Mag+ הוא קונספט ממשקי שמתרגם את חוויית השימוש במגזיני הנייר המודפסים לפורמט דיגיטלי אינטראקטיבי ממוקד משתמש. תהליך עיצוב הממשק מתבסס על ניתוח אמיתי של מהות השימוש במגזין סטנדרטי, ותמצות של הכלים הרלוונטיים שיכולים לתת ערך אמיתי שיעזור לשמר את עיקר החווייה בפורמט החדש.
גיבוש העקרון הממשקי נגזר מתוך הבנה של שתי המדיות, וההבדלים ביניהם. למגזין יש נקודת התחלה וסיום מוגדרים, וחיווי רציף המאפשר למשתמש להתמצא במיקומו היחסי ביניהם. פעולת הדפדוף מתורגמת באופן טבעי לעקרון של גלילה. שער המגזין, שכל מטרתו היא למשוך תשומת לב, מוחלף בתוכן העניינים כנקודת מוצא רלוונטית לקריאה כאשר המשתמש מרים אותו. החוקיות הממשקית משלבת מורכבות בעזרת מחוות מולטי-טאצ', כדי לבצע פעולות של חיפוש, שיתוף ושמירה של תכנים.
התוצר המרשים מתבסס על עבודה אמיתית של חיפוש ומחקר, ועומד בניגוד גמור לממשק המביך של טיים-וורנר שפרסמתי לפני כמה ימים.
טיים-וורנר שחררה סרטון תדמיתי המדגים גירסה אינטראקטיבית עתידית של שבועון הספורט האמריקאי 'ספורטס אילוסטרייטד', שרצה על מחשב בתצורת טאבלט, עם תמיכה במולטי-טאצ'. אם נתעלם מהידיים הקפואות המרחפות להנאתן מעל המסך, עיתון העתיד סובל מבעיות ממשקיות רבות – טיפול טיפוגרפי שלא מתאים למסך, תפריטים נסתרים או נעלמים, חיוויים חסרים (למשל כדי להבדיל בין תמונה לוידאו), חוסר אחידות ממשקית, מחוות הפעלה אקראיות, אמצעי ניווט קטנים מדי שאינם מותאמים למגע וטיפול גרפי לא אחיד. התוצר מביך.
ה'טלגרף מדיה גרופ' ההולנדי עבר לפורמט חדש, בו הדפדוף מתבצע מלמטה למעלה. קונספט העיתון האנכי שואב השראה דווקא מחוויית השימוש ברשת, בה ההתפתחות מתבססת על גלילה לגובה, בניגוד לפורמט הסטנדרטי לרוחב. הקונספט החביב מנסה לשפר את חוויית השימוש, עם נגזרות לוואי חיוביות של פורמטים חדשים לפרסום. הפורמט החדש מציב אתגר חדש למעצבים, שצריכים לשים דגש לטקסטים ולתמונות העלולות להיחתך, כיוון שבעיית הכפל במרכז הפורמט משמעותית יותר.
הסאן הבריטי חוגג 40 שנה בסדרת פרסומות שהן טייק-אופ מגניב שנגזר מתוך השפה הפרסומית של האייפון, ומנתח את עצמו בתרגום חכם של משמעות חוויית השימוש בעיתון מול המטאפורה האינטראקטיבית המקבילה. יש עמוד לזה.
10GUI הוא קונספט מעניין שמציע חלופה ממשקית למטאפורת שולחן העבודה והסביבה החלונאית, בדמות מערכת הפעלה בה המשתמש שולט על רצף של חלונות הצמודים זה לזה במישור אחד, שניתן לשנות את רוחבם, מיקומם ברצף וקנה המידה. השליטה בממשק מתבצעת בעזרת משטח מגע תומך מולטי-טאצ', שתופש את מקומו של העכבר (ואולי גם של המקלדת).
התמיכה במולטי-טאצ' מאפשרת להרחיב את מגוון מחוות השליטה, ולבצע מספר פעולות שליטה במקביל, בזמן ששולי משטח המגע מפעילים פעולות רוחביות. סמן העכבר המסורתי הוחלף בחיווי חכם העוזר למשתמש לזהות את מיקומי האצבעות ביחס למסך – אלו מוצגים בצורת מעגלים המתמלאים בצבע בזמן לחיצה.
החוקיות הממשקית בהחלט יוצרת סדר והקשרים בין חלונות, אך חסרה בה מעט גמישות. זה נובע מנקודת המוצא שקובעת בצורה גורפת מדי שחוסר סדר וחפיפה בין חלונות הן בעיות ממשקיות, בזמן שלמעשה המשתמש יכול לנצל אותן לשימושו. כך למשל – חפיפה היא תכונה שימושית בעת השוואה בין תכנים, והאפשרות לפצל את הרצף הבודד לסדרה תעזור למשתמש להרכיב רצפים לפי הקשר.
בתערוכת הסחלבים במוזיאון אוקלנד בניו-זילנד משולב מיצג אינטראקטיבי מבוסס מולטי-טאצ', המאפשר למבקרים לבצע תהליך וירטואלי של השבחה גנטית, על ידי הכלאה וירטואלית בין סחלבים. המשתמש בוחר שני אבות כנקודת מוצא, ומשפיע על האיזון בין התכונות הגנטיות שלהם (מרקם, צבע וצורה) בכדי להנדס סחלב תלת-מימדי חדש, אותו הוא יכול לשלוח במייל או לפרסם בפייסבוק. ממשק עקרוני דומה יכול לשמש, אולי, יום אחד, לבחירת התכונות הגנטיות הרצויות בילד שלכם.
Rock Wall הוא קיר מולטי-טאצ' אינטראקטיבי מרובה משתתפים באורך של 5.5 מטר – האטרקציה החדשה של הארד-רוק קפה לאס וגאס. הקיר נועד לאפשר למשתמשים לסרוק את ארכיון התמונות והסרטונים העצום בזמן אמת. הממשק מחלק את הפורמט הגדול למשטחי עבודה, המוקצים בצורה דינמית בהתאם לכמות המשתמשים.
הקיר מאפשר עבודה לעד שישה משתמשים במקביל, כאשר מערכת השמע הממוקדת מאפשרת להם לצפות בסרטים או להקשיב למוזיקה, מבלי להפריע למשתמשים אחרים. בכדי לעודד חווייה משותפת, המשתמשים יכולים לשתף אלמנטים לאורך הקיר.
ההתמודדות העיצובית עם הפורמט וחלוקתו בהתאם לכמות המשתמשים היא לא פחות ממבריקה. קצת מאכזב שרבים מהכלים הממשקיים נגזרים מתוך עיצוב ממשק האייפון עד לכדי העתקה של ממש. עבודה עיצובית וטכנית מרשימה של אובסקורה דיגיטל.
Fontplore הוא ממשק נסיוני לחיפוש בתוך ספריות גופנים בצורה אינטראקטיבית. החווייה הממשקית מציעה תהליך עבודה חדש לחלוטין למעצבים המחפשים את הגופן המתאים. עיצוב הממשק לשולחן המגע שילב פיתוח של כלים ממשקיים ייעודיים, המבוססים על אובייקטים פיזיים ייחודיים השולטים על הפעולות השונות.
האובייקט הממשקי העגול משמש לניווט ולסקירה בין הגופנים והתגיות, בעוד האובייקט דמוי הפירמידה מבצע פעולות כמו תצוגה מקדימה, שמירה, הדפסה או איפוס. אין מגבלה על כמות האובייקטים הממשקיים שאפשר לשלב, אך המשמעות היא הוספה של סרבול ממשקי. ההדפסה מאפשרת למשתמש לחזור ולעבוד מאותה הנקודה בהזדמנות אחרת. מדובר בנסיון ליצירת כלי עבודה יומיומי שאין לו הצדקה קיומית עד שישולב באוסף של כלי עבודה שיחלקו את אותם אובייקטים ממשקיים בחוקיות דומה.
חברת Sensacell האמריקאית מפתחת מוצר המיועד למעצבים, המאפשר להם לשלב אינטראקציה בעבודותיהם. המשמעות היא בזמינות של חומר גלם בסיסי, מודול של מסך אינטראקטיבי ברזולוציה נמוכה, המיועד לשימוש מעצבים במגוון תחומים (אדריכלים, מעצבי מוצר, מעצבי פנים וכו') לאפליקציות יומיומיות – החל משולחנות סלון אינטראקטיביים, חיפויים ורצפות, חזיתות של חנויות וכו'. החברה איננה יחידה בתחום, אך היא פונה לקהל יעד שאינו משלב תכונות של עיצוב אינטראקטיבי בעבודותיו, מתוך מגבלה טכנולוגית או חסמים אחרים. מגוון האפשרויות והזמינות של הטכנולוגיה מבטיחים אינסוף אינטראקציות מרצדות ומציקות בכל מקום, במורכבויות אינטראקטיביות משתנות.
כחומר גלם אינטראקטיבי למעצבים, המערכת משולבת בתוכנה נגישה המאפשרת להגדיר את סוג האינטראקציה המבוקשת באמצעות אשף (וויזארד) עם דגש על פשטות היצירה. אמנם יש כאן פוטנציאל לחיבורים מעניינים בין תחומי עיצוב שונים, אך גם פתח מדאיג לשטף של אינטראקציות שטוחות במגבלות המערכת.
מתכנת אוסטרלי עיצב ופיתח בזמנו הפנוי שולחן פוקר אינטראקטיבי המתבסס על מסכי מגע. הממשק אינטואיטיבי ותורם להתפתחותו המהירה של המשחק, בזכות עיצוב מכוון משתמש, השומר על קונבנציות מוכרות של סימנים גרפיים, מחוות ידיים וקריאות ברורות לפעולה. השחקנים מסתירים את קצה ערימת הקלפים בכדי לצפות בקלפים שקיבלו. המערכת מייתרת לחלוטין את הצורך בדילר המחלק את הקלפים, והופכת את המעקב אחר הימורים לאוטומטית. במקרה של הפסקת חשמל יש גיבוי למצב האחרון. 20,000$ אם רציתם כזה בבית.
פרוייקט iDisplay מחפש אלטרנטיבה טכנית זולה ופשוטה להשתמש במסכים שטוחים פשוטים כמשטחי מולטי-טאצ' אינטראקטיביים – הוא מצליח לזהות מחוות ידיים ואובייקטים פיזיים צבעוניים המונחים על המסך. כרגע מדובר באב טיפוס המסוגל לזהות את תנועת היד ומחוות צביטה, אך פשטות העקרון מאפשרת להרחיב את מגוון המחוות המותאמות שהמערכת תזהה בעתיד.
בניגוד לפתרונות מסחריים המתבססים על חיישנים או בטכניקות לזיהוי אור אינפרא-אדום (IR), המערכת מתבססת על מצלמת-רשת רגילה ומסך LCD פשוט – כשהמשמעות היא הנגשה של הטכנולוגיה לקהל רחב בעלות נמוכה והתקנה פיזית פשוטה. באופן לא מפתיע, הפגיעה המשמעותית ביותר היא בדיוק התנועה, איכותה ומגוון האינטראקציות הניתנות לזיהוי בהשוואה לפתרונות מורכבים (ויקרים) יותר – כמו למשל אינטראקציות בהן יש חשיבות לעוצמת הלחיצה.
סרטון ההדגמה נ-מ-ר-ח על פני 10 דקות שלמות – מומלץ למצות אותו בסריקה לאורך הטיימליין מאשר להשקיע את הזמן – מאכזב לגלות כמה ההפסד מינורי.
מאחורי הפרוייקט עומד סטודנט המשלים תואר בהנדסת תוכנה, וזהו חלק מפרוייקט הגמר שלו. מדובר כרגע באב-טיפוס לצרכי מחקר, כאשר ספריית קוד פתוחה של היישום תשוחרר (אולי) בהמשך.
טריילר תדמיתי למשחק אסטרטגיה חדש של חברת Ubisoft בשם RUSE, מדגים חווייה משחקית קונספטואלית של משחק אסטרטגיה מרובה משתתפים המיושם על שולחן מולטי-טאצ' דמוי ה-surface של מיקרוסופט. הייחודיות של המשחק היא בשליטה שוטפת על נקודת המבט לגובה, ולמרות שנראה שהממשק אינו פתור עד הסוף עבור הפלטפורמה הספציפית, מעניין לראות כמה טבעי נראה התרגום של המשחק לממשק מבוסס מגע והשפעתו על חוויית המשחק.
פוסטים ישנים יותר
RSS