mTable הוא שולחן שאנשים יכולים לתכנן באמצעות טלפון נייד. השירות מאפשר לאנשים ליצור שולחן אישי משלהם – הם יכולים להשפיע על הצורה, המבנה, הצבע והחומר. הדגש הוא על הנגיעה האישית – שירות ייחודי שמאפשר ללקוח לבצע קסטומיזציה וגם פרסונליזציה של מוצר, שמתבטאים בפועל בעשיית חורים בשולחן.
בכדי ליצור שולחן חדש, הלקוח מתקין את התוכנה על הטלפון הסלולרי האישי שלו (שבמקרה חייב להיות נוקיה מדגם ספציפי). הממשק מאפשר לבצע מניפולציות פיסוליות על החומר. המשתמש מתחיל עם משטח שטוח לחלוטין, והוא יכול ליצור בו שקעים ואף חורים, בצורה חופשית. ניתן להגדיר את סוג וגודל השולחן הרצוי, את העץ ממנו יבנה השולחן, הצבע וסוג הגימור. עם השלמת תהליך העיצוב – נשלח העיצוב ישירות לאתר החברה.
באתר החברה יכול המשתמש לראות את המוצר שעיצב ברזולוציה גבוהה ובתלת מימד בכדי להתמקד בפרטים הקטנים ולאשר את הזמנתו. באתר ניתן לצפות גם בשולחנות ששיתפו גולשים אחרים. הזמנת השולחן מתבצעת באמצעות מפיץ מקומי, ששולח את המוצר ללקוח תוך 8-12 שבועות.
השירות מסחרי ופעיל כבר היום, אבל משהו מתפספס. סיפרתי על התהליך, הוא נשמע הגיוני ופשוט, כמעט מובן מאליו. הוא מציע מוצר חדשני, ייחודי, שעובר התאמה אישית לפי בחירתו של הלקוח – שירות נפלא מבחינה טכנית. מבחינה עיצובית, לעומת זאת, הוא אינו משדר איכות. זה מתחיל בתדמית החברה, בשפה הגרפית, בטיפוגרפיה ובעיצוב המידע – ומגיע עד לאיכות התמונות ודלות התכנים באתר. זה נראה לא רציני.
הבעיה העיצובית מתחילה עוד בשלב מוקדם יותר: עיצוב שולחנות סלון על גבי הטלפון הסלולרי הוא לא סביר. החיבור הוא מלאכותי ולא עונה על צורך ספציפי – קשה לי להאמין שהמשתמש הסביר ינצל את הזמן ההמתנה המבוזבז בתור למחלקה העסקית בבנק, בכדי לעצב את שולחן הסלון המחורר הבא שלו. זאת מבלי להתייחס כלל לממשק המסורבל, למגבלות הרזולוציה הנמוכה במסך, ולבעייתיות בכך שאת התצוגה התלת מימדית יכול המשתמש לראות רק באתר החברה.
כל ההתחלות קשות. אנו עומדים לפני תחילתו של גל גדול בו נראה יותר ויותר שירותים אינטראקטיביים המנסים למצוא את מקומם בפלטפורמה הסלולרית, עם מודלים עסקיים שונים המנסים לנצל את זמינותה, את ההתפתחויות בטכנולוגיה ובתחום עיצוב הממשק לסלולר, שירותים מבוססי מיקום ושירותים שמחוברים תמיד. תחילתה של בועה חדשה.
מיכאל קונטופולוס הוא אמן אמריקאי (עם שם יווני), שיצר סדרת פסלים קינטיים מגניבים המביאים את עצמם כל הזמן אל הקצה, רגע לפני שהם נופלים ונשברים. הוא רצה לתמצת את הרגע המדוייק לפני שמתרחש אסון, לשמר את המתח שבו, ואז לחזור עליו שוב ושוב. הוא גם הצליח – התוצאה מלחיצה, מטרידה ומעניינת.
Could be me הוא פרוייקט שיתופי בו המעצב הלטבי פול פייפר הזמין את אמני כל העולם ליצור עבודות עם פרשנות משלהם למשפט הנרקסיסטי משהו: "זה יכול היה להיות אני, אבל למעשה זה פול פייפר". 200 אמנים כבר השתתפו. מגוון הסגנונות, הרעיונות והטכניקות בעבודות השונות מרשים ומעניין. אולי זה באמת הוא.
Eco-cycle הוא חניון תת קרקעי אוטומטי לאופניים. המתקן פותח ביפאן – שם אופניים משמשים כאמצעי התחבורה העיקרי, והמוני זוגות האופניים החונים הם מפגע של ממש. ממשק המערכת פשוט וידידותי ומתמצה בקורא כרטיסים מגנטי.
בעת ההפעלה, זרוע רובוטית בוקעת מפתח המערכת, לופתת את זוג האופניים ובולעת אותם אל בטן האדמה. הסרטון מדגים את תסריט השימוש הבסיסי (ובהבזק משעשע של רגע צץ גם all your base, שהרבה זמן לא נתקלתי בו).
כל מתקן שכזה יכול לאכסן בתוכו עד 144 זוגות אופניים, והפעולה כולה מתבצעת במהירות מדהימה – היא אורכת רק 10 שניות. החניונים הללו כבר מפוזרים ברחבי טוקיו, ונבנים בטכנולוגיות ירוקות. הם משחררים את השטח הציבורי ומאפשרים לנצל אותו בצורה יעילה יותר, מבלי להתעלל בתושבים או לפגוע בשגרת יומם.
דני צ'ו פרסם תמונות נוספות, בהן גם תמונות מפורטות יותר של מערכת השילוט וההכוונה סביב המתקנים ואפילו סרטון יפאני המסייר במתקן מבפנים.
משרד האינטראקטיב akqa יצר ברכת וידאו לחג המולד, המורכבת מ-49 מכשירי מיקרוגל שנערמו כקיר, וסונכרנו יחד בכדי לנגן את "ג'ינגל בלס". כמות ההשקעה והתכנון מדהימה – ממציאת מכשירי המיקרוגל עם צליל ה'פינג' הנכון ועד לתזמון המדוייק שלהם. סרטון ויראלי מבריק. בקרוב במחלקות האונקולוגיות?
Audience הוא מיצב אינטראקטיבי חווייתי, בו הצופה הופך למוקד העבודה. המיצב מורכב ממשפחה של 64 מראות, כאשר כל מראה זזה בצורה ייחודית משלה, ומקבלת אופי התנהגותי אנושי כלשהו – חלקן מדברות ביניהן, חלקן ביישניות וחלקן חדורות בבטחון עצמי ומנסות למשוך תשומת לב.
כאשר צופה חודר לתחום המיצב, המראות עוצרות את שגרת יומן, ועוקבות אחרי הפולש בסקרנות. לפתע הצופה רואה את השתקפותו בכל 64 המראות. הן צופות בו עד שהן מאבדות עניין, ואז חוזרות לעיסוקיהן או עוקבות אחרי פולש אחר.
מאחורי המיצב עומד כריס או'שיאה – אמן ומעצב אינטראקטיב בריטי, שעבודות האינטראקטיב הנפלאות שלו מאופיינות בחוויות משחקיות וחברתיות, וחיבורים שונים בין העולם הוירטואלי לפיזי.
שיתוף הפעולה של כריס עם rAndom International – קבוצת מעצבי אינטראקטיב שמתמחה בחוויות אינטראקטיב נסיוניות, בא לידי ביטוי בצורה מאוד דומיננטית. תהליך העבודה של rAndom מתחיל במחקר חזותי של רעיונות קונספטואליים. הם מיישמים את הכלים הטכניים שרכשו מתוך הפרוייקטים הנסיוניים שלהם למטרות אמנותיות או מסחריות. האקספרימנטליות מאוד מורגשת בעבודות שלהם.
מה קורה כשמחברים בין פעולה פיזית למטאפורה שלה? מוצר קטן עם רעיון פשוט ומקסים – זכרון usb נייד עם מעטפת של מחק. הצורה היא זמנית ודינמית, היא מושפעת מהשימוש של המשתמש, ונעלמת ככל שהוא מוחק יותר תוכן.
הקונספט מילולי ופשוט, אך מתמצת לתוכו את כל המשמעויות המטאפוריות על הזמניות של הזכרון, מחיקת זכרונות וכו'. עיצוב של studioroom906 מהונג קונג.
Flowerpots הוא סרטון אנימציה קצר, של המאייר השוויצרי רפאל סאמרהלדר. הסרטון זכה השנה בפרס של אדובי להישגיות בעיצוב. זוהי התחרות (המסחרית) הבינלאומית היוקרתית ביותר לסטודנטים לעיצוב, שסיבה בירוקרטית-טכנית מונעת מישראלים את הזכות להשתתף בה. סרטון מעולה.
הברבור הלא גמור הוא משחק גוף-ראשון שמתרחש בעולם לבן לחלוטין. בכדי למצוא את דרכו בעולם הוירטואלי, השחקן יורה כדורי צבע בכדי לצבוע את העולם. כיוון שאין עלילה בינתיים, ההדגמה מתבססת על חוויית גילוי הסביבה וההפתעות הפזורות בה. החווייה הראשונית ייחודית, אך תתמצה במהירות – האתגר כרגע הוא ביצירת התפתחות משחקית שתשמור על ההפתעה והקסם לאורך המשחק.
במשחק שכזה עיצוב הסאונד ממלא חלק מאוד משמעותי, כיוון שהוא זה שעוזר לשחקן להבחין בין טקסטורות ומאפיינים של הסביבה שאין דרך אחת להבחין בהם, כמו הליכה במים. הסאונד עוזר גם לבנות מתח, להשאיר את השחקן מרוכז ומתעניין, ולמשוך את תשומת ליבו לפרטים שיעזרו לו להתקדם.
המשחק עדיין נמצא בשלבי פיתוח, העלילה עדיין לא מוגדרת, ואין עדיין תאריך רישמי להפצה. מדברים על מרץ 2009.
הבמאי זוכה פרס הגראמי מארק ג'ונסון נדד 10 שנים ברחבי העולם ויצר אלבום מוזיקה המחבר בין 100 מוזיקאים מכל העולם. יצא מזה גם סרט תיעודי. הפרוייקט עשוי היטב, והמסחריות שלו אינה מקרית. השיר הראשון שהופץ מהאלבום הוא 'stand by me' (בדרום אפריקה היו בטוחים שהפזמון הוא "לה לה נאמי").
באופן בלתי נמנע, סביב פרוייקטים שרוצים לאחד את העולם נוצרה מנגנים לשם שינוי, שעוסקת בפעילות חיובית ברחבי העולם באמצעות כוחה של המוזיקה (או קולות פכפוך המים). ג'ונסון מדבר על הפרוייקט בראיון עם pbs (שמעניין לראות כיצד הם יוצרים הנגשה של תכני וידאו לפורמט נגיש, ע"י הוספת תעתיק טקסטואלי מתחת לכל לסרטון).
בלוג העיצוב של טל טבקמן - מעצב מוצר (UI/UX), מומחה לעיצוב ממשקים עתירי מידע ומערכות מורכבות, בוגר שנקר, שותף ב-sunday. מידע כללי על הבלוג ופרטי יצירת קשר ניתן למצוא בדף האודות.
מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב ארכיון העיצוב של מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, בהנהלת ראובן כהן, נפתח לראשונה לגישה מחוץ לרשת המקומית של שנקר, בואו לבקר.
ההומנואיד של הונדה משתדרג הונדה מציגה גירסה חדשה של אסימו, הרובוט דמוי האדם שלה. בין מגוון היכולות החדשות, אסימו יכול לשלב כעת בין משימות מורכבות, לנוע ביעילות גבוהה יותר, למזוג כוסות שתייה, לבעוט בכדור, ולקפץ על רגל אחת.
לכבוד השנה החדשה - פיירפוקס 7 מוזילה ממשיכה עם טירוף הגירסאות, ומשחררת את Firefox 7 שישה שבועות בלבד אחרי השחרור של פיירפוקס 6. הגירסה החדשה יעילה יותר, מהירה יותר, ומאכזבת עם תוספים נוספים שנשארו מאחור בגלל בעיות תאימות.
מסרים מאויירים עם Funtalk לאייפון לשלל אפליקציות האייפון הצטרפה Funtalk של גיא טובול וצוות פאנטוק, שאפשרה לתקשר עם הודעות קוליות המלוות בשפה האיורית הנפלאה של גל שקדי. פעם היא הייתה זמינה להורדה חינם לאייפון (ובהבטחה לאנדרואיד), אך לפתע היא פשוט נעלמה. חבל.
השאלת ספרים חינם לקינדל בארה"ב אמזון משיקה רשמית את שירות השאלת הספרים לקינדל, מהלך מבריק שיאפשר השאלה חינמית של ספרים אלקטרוניים לקינדל בספריות ציבוריות בארה"ב מאוחר יותר השנה, ויגדיל אף יותר את רלוונטיות הקינדל ביחס למתחרים.
הארץ משיק עיצוב חדש לאתר העיצוב החדש של אתר עיתון הארץ משלב היררכיה אמיתית בניווט, הצפת נושאים וכלי חיפוש, אזור אישי שמדבר עם אתרי החברה, התייחסות למוסף גלריה והתכתבות עיצובית-מבנית עם המהדורה המודפסת. נפלא, וזה לקח רק 11 שנים של טלאים מביכים.
