקראיים בין מבקרי המוזיאון, ובכך ליצור תחושה חזקה יותר של קהילה סביבו. המבקרים בחנות מוזמנים לרכוש חולצה, בתנאי שישתפו עם החנות את שמם וכתובת מגוריהם. הפרטים הגאוגרפיים מוזנים למפה, והחולצה שנרכשה מופיעה עליה.

התערוכה יוצרת קשרים חברתיים אקראיים המופיעים על גבי מפה
התהליך ההדרגתי של מכירת החולצות והעלמותן מחלל המוזיאון, מקביל להופעתן ברשת על גבי המפה. בעת רכישת החולצה, המבקרים לוקחים איתם חלק פיזי מן התערוכה, אך גם עוזרים להתפתחותה. על כל חולצה מודפס ציטוט של אחד מ-15 אמנים נבחרים המציגים את עבודותיהם במוזיאון, במטרה ליצור אינטראקציה ועניין עם תכנים מהאוסף שלו בצורה ייחודית.

פשוט רעש לבן

תענוג לעבוד עם רעש לבן ברקע. SimplyNoise היא אפליקציה אינטרנטית פשוטה המייצרת רעש לבן. זו דוגמא טובה בעיניי לשירות המתמקד בפונקציונליות ספציפית ומיישם אותה בצורה היעילה ביותר מבלי להעמיס פיצ'רים שמסיטים אותו מתמצית המטרה הפונקציונלית שלו. פיצ'רים משלימים באתר מאפשרים לשמור קבצי רעש לבן למחשב, וגם הם מיושמים במינון שאינו פוגע בשימושיות או גורם לאובדן הפוקוס מהעיקר. הכוח שלו כשירות טוב נובע מהפשטות שבו.

למעלה

קארל פרדריקסון בן ה-78 מנסה להגשים את חלום חייו – מסע אל הטבע הפראי של דרום אמריקה, וקושר אלפי בלונים לביתו בכדי להגיע לשם. מיד אחרי ההמראה הוא מגלה שאל ההרפתקה הצטרף אורח לא מתוכנן. זהו בסיס העלילה של הסרט הבא של פיקסאר, 'למעלה' (Up), חווייה חזותית עם צבעוניות מרהיבה, שתוקרן בטכנולוגיית תלת מימד כלשהי. הבכורה במאי 2009, בינתיים יש טריילרים.

מתוך Up של דיסני פיקסאר

myComand של מרצדס

אחרי פורד ו-BMW, גם מרצדס מציגה קונספט לממשק עתידי שישולב ברכבים שלה. myComand (זו לא טעות כתיב) משלב תכני מידע ובידור שמתעדכנים בצורה רציפה מהאינטרנט. האינטראקציה עם המערכת מתבצעת באמצעות כפתור הניתן לסיבוב, כאשר העקרון הממשקי מתבסס על אלמנטים מסתובבים בתצורת קרוסלה. המערכת מחוברת אלחוטית לאינטרנט באופן תמידי ומשלבת בבסיסה תכנים מהרשת.

החיבור לאינטרנט מאפשר למערכת לעדכן את המפות המוצגות ולשלב בהן מידע שוטף על דיווחי תנועה ומצב הכבישים, כמו גם להזמין חדרי מלון או למצוא מסעדות בדרך, ולסדר אותן לפי זמינות ומחירים עדכניים. הממשק מאפשר לנהג לשמוע תחנות רדיו שמוזרמות מהרשת, הוא משלב שירותי תקשורת על בסיס האינטרנט (טלפוניה, מסרים) ודפדפן אינטרנט – למקרה שהשירותים המובנים אינם מספיקים לצורך מציאת המידע המבוקש. אין כמו לצפות בסרטונים מ-youtube כשעומדים בפקק.

[מצאתי ב-gizmodo]

70,200 שירים – 33 שניות

product placements היא יצירה מוזיקלית בת 33 שניות, המכילה בתוכה דגימות מתוך 70,200 שירים אחרים. מדובר בעבודה של אמן אוונגרד גרמני בשם יוהנס קריידלר, שהרכיב את היצירה כפרובוקציה נגד GEMA, שהוא הסניף הגרמני של ארגון חברות התקליטים (RIAA) – אקו"ם אצלנו.

לפי החוק הגרמני – כל אמן הרוצה לרשום יצירה מוזיקלית בצורה חוקית חייב לתעד כל דגימה מתוך יצירות אחרות, בלי קשר לאורך הקטע שצוטט. התהליך דורש מילוי של טופס אחד עבור כל ציטוט. יוהנס ערך סוג של התקפת מניעת שירות (DoS) על GEMA, ורשם את יצירתו בצורה חוקית עם כל 70,200 הטפסים הנדרשים, במסיבת עיתונאים מתוקשרת.

היצירה עצמה ממילא לא יועדה להגיע לפלייליסט של גלגל"צ, אלא לפתח דיון ויראלי על הבירוקרטיה הממסדית הפוגעת באמנים ובאמנות, ובצורה רחבה יותר על ההשפעה של חוק וממסד על חופש היצירה. היצירה המלאה זמינה באתר הפרוייקט, בו ניתן למצוא גם את הסרטון המלא (~16 דקות).

לינה חינם בשוודיה לאנשים יצירתיים

Creators Inn הוא מיזם של מותג אופנה שוודי, המזמין אמנים ויוצרים להתארח בחינם לזמן קצר בחדר מלון במרכז העיר גוטהנבורג בשוודיה. מטרת המיזם היא כמובן למצב את המותג כחדשני-יצירתי-בינלאומי, תחת הכותרת "אחריות חברתית קריאטיבית" (או משהו שכזה), בכדי לתרום לאווירה בעיר השוודית, כמו גם לאחווה ולשלום העולמי. כך או כך – יש עדיפות לאמנים מהעולם, ואם מישהו מכם מתכנן להגיע לשוודיה בזמן הקרוב – ההרשמה (לרשימת ההמתנה) פתוחה באתר.

בהמשך צפוי להיפתח חדר נוסף בגוטהנבורג, וכן מדברים על פתיחת חדרים דומים במקומות נוספים בעולם. המודל מזכיר את תיירות ה-Couch Surfing, אלא שהוא מכוון לקהל יעד ספציפי של אמנים ויוצרים, ומתבסס על חברה מסחרית.

חוויית קנייה מעוררת השראה

FLOWmarket היא חנות דנית המציעה למכירה מושגים מופשטים, כדי ליצור חוויית קנייה המנצלת את תרבות הצריכה בכדי להעשיר את הנפש. המוצרים משלבים בין שלושה אינטרסים יומיומיים המתחרים זה בזה: האינדווידואל, הקולקטיב והסביבה, ואלו מיושמים לכדי רעיונות ביקורתיים (ואירוניים) הנמכרים כמוצרים פיזיים קונספטואליים. האריזות המינימליסטיות מטופלות קונספטואלית מבחינה חומרית ומבחינה גרפית, בכדי להעביר את הרעיונות בצורה אפקטיבית. זוהי ביקורת מתוחכמת על תרבות הצריכה והקפיטליזם, המאפשרת ללקוחותיה להשיג רעיונות, צרכים ותחושות בכסף.

300 גרם של תחושת משמעות עצמית ב-FLOWmarket

שירבולי דגים

Submersed Songs הוא מיצב מוזיקלי של האמנית הברזילאית ויויאן קאקורי, בו מופקת מוזיקה בזמן אמת, בהתאם לתנועתם של ארבעה דגים החיים באקווריום. על אף האקראיות בצליל המופק ללא מגע אדם, המיצב אינטראקטיבי במידה מסויימת ומאפשר למבקרים לבחור מאילו שירים תופק המוזיקה של הקרפיונים, באמצעות נגן mp3 הממוקם בצידו של האקווריום. המחשב מקבל את צילומי התנועה והשירים המבוקשים, ומעבד אותם לפלט מוזיקלי הזוי.

[מצאתי ב-Coolbuzz]