ארכיון דצמבר 2008

לעצב משחקים למסך של 8 פיקסלים

Meggy Jr RGB ("מגי") היא פלטפורמה שנועדה לפיתוח משחקים ניידים מבוססי פיקסלים. היא מתבססת על מסך גרפי ברזולוציה של 8 על 8 פיקסלים, המורכב מלדים שמסוגלים לשנות את צבעם, ושישה כפתורי שליטה. הצבת מגבלות היא אמצעי יעיל לעידוד פתרונות יצירתיים, ומסך גרפי שמוגבל ל-64 פיקסלים בהחלט נראה כאתגר עיצובי מעניין.

עיצוב משחקים לפלטפורמה עם מסך של 8 פיקסלים
הקונסולה פתוחה לחלוטין, מתבססת על קוד פתוח, מהירה וניתנת לתכנות. המשתמשים יכולים לפתח בעצמם משחקים ואפליקציות שימתחו את מגבלות המסך. כך למשל – אדפטציה של משחק פרוגר, מתבססת על צפרדע שמיוצגת על ידי עיגול ירוק, החוצה שורת פיקסלים שהיא הכביש, ושורה נוספת שהיא הנהר. התענוג האלקטרוני הזה יכול להיות שלכם בפחות מ-100$. מגניב.

[מצאתי ב-picocool]

Nawlz – מגזין קומיקס אינטראקטיבי

מגזין הקומיקס האינטראקטיבי Nawlz משלב אלמנטים נסיוניים של טיפוגרפיה, אנימציה, מוזיקה ואפקטים גרפיים, לפורמט ייחודי של קומיקס אינטראקטיבי מבוסס פלאש. יש לו כבר 10 גליונות כאלה, והשפה האיורית והגרפית מתפתחת לאורך הגליונות השונים. אנימציות הפלאש קצת טרחניות ומייגעות לפעמים, ולא חסרות בעיות ממשקיות לאורך הסיפורים (יש סקרול רוחבי שמתחבא אגב בתחתית המסך), אבל החוויה טוטאלית ומאוד מתאימה לפורמט של קומיקס.

פיסה מתוך מגזין הקומיקס האינטראקטיבי Nawlz

ציור על מוצר כאמצעי אינטראקטיבי

Pega, סטודיו טיוואני לעיצוב מוצר וחוויית משתמש, מציג קונספט פשוט וחכם לשעון שבת דיגיטלי שבכדי להפעילו המשתמש מצייר עליו עם טוש מחיק. רוחב המוצר הוא ציר זמן, והמשתמש יכול לצייר לאורכו קווים ונקודות, בהם הוא יופעל. לאורך המוצר נעה מנורה, שמשמשת חיווי של הזמן ביחס לקו שצוייר.


אנחנו לא רגילים לראות מוצרים שאפשר לצייר עליהם. למעשה יש לנו חסם פסיכולוגי המרתיע אותנו מלצייר בטוש שחור על המוצר הלבן הבוהק שלנו, מחשש להרוס אותו. והנה, מבחינת שימושיות יש לסוג אינטראקציה שכזו יתרונות רבים: המשתמש יכול לצייר לעצמו הערות על גבי המכשיר, מבט חטוף בציור שעליו מספיק בכדי להבין את החוקיות שהוגדרה לפעולתו וביצוע שינויים לחוקיות פשוטה אף היא. חוויית השימוש הייחודית והמשחקיות שבו מתמצה למוצר אינטואיטיבי ופשוט להפעלה.

ראשים מתפוצצים בטעמי גלידה

האיורים של זאק ג'ונסן מפתיעים, חמודים ואלימים. המאייר האמריקאי מצליח ליצור דימויים מבעיתים המשלבים בתוכם אלמנטים תמימים ודמויות חביבות. בסדרת איורי "גלידה חומצית" הוא מציג ראשים מתפוצצים בטעמי גלידה שונים, גם העבודות האחרות לא פחות מוזרות. המדיות מגוונות – איורים, ציורים ענקיים, עבודות עץ מאויירות, פורמטים גדולים וקטנים בטכניקות שונות, ובפלטות צבעוניות דינמיות. התוצר עשיר ומפתיע.

דימויים מתוך סדרת גלידה חומצית
[מצאתי ב-trendland]

אמנות הרחוב של אקאש ניהלאני

אקאש ניהלאני מסתובב להנאתו ברחובות ניו יורק ומפזר בהם שרטוטי איזולירבנד פשוטים, המוסיפים להם מימד יצירתי ומפתיע. פה ושם הוא צריך להסביר את עצמו לפקחי תנועה או לשוטר מזדמן. זמני, נחמד ולא מזיק.

אמנות רחוב של אקאש ניהלאני סביב קבצן מזדמן
אמנות רחוב של אקאש ניהלאני סביב חניית אופניים

[מצאתי ב-dearada]

כאן אנו חיים – אנימציית סטופ מושיין מספרים

בית ההוצאה לאור 4th Estate הבריטי יצר סרטון אנימציה מושקע בטכניקה של סטופ מושיין וצילום בתנועה מתמדת, לציון 25 שנה להיווסדו. מעל אלף ספרים שימשו כדי להפיק את הסרטון, כולם של הוצאת הספרים. האנימציה נבנתה וצולמה במשך שבועיים אינטנסיביים, בסט צילום ייעודי בו נכלאו עשרים אנימטורים שעבדו במשמרות מתחלפות. אתר הפרוייקט מרכז תמונות וסרטונים מכווצי זמן (time lapse) המתעדים את תהליך העבודה על האנימציה. דרך נפלאה לחגוג 25 שנים של יצירה.

לנער את השלט – קונספט ירוק שיוצר בעיות לא ירוקות

המגמה הירוקה לא פוסחת גם על שלטי הטלוויזיה – Shake Control הוא שלט קונספט לטלוויזיה שפועל ללא סוללות, עם אינטראקציה מעניינת ובעיות שימושיות קשות. ניעור השלט מייצר חשמל בכדי להפעיל או לכבות את הטלוויזיה, להחליף את הערוץ, לשלוט על הווליום והתפריטים. גוף השלט הוא מסילה בתוכה מחליק מגנט ירוק בצורת חץ. מיקום החץ משפיע על הפונקציונליות שלו, וכך גם כיוון התנועה. כאשר החץ ממוקם בחלקו העליון של השלט הוא שולט על הערוץ או עוצמת הקול.


כאשר המשתמש מניע אותו למעלה או למטה – הוא שולט על הערוץ. תנועה לכיוון ימין או שמאל שולטת על עוצמת הקול. הדבר תואם את המבנה של של שלטי טלוויזיה סטנדרטיים, ודורש היכרות איתם בכדי להפוך את ההפעלה למובנת. כאשר המשתמש לוחץ על הכפתור היחיד הנמצא על השלט, הוא יכול לכבות או להפעיל את הטלוויזיה או לנווט בין תפריטי הטלוויזיה.

מבחינת שימושיות, השלט ידידותי לסביבה אך לא למשתמש. הוא לא עומד בפני עצמו – הוא דורש ידע מוקדם בכדי להיות אינטואיטיבי בצורה מוגבלת ולא שימושית. המשתמש צריך לשים לב למיקומו של החץ, (שהיד מסתירה אותו), וגם לזכור איזה כיוון יבצע איזו פעולה. חיווי גרפי על גבי השלט וגם חיווי על המסך יתרמו לכך, אך לאו דווקא יפתרו את הבעייתיות שבו.

[מצאתי ב-designzen]

אז מה קנית היום?

אובססיב קומפולסיב הוא האתר של קייט בינגאמן-ברט (Kate Bingaman Burt), בו היא מתעדת את הקניות היומיומיות שלה, כפרוייקט אמנותי העוסק בתרבות הצריכה. בגלגולו הנוכחי קייט מאיירת פריט ששילמה עליו כסף באותו היום, מספרת את הסיפור שמאחוריו, ובאופן די קבוע גם מתרצת את הקנייה האימפולסיבית של הפריט הלא חיוני בעליל. בסוף כל חודש היא מאגדת כלל הפריטים למגזין שהיא מפיקה בעצמה, ומציעה אותו למכירה ברחבי הרשת, בחנויות הקהילתיות השונות.

כפולה מתוך המגזין של אובססיב קומפולסיב

כמו קופת חולים, אבל אחרת

Help Remedies היא חברת תרופות קונספטואלית מניו יורק, עם אג'נדה ליצירת רפואה נגישה וידידותית יותר. החברה מכירה בכך שיש בעיות רפואיות גדולות, מסובכות ומפחידות – והיא לא מנסה להתמודד איתן. התוצאה מזכירה קצת את מערכת הבריאות הצבאית – לפעמים התרופה הטובה ביותר היא פלסטר או אקמול.

לפעמים התרופה הטובה ביותר היא פלסטר או אקמול
מלבד האריזות הנפלאות (מוצעות למכירה ב-6$), החברה מנסה לעזור עם פתרונות קונספט יעילים לבעיות יומיומיות. בין השאר היא מציעה פתרונות לאנאלפביתיות, לגעגועים הביתה, לאנשים שנתקעים במינכן ומחפשים את השירותים ופתרון לנשים חשופות חזה שלא בטוחות לאן להתקדם מכאן. נסיון יצירתי להרוויח (קצת) כסף, במסווה של ביקורת חביבה על תעשיית התרופות ותרבות הבריאות.

[מצאתי ב-paperwhite]

עכשיו תעשה את זה!

NowDoThis הוא כלי לניהול רשימת מטלות עם גישה ממשקית מעניינת. הכלי פוקד על המשתמש להשלים פעולה אחת בכל פעם. עם מילוי המשימה יקבל המשתמש את המשימה הבאה שעליו יהיה להשלים. בניגוד לפורמט רשימת המטלות הסטנדרטית, הוא זה שמחליט עבור המשתמש איזו משימה ימלא, מציב זאת כעובדה, וחוסך ממנו את הצורך לחשוב באופן עצמאי. אפליקציה פשוטה עם מנטליות של רס"ר משמעת סובייטי. לפעמים זה מה שצריך.