האנטנה האנושית היא ממשק רדיו בו המשתמש המשוטט על פני שטיח משנה את התדר בהתאם למיקומו, וכן משמש כאנטנה המשפיעה על איכות הקליטה. פרוייקט גמר סטודנטיאלי מהולנד של פלוריאן קראוטלי (Florian Kräutli), שחוויית השימוש בו נעה בין תסכול להפתעה, תלוי במטרת המשתמש. בכדי להגיע לתחנת רדיו ספציפית השקיפות של הממשק מאלצת לחפש את המיקום והתנוחה האופטימליים, ובהיעדר חיווי אמיתי – לאתר אותם מחדש בכל פעם שהשטיח מוזז ממקומו.
[מצאתי ב-Likecool]
בתערוכת הסחלבים במוזיאון אוקלנד בניו-זילנד משולב מיצג אינטראקטיבי מבוסס מולטי-טאצ', המאפשר למבקרים לבצע תהליך וירטואלי של השבחה גנטית, על ידי הכלאה וירטואלית בין סחלבים. המשתמש בוחר שני אבות כנקודת מוצא, ומשפיע על האיזון בין התכונות הגנטיות שלהם (מרקם, צבע וצורה) בכדי להנדס סחלב תלת-מימדי חדש, אותו הוא יכול לשלוח במייל או לפרסם בפייסבוק. ממשק עקרוני דומה יכול לשמש, אולי, יום אחד, לבחירת התכונות הגנטיות הרצויות בילד שלכם.
Skål ('קערה' בנורבגית) הוא ממשק נסיוני בו מגוון אובייקטים פיזיים משמשים להפעלת סוגים שונים של מדיה – סרטונים, תמונות, תוכן וכו'. הקערה מזהה את תגי ה-RFID המוטמעים באובייקטים, ומציגה תוכן דיגיטלי המשוייך אליהם. הגמישות בבחירת האובייקטים הפיזיים מאפשרת ליצור קשר אסוציאטיבי לתוכן, כשהחיבור בין המדיה הדיגיטלית לעולם הפיזי יוצר חוויית שליטה אינטואיטיבית ופשוטה.
[מצאתי ב-Nearfield]
MH907 של סוני-אריקסון הן אוזניות המשלבות חיישני תנועה, בכדי ליישם קונספט ממשקי מעניין המאפשר להן לשנות את הפונקציונליות שלהן בהתאם לצורת הכנסתן לאוזן. כאשר המשתמש תוקע אותן בשתי אוזניו, האוזניות מסיקות כי הוא מתכוון לשמוע מוזיקה, ומפעילות את הנגן. כאשר רק אחת מהן נמצאת באוזן – המוזיקה עוצרת, הן יכולות לקבל שיחה מהטלפון ולשמש כדיבורית. המשמעות היא ביטול הצורך בלחיצה על כפתורי הפעלה למטרות כלליות. אני לא בטוח איך מתמודדים עם מצב בו מעוניינים, למשל, לשמוע מוזיקה עם אזנייה אחת בלבד.
את השקת המוצר מלווה סרטון סקירה תדמיתי מבוסס אנימציה, של האנימטור השוודי כריסטופר סטרום (Kristofer Ström), המדגים את מהלך השימוש בהן. המוצר זמין כבר כעת, אך מתאים לטלפונים מתוצרתה בלבד.
[מצאתי ב-Gizmodo]
Sniff הוא צעצוע אינטראקטיבי לילדים בדמות כלבלב קטיפה חמוד, אשר מגיב לאובייקטים ייעודיים שהוא "מריח" באפו, כדי להעשיר את החווייה המשחקית והאינטראקציה איתו. הכלבלב מפעיל התנהגויות של קול ורטט בהתאם לסוגי האובייקטים המתקרבים אליו – אלו למעשה התקני RFID אלחוטיים שאינם דורשים סוללה, כשהמטרה הסופית היא להפעיל את הילד בסוגי פעילויות שונות, המחזירות משוב אינטראקטיבי המחזק את הקשר של הילד עם הצעצוע. מקסים.
Rock Wall הוא קיר מולטי-טאצ' אינטראקטיבי מרובה משתתפים באורך של 5.5 מטר – האטרקציה החדשה של הארד-רוק קפה לאס וגאס. הקיר נועד לאפשר למשתמשים לסרוק את ארכיון התמונות והסרטונים העצום בזמן אמת. הממשק מחלק את הפורמט הגדול למשטחי עבודה, המוקצים בצורה דינמית בהתאם לכמות המשתמשים.
הקיר מאפשר עבודה לעד שישה משתמשים במקביל, כאשר מערכת השמע הממוקדת מאפשרת להם לצפות בסרטים או להקשיב למוזיקה, מבלי להפריע למשתמשים אחרים. בכדי לעודד חווייה משותפת, המשתמשים יכולים לשתף אלמנטים לאורך הקיר.
ההתמודדות העיצובית עם הפורמט וחלוקתו בהתאם לכמות המשתמשים היא לא פחות ממבריקה. קצת מאכזב שרבים מהכלים הממשקיים נגזרים מתוך עיצוב ממשק האייפון עד לכדי העתקה של ממש. עבודה עיצובית וטכנית מרשימה של אובסקורה דיגיטל.
[מצאתי ב-Gizmodo]
סימולטור החבילות הוירטואלי של שירות הדואר האמריקאי (USPS) הוא יישום אינטרנטי מבוסס דפדפן המאפשר ללקוח המבולבל למצוא את גודל הקופסא המתאימה לו למשלוח, על ידי יצירת חפיפה בין התוכן לקופסא וירטואלית, באמצעות מצלמת רשת. המשמעות היא שהלקוח יכול להשוות בין גודל המשלוח שלו לגדלי הקופסאות של USPS, המיוצגות בתלת מימד – ואפילו יש שליטה על שקיפות. זהו אחד היישומים הטובים ביותר שראיתי עד היום לאוגמנטציה – הניצול המבריק של הטכנולוגיה יוצר כלי פרקטי שמיש עם ערך מוסף אמיתי ללקוח. מוצלח.
[מצאתי ב-swissmiss]
מעבדות המחקר של נוקיה שחררו סרטון קונספט תדמיתי המציג את חזון העתיד (הלא מאוד רחוק) של החברה, המרחיב את אמצעי השליטה וחוויית השימוש במכשירים שלה. הסרטון מציג משקפיים המאפשרים לשלוט על ממשקים וירטואליים בעזרת תנועות עיניים, אוזניות אלחוטיות ואמצעי קלט בצורת צמיד המתרגם את תנועות היד לפעולות שליטה בסביבה הוירטואלית.
יש כאן שילוב בין העולם המציאותי לסביבה הווירטואלית, עם דגש על אוגמנטציה, אבל אין כאן בשורה עיצובית פורצת דרך או התייחסות אמיתית למשמעויות של שילוב שכזה. חוויית השימוש שעוטפת לכאורה את המשתמש, מסורבלת – היא לא שקופה, צריך להפעיל אותה והיא לא אחידה ברמת הטיפול בה מבחינה עיצובית.
חסרה כאן מחשבה על שימושיות ועל המשתמש – בממשקים השונים לא קיימת קריאה לפעולה או אפילו ברירת מחדל שנבחרת מראש. ממשק הנשלט בעזרת תנועות עיניים צריך לתת חיווי הבא לידי ביטוי בעיצוב שלו – הוא אמור לתת למשתמש אמצעי שליטה וחיווי ייעודיים שיתאימו לו. הבוסריות הממשקית מתבטאת גם בכך שהמשתמש לא יכול להתאים את הממשק לצרכיו – הוא מחוייב לחווייה האפרורית שהוגדרה לו.
הרושם הוא שנוקיה לא הולכת רחוק מספיק ברמת הקונספט ובעיצוב החווייה עבור המשתמש. זה מאכזב כשמדובר על חברה בסדר הגודל שלה.
האקדמיה השוויצרית שחררה את 'audio d-touch' – סביבה נסיונית ליצירת מוזיקה בזמן אמת, באמצעות ממשק פיזי ייחודי המתבסס על הסידור המרחבי של אובייקטים על גבי משטח ומצלמת רשת ביתית. הסביבה כוללת שתי תוכנות – מערכת תופים וסיקוונסר, עם חוקיות ממשקית דומה בה המשתמש מזיז אובייקטים על גבי משטח. כל אובייקט מייצג צליל, ומיקומו היחסי משפיע על סוג הצליל שמופק.
התוכנות זמינות להורדה חופשית* מאתר הפרוייקט (לאחר הרשמה חינם). דרישות המערכת בסיסיות – מחשב (PC או מק), מצלמת רשת ומדפסת להדפסת הסמנים הדיגיטליים. בהתחשב בחומרה הביתית, חוויית השימוש מפתיעה למדי.
*הסכם השימוש האקדמי כולל התנייה – כיוון שמדובר בחלק מפרוייקט מחקר אקדמי בשוויץ, הוא מאשר לעקוב אחר השימוש לצרכי מחקר. להבנתי – זה עושה רושם תמים, ולא זיהיתי נזק שנגרם אצלי כתוצאה מכך.
Virtualization Gate היא מערכת מציאות מדומה חדשה – קפיצת מדרגה משמעותית באיכות החווייה הריאליסטית העוטפת את המשתמש ומטמיעה אותו בסביבה תלת-מימדית אינטראקטיבית. המשתמש חובש קסדה ייעודית המשלבת מסך (HMD) ומסייר בחלל הוירטואלי, בזמן שמצלמות עוקבות אחרי תנועתו בחלל הפיזי. סרטון ההדגמה מציג עקרונות פיזיקליים בעת עמידה מול מראה וירטואלית, אינטראקציה עם אובייקטים בחלל ואף אינטראקציה עם ייצוג וירטואלי תלת-מימדי של המשתמש עצמו. התוצר, פיתוח בין-אוניברסיטאי צרפתי, מרשים בכל רמה שהיא.
אם נדמה לכם שהרבה זמן לא שמענו על מציאות מדומה, זה די נכון. הקסם שבטכנולוגיה הוא ללא ספק בביטול ההפרדה בין המשתמש לממשק, אך בניגוד לאוגמנטציה המוסיפה מימד וירטואלי לעולם המציאותי בצורה שקופה יחסית ובאמצעים טכנולוגיים זמינים וזולים, המציאות המדומה היא חווייה ייעודית מסורבלת יותר.
חסם משמעותי בהתפתחות התחום למטרות כלליות הוא הצורך בטכנולוגיה ייעודית-נישתית יקרה, שברמות הגבוהות אין לה סבירות לשימוש ביתי – בד"כ היא גם לא מיועדת לכך ומשמשת בעיקר לרפואה ולמחקר. זאת בניגוד לפתרונות מבוססי תוכנה וטכנולוגיה ייעודית עם תג מחיר סביר דוגמת פרוייקט נטל או אפילו הפוטנציאל העתידי של מערכת ההפעלה במרחב של אובלונג.
