הצצה למגרש חנייה תת-קרקעי אוטומטי שהוקם למרגלות בזיליקת אישטוון הקדוש במרכז בודפשט, כמודל חלופי מעניין למגרשי החנייה המוכרים במטרה להחזיר את השטחים הציבוריים הפתוחים. העקרון דומה לחניון האופניים האוטומטי ביפאן רק מתמודד עם פורמט גדול יותר המאכלס 404 חניות תת-קרקעיות של מכוניות.
מתוך רצון מכוון לפשט את המורכבות הממשקית ככל האפשר ולשמור על דמיון קרוב למכונות האוטומטיות שהציבור הגרמני מורגל אליו, הממשק אפרורי ומיושן למראה, טקסטאולי כמעט לחלוטין ומתבסס על צ'ק-ליסט טכני, עם גרמנית כברירת מחדל ואסימוני פלסטיק אדומים. לא מומלץ לשכוח את הילד באוטו.
בלוג העיצוב Usable Efficiency של מעצב האינטראקטיב הבריטי ג'ון מקפירסון (John McPherson) פונה למעצבי אינטראקטיב מתחילים, ומשחרר סרטוני הדרכה שבועיים הסוקרים מושגים ושיטות עבודה עם דגש על שימושיות ונגישות בתוצר הסופי.
המעצב אלכס פייבורג (Alex Faabor) מצוות עיצוב חוויית המשתמש במוזילה, מספק ניתוח ממשקי מעניין על ההחלטה למקם כברירת מחדל את הטאבים בפיירפוקס 4 מעל שורת הכתובת, בדומה לפריסה הממשקית של כרום ואופרה.
השינוי יוצר סדר בהיררכיה בין הממשק לתוכן, כשהמשמעות היא חיוויים רלוונטים יותר, גמישות ממשקית ופתרון לשאלת הפונקציונליות הקלאסית של כפתורי 'הבא' ו'הקודם'. בדרך מתווספים גם 'טאבי אפליקציה' כמו בכרום OS. הגירסה החדשה קצת טרנדית, אבל בסופו של דבר היא נראית כמו התפתחות ממשקית טבעית טובה למדי.
Go with the Flow הוא קונספט לממשק משתמש מוחשי (Tangible UI) המאפשר לשלוט על ההודעות הנכנסות לתיבת המייל בעזרת פילטר חזותי-פיזי. המיילים הנכנסים מיוצגים בעזרת זרם טיפות מים צבעוניות המטפטפות לשלושה צינורות זכוכית, כאמצעי לייצג 3 קטגוריות – עבודה, משפחה וחברים.
הצינורות נמצאים מעל מתקן קליטה, המייצג את תיבת המייל עצמה, כשברז הממוקם בקצה כל צינור מאפשר להגדיר את תמהיל וכמות ההודעות שיגיעו לתיבת המייל. הטיפות הצבעוניות נאספות לגובה הצינורות ומספקות חיווי גרפי להודעות הממתינות להציף את התיבה. מעניין שבשלב זה חסר חיווי דווקא לממשק הפיזי.
Augmented Shadow של ג'ון מון (Joon Moon) הוא ממשק נסיוני המוסיף צללים וירטואליים לאובייקטים פיזיים המפוזרים על פני שולחן. הצללים הוירטואלים מוסיפים תוכן ופרשנות גרפית חדשה לקוביות האטומות המונחות על השולחן.
האינטראקציה עם הקוביות משפיעה על העולם הוירטואלי כולו, כמערכת אקולוגית התלוייה במרכיביה. העולם מושפע ממקור אור וירטואלי בודד, ומשמש כסביבת מגורים לדמויות מסתוריות, להקת ציפורים ועצים שמאויירים בגסות. האור נשלט על-ידי קוביה שקופה, ובדומה לחוקיות בטבע יוצר עיוות יחסי של הצללים לעומתו.
מעבר לכך שזו וריאציה אינטראקטיבית למיצג הצל הוירטואלי של הכסא האדום, הפרוייקט מזכיר את Shadow Physics, ש(תקנו אותי אם אני טועה אבל) ללא מידע חדש לאחר שנה, אפשר להניח שהוא התאדה לחלוטין.
Auto Smiley הוא הדגמה של קונספט חביב המשתמש ביכולות זיהוי מחוות פנים כדי להוסיף בצורה אוטומטית סמיילים טקסטואליים לתוכן, כדרך להצביע על מצב הרוח של המשתמש, או לפחות לחסוך לו כמה קליקים. היישום והקוד שמאחוריו זמינים להורדה חופשית באתר הפרוייקט, ספרו לי אם מצאתם לזה שימוש.
את מעצב האינטראקטיב ההולנדי תיאודור ווטסון (Theodore Watson), שעומד מאחורי הפרוייקט, פגשנו לפני כשנה עם החלל האינטראקטיבי 'פאנקי פורסט', בפרוייקט משותף עם אמילי גובייל (Emily Gobeille). ווטסון הוא גם אחד מהיוצרים של ספריית הקוד OpenFrameworks, שמאפשרת למעצבי אינטראקטיב לממש בקלות יחסית אינטראקציות מורכבות ברמת הקוד.
הגירסה הקלאסית לספר עליסה בארץ הפלאות זוכה לעיבוד חדש ל-iPad, המסתיר בין האיורים הקלאסיים פיסות אנימציה ואינטראקציות המשתמשות בתכונות המכשיר כדי להגיב להטייה, לתנועה ולמגע. הדפדוף מתבסס על מעבר לינארי פשוט, וניכר שנשמר איזון בין הרצון לשלב נגיעות אינטראקטיביות לבין הרצון לשמר את האופי הקלאסי של הספר, השפה העיצובית וחוויית הדפדוף בו. התוצר מרשים.
סטודנטים מהמעבדה לאינטראקציה ב-HPI הגרמני יצרו רצפה אינטראקטיבית עם יכולות מולטי-טאצ', הנשלטת על-ידי מחוות רגלי משתמשים העומדים עליה. הממשק משלב מחווה ייחודית של קפיצה, המציגה למשתמש את תפריט השליטה הנסתר. כדי למנוע הצללה או הסתרה של המשתמש, המקרן ממוקם מתחתיה.
המערכת עוקבת אחרי סוליות הנעליים כדי לזהות מצבי עמידה ומחוות על משטח המגע, כמו גם להבדיל בין אינטראקציה מכוונת לשיטוט מקרי. בנוסף, ניתוח הלחץ על הסוליות והאיזון בין הרגלים מאפשר להעריך היכן נמצא ראשו של המשתמש בחלל, כדי ליצור חוויית שליטה רחבה יותר המושפעת מהיציבה כולה.
הגירסה האינטראקטיבית החדשה של מגזין Popular Science מיישמת את הקונספט הממשקי של המגזין האינטראקטיבי Mag+, כאפליקציה ל-iPad שזמינה להורדה כבר עכשיו מ-iTunes. בשלב זה הושמטו מהמגזין תכונות החיפוש, שמירת המועדפים והשיתוף ברשתות החברתיות, אשר יש להן ערך מוסף אמיתי ברמת הפורמט, אך העקרון הממשקי הכללי יושם במלואו. כהדגמה ליכולותיו של ה-iPad לבטא את עתיד המדיה המודפסת, היא צפוייה לעורר הרבה עניין בתקופה הקרובה.
'סטודיו העיצוב הוירטואלי' של יצרנית רהיטי העץ האוסטרית Egger מאפשר למשתמש לשלוט בזמן אמת על תצורה ועיצוב של ריהוט, במערכת המשלבת ממשק אינטראקטיבי לחיווי מוקרן היוצר הדמייה פיזית של התוצר בגודל מלא.
החיווי נאמן למציאות מבחינת מבנה, גודל, צורה, צבעוניות ומראה של טקסטורה. ייצוג החלל נעשה בצורה דינאמית על ידי הקרנה ב-HD על שתי קוביות ג'נריות, כך שניתן בשטח נתון לעצב רהיטים לחדרים שונים. החדרים מעוטרים באיקונוגרפיה ווקטורית כדי לעזור למשתמש לשים את המוצר בהקשרו הרלוונטי.
החווייה הטקטילית החסרה מגבילה את הפתרון להתאים כרגע בעיקר להרכבת תצורות רהיטים מודולריים, כאמצעי משני לשיטוט בין החללים המוגדרים מראש.
פוסטים ישנים יותר
RSS