גוגל

שלושה חלומות שחורים ברומא

נסו את Three Dreams of Black – וידאו-קליפ אינטראקטיבי מבוסס דפדפן – חוויית מסע הזוייה הסובבת שלושה עולמות דמיוניים עשירים בפרטים מרהיבים, שמעובדים בתלת-מימד באיכות משחקית מפתיעה (אפילו הדפדפן לא האמין).

הפרוייקט מתבסס על טכנולוגיית WebGL, המאפשרת לדפדפני הרשת לנצל את יכולות כרטיס-המסך כדי לרנדר תלת-מימד בזמן אמת. היא לא סטנדרטית, ונתמכת כרגע בעיקר בכרום ולפעמים גם בפיירפוקס 5, אבל לא הפעם.

מתוך רומא - וידאו קליפ אינטראקטיבי מבוסס WebGL
עוד מהעולם של רומא - ניסוי כרום אינטראקטיבי מבוסס WebGL

לפרוייקט נלווה אתר טכני בו ניתן למצוא את קוד המקור זמין להורדה חופשית, כמו גם חומרי גלם והדגמות WebGL נוספות.

גוגל כרום מהיר יותר מתפוח אדמה

הסרטון החדש של גוגל כרום מציג סדרת ניסויים היוצרת ייצוג חזותי למהירות העיבוד של הדפדפן. הניסויים יוצרים חיבור קונספטואלי בין הדימויים לתוכן העמודים הנטענים (כמו שימוש בתפוח אדמה לאתר מתכונים) כדי לשים אותם בהקשר.

הבדיקות תוזמנו לרוץ במקביל לעליית עמודי האינטרנט ומייצגות את הזמן האמיתי של רינדור העמודים בדפדפן, (ככל הנראה) כפי שהם נטענים מעותק השמור במחשב המקומי. ההופעה המוזרה של העמודים מלמטה-למעלה נובעת מנסיון להתמודד עם צל שהטיל הפאנל העליון, שגרם להם לסובב את המסך כולו ב-180 מעלות.

בדיקת מהירות של דפדפן כרום מול מכת חשמל

הסרטון המתלווה מספק הצצה חביבה הסוקרת את תהליך העבודה על סט הצילומים עד לתוצר הסופי, כפי שהוא נתפש על ידי הנפשות הפועלות המתארות אותו.


[תודה גיל]

איך הפכתי חיפוש בגוגל לסרט באורך מלא

אחרי שג'ים קילין (Jim Killeen) חיפש את השם שלו בגוגל, הוא החליט לצאת לעולם ולפגוש את כל האנשים הזרים מתוצאות החיפוש השותפים לשמו, בהם כומר אירי ושוטר בגמלאות, כדי לגלות אם ימצא ביניהם מכנה משותף.

באופן מפתיע לא רצחו אותו, ואפילו יצא מזה סרט תיעודי קליל ומקסים ברוח הז'אנר – כולל בעיות תאורה, סאונד בעייתי, וסיור במשרדי גוגל (של פעם). זו ממש האדפטציה האינטרנטית ל'צליל הכי מתוק' של אלן ברלינר. תתכוננו – שעה וחצי.


[תודה יובל]

ממשק מערכת ההפעלה של גוגל

גוגל שחררה הדגמה ממשקית של מערכת ההפעלה שלה. Chrome OS מבטלת את עקרון 'שולחן העבודה' ומחליפה אותו בסדרת טאבים וחלונות צפים המתקיימים כולם בסביבת דפדפן עצמאית. חוויית השימוש והמראה דומים לדפדפן כרום, בליווי מסכי משנה שנדרשו ליישומה כמערכת הפעלה – מסך כניסת משתמש, מסך מעבר בין חלונות פתוחים וטאב ייעודי עם האפליקציות הזמינות.

הרושם הוא שגוגל מפספסת בינתיים כמה נקודות חשובות בעיצוב חוויית המשתמש. כיוון שהקו בין 'הרשת' ל'מערכת ההפעלה' מתערפל, עקרון החלונות הצפים פשוט לא פתור. כאמצעי ממשקי אינטרנטי קל לזייף אותו וליצור חלונות שיהיו דומים לו, כיוון שהמשתמש לא מקבל כלים שיאפשרו לו להבדיל ביעילות בין תוכן אמין לתוכן מרושע שמנסה להידמות לו.

במקביל, התחושה הכללית היא שחסר פה אוויר. היעדרו של שולחן העבודה כולאת את המשתמש בין דפדפנים, חסר חיווי רציף על תהליכים כלליים והוא מותקף בחלונות צפים שסוגרים עליו וחונקים אותו מכל הצדדים. מקווה שזה ישתפר.

מעבר בין חלונות מתוך מערכת ההפעלה של גוגל

הסיפור של גוגל (לפי גוגל)

תמיד מעניין לראות כיצד חברות רוצות שיתפשו אותן. גוגל מסכמת 11 שנים ראשונות בסרטון תדמיתי הסוקר ציוני דרך בהתפתחותה – מהאקדמיה, המשקיע הראשון, עיצוב הלוגו ועד ל-wave ומערכת ההפעלה של גוגל. כמובן שגוגל מדלגת בקלילות מעל בעיות משפטיות או פרוייקטים כושלים דוגמת העולם הוירטואלי Lively, ולא כוללת אותן בסקירה. תדמיתי, לא מקור אינפורמטיבי לעבודת מחקר, מילא.


הזהות הוירטואלית של TAT, כרטיסי ביקור ואוגמנטציה

augmented ID הוא קונספט ממשקי המייצג את הזהות הוירטואלית האישית שלנו באמצעות שימוש בטכניקה של מציאות מורחבת (אוגמנטציה). המשתמש שולט על מרכיבי הפרופיל המייצג אותו, בהתאם לצרכיו והרלוונטיות למהלך היום. הקונספט מתבסס על מכשיר נייד ותוכנה לזיהוי פנים כדי לייצג את הפרופילים מסביב. עבודה של TAT, חברה שוודית לעיצוב קונספטים ממשקיים לסלולר, שהייתה קשורה לגיבוש ממשק טלפון האנדרואיד של גוגל, ועומדת גם מאחורי קונספט הממשק הסלולרי התלת-מימדי.

השימוש מזכיר את כרטיסי הביקור המשלבים אוגמנטציה כאמצעי המאפשר להציג מידע מעבר לזה המופיע בכרטיס, כמו גם לשלב קריאה לפעולה. דוגמא לכך הוא מודל כרטיס הביקור שפיתח ג'ונאס ייגר – כרטיס המשלב קריאה לפעולה ויצירת קשר באמצעות טלפון, SMS ורשתות חברתיות, כמו גם הצפה של מידע ממקורות כמו טוויטר ובלוגים. באתר הפרוייקט הוא מצהיר כי בזמן הקרוב ישחרר את הקוד, בכדי לאפשר עיצוב כרטיסי ביקור חינם (למטרות לא מסחריות).

כרטיס הביקור של המתכנת הבריטי ג'יימס אליבן, מציג את עצמו בסרטון. היישום מוצלח ברמת האפקט – הוא מפרק את הסרטון לאלמנטים צבעוניים, ואך משאיר את האינטראקציה ברמה מאכזבת שמוסיפה למשתמש אמנם מידע רלוונטי חדש אך הוא סטטי ואינו מעודד לפעולה.

Virtual Gravity – ממשק פיזי להשוואה בין ערכים וירטואליים

Virtual Gravity הוא ניסוי ממשקי מעניין המייצג נתונים דיגיטליים בצורה פיזית. הממשק מאפשר לייצג את הפער של החשיבות הנתפשת או הפופולריות בין זוג מושגים, לפי גוגל, באמצעות ייצוג אנלוגי אינטואיטיבי ומוכר: מאזניים. המשתמש בוחר את המושגים מתוך ענן תגיות, הניתן לסינון ושליטה באמצעות פילטרים שונים (אזכורים בחדשות, זמן או חיפוש חופשי). בחירת המושגים מתבצעת באמצעות אלמנטים פיזיים הממלאים תפקיד ממשקי להעברת המידע מענן התגיות אל זרועות המאזניים. פרוייקט הגמר של הסטודנט הגרמני שעיצב את Impress – ממשק למסך מגע גמיש.

Virtual Garvity - ייצוג משקל פיזי של מידע וירטואלי

עיצוב ממשק טלפון נגיש לעיוורים

קבוצת המפתחים של גוגל לפלטפורמת אנדרואיד, מערכת ההפעלה של גוגל למכשירים ניידים, מציגה קונספט ממשקי מעניין של טלפון נגיש לעיוורים. בכדי לחייג בטלפון סטנדרטי, על המשתמש לדעת כיצד נראית פריסת הכפתורים על מסך החיוג, כיוון שכל כפתור ממוקם במיקום אבסולוטי קבוע על מסך. גם המרחק בין הכפתורים וגודלם משתנה מטלפון לטלפון, והוא תלוי עיצוב.

הקונספט של גוגל מתייחס להתנהגות הממשקית של מסך החיוג בצורה שונה. הנקודה בה נוגע המשתמש על המסך הופכת להיות נקודת העוגן היחסית של מרכז לוח המקשים – המספר 5. תנועת אצבע כלפי מעלה תוביל ל-2, אלכסון לימין ל-9 וכו'. אין צורך להסתכל על המסך, כי ממילא הספרות מתמקמות באופן יחסי לאצבע. הקונספט מתנער סוף סוף ממגבלות הטלפון הקלאסי, בו המקשים הפיזיים אכן מוקמו בצורה אבסולוטית, מתוך מגבלה פיזית.


הממשק הזה נובע מבשלות של עיצוב ממשק למסכי מגע. הוא יוצר מסך חיוג אינטואיטיבי ויעיל יותר – פורמט שהוא תרגום מבריק של רעיון מסך החיוג, על בסיס עקרונות הממשק של מסכי המגע. כל כך מוצלח שהוא כמעט נראה מובן מאליו. הדגמות נוספות של EyesFreeAndroid – קבוצת ההנגשה של אנדרואיד לעיוורים, אפשר למצוא בערוץ שלה ביוטיוב.

ממשק הכדור של מויקסה

Sphere הוא התקן כדורי מתקפל בגודל תפוח שמשמש גם כמסך לתצוגה וגם כעכבר להצבעה ושליטה. המוצר מורכב משישה מסכי מולטי-טאצ' ריבועיים שיושבים על צירים המתקפלים יחד לצורת כדור. שילוב המסכים מאפשר מחוות מולטי-טאצ' ליצירת אינטראקציות סטנדרטיות של הגדלה ובחירה, כמו באייפון למשל. המוצר משלב גם בקר תנועה הבודק את זווית הסיבוב שלו ותנועתו בחלל. השילוב יאפשר שליטה על ממשקים מורכבים, כמו בעת עבודה עם תלת מימד או שיטוט בחלל וירטואלי.

הכדור של מויקסה
הפוטנציאל העצום של הקונספט נובע מכך שהוא יכול להתאים את עצמו למטרות שונות, לאו דווקא קשורות למחשב. אין לו מגבלות ברמת האפליקציה, אלא מגבלות פיזיות בלבד. שילוב המסכים מאפשר ליצור חיוויים שונים לפעולות שונות, אבל גם להפעילו כמוצר עצמאי העומד בפני עצמו. כך למשל – אפשר להשתמש בו בכדי לשלוט על המפות של גוגל, אך גם לצפות בהן עליו. שילוב המסכים מאפשר למשתמש להתמצא בחלל וגם לשלוט על מוצרים בצורה יעילה יותר. כמו כן, ניתן לפרוס את הכדור לצורת אליפסה שטוחה ולהשתמש במסכים בפריסה כמשטח רחב.

המשמעות האמיתית של המוצר היא בכך שמדובר באמצעי שליטה כללי יחיד, שיש לו פוטנציאל לשלוט בעתיד על כמות גדולה של מוצרים, תוכנות, שירותים ומכשירים. הדינמיות שבו מאפשרת למעצב האפליקציה לבחור אם להציג חיווי של סרגלי כלים, פיסות מידע, תצוגות מקדימות או אפילו להפעילו ישירות על גבי הכדור – הכל בהתאם לצרכי האפליקציה והמשתמש – שזה מדע (בדיוני) מגניב. את המוצר מפתחת חברת מויקסה (Moixa) הבריטית, שמוכרת בעיקר בזכות סוללות שנטענות מ-USB.

[מצאתי ב-gizmodo]

הצרפתים משנים את השם בגלל גוגל

העיר הצרפתית Eu, אי שם בצפון צרפת, החליטה לשנות את השם שלה, כיוון שהיא התייאשה מלנסות לקדם את עצמה בגוגל. מן הסתם צמד האותיות 'EU' אינו ייחודי, ויש לו משמעויות ושימושים רבים, בהם סיומות דומיינים באיחוד האירופי והסימן הכימי לאירופיום, שהוא היסוד המתכתי הפעיל ביותר מסדרת הלנתנידים (תודה וויקיפדיה). כגוף מוניציפלי, המהלך של שינוי השם היא החלטה טובה וחסכונית שנובעת משיקולים הגיוניים – ההבנה שלהימצאות במנועי חיפוש (Findability) יש משמעויות כלכליות ופסיכולוגיות, והיא משפיעה עליהן בצורה ישירה. חכם.

[מצאתי ב-coudal]