ארכיון פברואר 2009

גארי – סרטון אנימציה קצר

'גארי' הוא סרטון אנימציה קצר בצרפתית, חוויית ילדות תמימה ופנטסטית, שנבנתה עם המון רגישות עיצובית לפרטים הקטנים. האנימציה נבנתה מאיורים עשירים בטקסטורות המשלבים דו מימד עם תלת מימד, המעבר ביניהם יוצר עומק מפתיע. מאחורי הפרוייקט עומדים סטודנטים צרפתים לאנימציה, שהצליחו לעצב סיפור שמצליח לבנות מתח ולהתפתח לאורך זמן. שילוב של דימויים סוריאליסטיים והפתעות, כמו גם הפסקול המוצלח מצליחים להשלים את הפנטזיה. זה בצרפתית, ואין תרגום, אך לא קשה לעקוב אחרי הסיפור. מקסים. https://vimeo.com/3270158

בית קלפים ליום גשום

קמפיין 'בית הקלפים', לעמותת Shelter הבריטית, נועד להעלות את המודעות בקרב הציבור הבריטי למצב הדיור הבעייתי. העבודה על הפרוייקט נעשתה בהתנדבות, והפסקול נתרם על ידי רדיוהד, שבדרך כלל מתרחקים ממדיומים פרסומיים. ההתייחסות היא לכך שמחירי הדיור הגבוהים בבריטניה מאלצים אנשים לגור בתנאים ירודים, במבנים מסוכנים או ברחוב. בקליפ מוצג נוף עירוני טיפוסי הנשקף במהלך מסע ברכבת, ובו מוטמעים בתים רעועים הבנויים מקלפי משחק. קשה לפספס את הציטוט מהקליפ של הבמאי הצרפתי מישל גונדרי ל'סטאר גיטאר' של הכימיקל בראד'רס. זה גם תירוץ להזכיר את הקליפ המדהים של 'בית הקלפים' המקורי של רדיוהד, שביים ג'יימס פרוסט. רדיוהד אוהבים לשלב בקליפים טכניקות נסיוניות ופורמטים לא שגרתיים, אפשר למצוא בהרבה מהם פריימים דומים כפי שהם מיוצגים בטכניקות המשתנות. הקליפ של 'בית הקלפים' צולם ללא שימוש במצלמות או תאורה, והתבסס על טכניקות הדמייה תלת מימדית להצגת מידע גאומטרי שהתקבל מכלי מדידה לחישוב מרחקים ברזולוציות שונות. במהלך העבודה הם ערכו נסיונות בחומרים ובהצללות בכדי לשבש את המידע המתקבל מכלי המדידה ולהדגיש את האפקט. עבור הקליפ שוחרר סרטון מעניין שמספק סקירה של הטכנולוגיה וההיערכות לצילומו, על הדיאלוג בין הבמאי למהנדסים, הטכניקות הנסיוניות לשיבוש המידע והפיכתו למעניין יותר לצפייה, כמו גם הצצה כללית יותר אל מאחורי הקלעים על עיצוב הפורמט ותהליך העבודה.

האיורים של מקס דלתון

המאייר הארגנטינאי מקס דלתון מציג תיק עבודות עשיר באיורים עם צבעוניות מתוחכמת. האיורים מאופיינים במשטחי צבע גדולים שעוברים מניפולציה צבעונית על ידי שילוב חומריות של ניירות מצהיבים ומוכתמים, שממתנים את עוצמת הצבע. מקס דלתון

סוללות סולאריות נטענות

הקונספט המבריק של קנט קרלסן עוטף סוללות נטענות בשכבת תאים סולארים, בכדי שייטענו מאנרגיית השמש בצורה עצמאית, ללא צורך במטען. כרגע זה נמצא בשלב ראשוני למדי, הרבה לפני ההפצה המסחרית. קונספטים יצירתיים שמצליחים לשלב ערכים סביבתיים מבלי לגרום למשתמש להקריב קורבנות למענם הם נדירים - בדרך כלל יש פשרה על תכונה מסויימת או שנדרש שינוי כלשהו בשימוש היומיומי. נדיר לראות מוצר שתרחיש השימוש בו משתפר בזכות הפיכתו לידידותי לסביבה. מה שכן, אני לא בטוח שזה רעיון טוב להשאיר סוללות שוכבות בשמש. סוללה הנטענת מאנרגיית השמש [מצאתי ב-igreenspot]

להרעיד את העולם – 11 באפריל, 6 בבוקר

Shake the world הוא פרוייקט תיעוד שיתופי אינטראקטיבי, שמבקש לתעד בוידאו אירועים שקורים במקביל בנקודת זמן מסויימת - למעשה ב-11 באפריל 2009 בשעה 6 בבוקר (שעון ישראל). המשתתפים יצלמו סרטון של 60 שניות בנקודת הזמן שנקבעה, שמתעד משהו. דקה מהחיים, מכל מקום או בכל צורה - אין מגבלות, למעט התזמון. הכוונה היא לערוך סרט דוקומנטרי על בסיס כלל הסרטונים שייאספו. לוגו להרעיד את העולם הבעייתיות בהרצת פרוייקט אינטרנטי שכזה היא בכך שהוא תלוי לחלוטין בהתלהבות ויצירתיות קהל הגולשים, והוא יקום או ייפול על שיווק והצלחת המארגנים בהעלאת המודעות אליו. כיוון שהמועד האחרון למשלוח הסרטונים נקבע לחודש שלאחר הצילומים, המארגנים יכולים להישאר בסימן שאלה חודש נוסף לאחר הפרוייקט. בולט שזה הפרוייקט השיתופי הראשון שהם מנסים להריץ - העיצוב וסגנון הפנייה קצת מחוספס וסטודנטיאלי, אך ללא ספק שאפתני ואמיץ עם פוטנציאל מעניין.

הצל הוירטואלי של הכסא האדום

האמן הפיני טימו מאטנן (לא הייתה ברירה אלא לשבש את השם) יצר מיצב הקרנה סוריאליסטי שמתבסס על כסא אדום וצל וירטואלי שמקבל חיים משלו. הג'יבריש המשולב בצלילי הרקע הוא למעשה טקסט בפינית, ובמהלך הזמן צצות להן פיסות טיפוגרפיה פינית קטנטנות. ההתפתחות איטית, ולצפייה צריך קצת סבלנות, אבל הבנייה מוצלחת והסוף מפתיע. פעם, במוזיאונים של שנות ה-80, קראו לזה מיצב אור-קולי. https://vimeo.com/2931921

בתוך הראש – יומו האחרון של אנטואן ברטנאן

בתוך הראש (Dans La Tête) הוא סרטון אנימציה צרפתי קצר ומצחיק עם מסר אנטי-מלחמתי, כמו שרק הצרפתים טורחים לעשות. סיפור העלילה נפתח עם אנטואן ברטנאן, שעוזב את החברה שלו כדי להצטרף לצבא. במהלך אחד הקרבות הוא נורה בראשו, מגיע אל שערי גן עדן ומגלה משהו לא נעים. העבודה העיצובית שנעשתה על אפיון הדמויות והסצינות מרשימה ברמת הגימור שלה, וגם האנימציה התלת-מימדית מטופלת היטב, וזה לא מובן מאליו בסוג פרוייקט שכזה. סרטון מקסים עם אמירה צינית מצחיקה על שבריריות החיים ומחיר המלחמה. https://www.youtube.com/watch?v=UAaQ1kn1a2A מתוך סרטון האנימציה התלת מימדי בתוך הראש [מצאתי ב-graphichug]

פלואו – ניהול גרסאות למעצבים מאושרים

פלואו (flow) היא תוכנה מקצועית מלהיבה למעצבים המיועדת לניהול קבצי פרוייקטים ומעקב אחר גרסאות. פלואו יוצרת מפה חזותית של קבצי פרוייקטים ומציגה את הקשרים ביניהם. כך למשל אם יש לנו קובץ אילוסטרייטור שמשתמש בקובץ פוטושופ, התוכנה תציג את הקשר ביניהם. היא מצליחה לזהות קשרים גם אם אין קבצים פיזיים - לדוגמא כאשר מבצעים פעולה של העתקה והדבקה בין שתי תוכנות. בניגוד לתוכנות ניהול גרסאות כמו version cue של אדובי, פלואו שקופה לחלוטין. היא עובדת כתהליך ברקע, והמעצב לא צריך לבצע פעולה מיוחדת בכדי לתחזק אותה. כיוון שמדובר בתהליך שרץ ברקע מול תוכנות כבדות וקבצים גדולים, צריך כמובן לבדוק את ההשפעה שלה על ביצועי המערכת ומהירות התגובה באופן כללי. כמוצר משלים לחבילה של אדובי, בין שלל תכונות הלוואי הנפלאות, בולטת האפשרות לאסוף את כל קבצי הפרוייקט התלויים אחד בשני יחד, ולייצא אותם לצורך גיבוי או משלוח. פעולות החיפוש מאפשרות למצוא את הקבצים התלויים אחד בשני, לחפש לפי שמות של שכבות ואלמנטים בתוך הקבצים עצמם. ומשהו מגניב במיוחד - חיווי על משך הזמן שעבדנו על קובץ אחד או יותר מתוך הפרוייקט. בודדים הם המעצבים שאני מכיר שמשתמשים בתוכנות לניהול גרסאות בצורה שוטפת, וגם הנסיון שלי עשיר בתסכול וכאב. בדרך כלל הן מכתיבות תהליכי עבודה מסורבלים שלא תמיד מתאימים לכל סוג של פרוייקט - ומוסיפות ממשק נוסף הדורש התייחסות מיוחדת בכדי לשמור בו על רלוונטיות של תכני הפרוייקט. המוצר הזה מצליח להתייחס בדיוק לנקודות שבהן הדור הקיים של התוכנות נופל בו. ניכר בו המחקר על תהליכי העבודה של מעצבים, ושיתופם בתהליך הפיתוח, שארך 3 שנים. מבחינת אפיון והבנת הצרכים זה מוצר מדהים בעיניי שמצליח לשמור על פשטות ממשקית ואינטואיטיביות, בכדי לענות על צורך ספציפי שמשתלב בקלות בעבודה וחוסך זמן ותסכול. מאחורי התוכנה עומדת חברה אלמונית בשם גריד-איירון, ששיחרה אותה (אתמול) בגרסת בטא-ציבורית למק. גירסה לסביבת חלונות צפוייה בקרוב. החיוך על הפנים שווה 250 דולר, הצ'ק כבר מוכן. [מצאתי ב-rwillustrator]

קוביה הונגרית אינטראקטיבית

הטאצ'-קיוב היא קוביה הונגרית אינטראקטיבית מבוססת מגע. בפאות הקוביה משולבים חיישני מגע, המזהים את תנועת האצבעות של המשתמש ומגיבים בהתאם לה. בכדי לסובב פאה שלמה רבע סיבוב יוצרים צורה של "L". בקוביה משולב גם חיישן האצה (אקסלרומטר, כמו באייפון) שמזהה מהי הפאה עליה מסתכל המשתמש - בכדי למנוע השפעה על הפאות בהן נוגע בטעות בכדי להחזיק אותה. נראה שקצת קשה לעקוב אחרי התנועה בין פאות שונות, זו תוצאה של אובדן הטקטיליות ופעולת ההעברה הפיזית של חלקי הקוביה. זה מקום בו העיצוב האינטראקטיבי דווקא פוגע בשימושיות ובפשטות שבה. הזכרון הפנימי של הקוביה מאפשר לשמור מספר משחקים במצבי התקדמות שונים (או של משתמשים שונים), והתאורה מאפשרת לשחק בה בחושך. הערך המוסף האמיתי הוא באינטראקטיביות של הפורמט. היא מציעה פתרונות למשתמש התקוע: אפשר לבקש ממנה רמז למהלך המומלץ הבא, יש פתרון של חזרה לאחור (undo), ואם התייאשנו לגמרי - יש גם פתרון אוטומטי, שמאפשר למשתמש ללמוד את הטכניקה. לאינטראקטיביות, לערכים מוספים ולמוצרים מוצלחים יש גם תג מחיר - הפעם הוא עומד על 150$. [מצאתי ב-thefirewall]

סופות ההוריקן של אדם קוויאנוביק

הצייר האמריקאי אדם קוויאנוביק מצייר סצינות עשירות של הרס על גבי פורמטים ענקיים. בסדרת ציורי סופות ההוריקן הוא מחריב בתים וסביבות עירוניות ומפזר את תוכנם לכל עבר. בין האובייקטים המעופפים הוא משלב גם קריצות להבטחות מותג כעקיצה ביקורתית על הרלוונטיות האמיתית שלהם בזמן משבר. מתוך סדרת ציורי סופות ההוריקן של אדם קוויאנוביק [מצאתי ב-designyoutrust]