שיטוט במרכזי הערים בון וקלן, גרמניה
רצף דימויים אקראי שנלכד היום במצלמת הטלפון במהלך שיטוט ברחובות הראשיים (והקצת פחות ראשיים) בערים הגרמניות בון וקלן, ואף לא מילה על קתדרלות גותיות.
רצף דימויים אקראי שנלכד היום במצלמת הטלפון במהלך שיטוט ברחובות הראשיים (והקצת פחות ראשיים) בערים הגרמניות בון וקלן, ואף לא מילה על קתדרלות גותיות.
מקבץ תמונות ממצלמת הטלפון מביקור ממש לא מקרי היום בבוקר במוזיאון המדיה המרשים של ZKM בעיר קרלסרואה (Karlsruhe) בגרמניה, על גבול צרפת.
כרגע רצה במקום תערוכת Car culture, שמרכזת קונספטים במדיה חופשית סביב 'מכוניות, מדיה ותנועה', במקביל לתערוכות הקבע של מיצבים אינטראקטיביים, אמנות דיגיטלית, משחקי מחשב ומוצגים מוזיאונים של התפתחות התחום. לא אספתי את שמות העבודות או היוצרים (אתם בהחלט מוזמנים להשלים פרטים), וממילא התיאורים נכתבו כולם בגרמנית שוברת שיניים, ורק בקבלה דוברים אנגלית.
בדומה ל-Linz האוסטרית (מקבץ טרי בשבוע הבא), גם בקרלסרואה אפשר לסגור את מרכז המידע למתיירים בעיר, ולהחליפו באדם שיצביע לכיוון הכניסה למוזיאון. קשה למלא בה יום (וגם זה יותר מדי) – יש בה מוזיאונים נוספים, חסרי ייחוד של ממש, וקומץ אטרקציות מביכות למדי – פירמידה ננסית, בנייני ממשל אירופאים, פסל של קארל הגדול ואובליסק קטנטן.
פרוייקט The Deleted City של המעצב ההולנדי ריצ'ארד ויגן (Richard Vijgen) משמר פיסת היסטוריה אינטרנטית, עם ממשק המאפשר לנווט בארכיון האבוד של שירות GeoCities, ששוחרר כטורנט רגע לפני שיאהו סגרה את השלטר. הממשק הפשוט שומר על מטאפורת 'העיר הוירטואלית', כאשר 38 מליון עמודי הגולשים מיוצגים כמפת עיר, עם שכונות ומגרשים ששטחם נגזר מכמות התכנים שבהם.
'אלף בית 2' של סטודיו n9ve האיטלקי משלב מגוון טכניקות צילום ואנימציה, חומרים, פורמטים ואסוציאציות רופפות כדי לייצג פיזית (ולהתעלל) ברצף אותיות שנבנו בצורה חופשית על בסיס הפרופורציות של הלווטיקה.
הרצף הטיפוגרפי הקודם ('אלף בית') התבסס על שמות הגופנים, עם אפקטי מעבר וקטוריים זורמים ומפתיעים בין האותיות השונות.
המעצב האוסטרי מוריץ רצל (Moritz Resl) ערם בשקיפות נמוכה את 904 הגופנים מהספרייה שלו (גם את 'המכוערים' להגדרתו), כדי לגבש טיפוס אות ממוצע מהם. הסרטון מציג את בניית האות w, בפליקר ניתן למצוא את סדרת האותיות כולה.
מקבץ שני של סרטוני אנימציה מתוך מגוון פרוייקטי הגמר של בוגרי המסלול בבצלאל השנה, בחיתוך גס לנושאים שרירותיים. קליק למקבץ הראשון, אם פספסתם.
יותם כהן במחווה לאנימציה הקלאסית של שנות ה-20-30, מספר את סיפורו של מק (לא מיקי, מק), משכין שלום מקצועי הנתקל בסכסוך עמוק (וגם קצת אקטואלי), שעושה הכל כדי להביא לקץ הסכסוך, כך או אחרת. האנימציה הקלאסית היא טייק-אוף מחוייך עשיר בציטוטים קלאסיים והרבה הומור מאוייר היטב ברוח הז'אנר.
'מים שקטים' הוא סרטון אנימציה קלאסית המתפתח באיטיות, סביב דייג תקוע המתלבט אם הגיע הזמן לחתוך את החבל המונע ממנו להתנתק ממקום העבודה ומהיחסים עם אשתו שעלו על שרטון. המרחק בין הרצוי למצוי מתחדד עם צבעוניות המאופיינת במעברים חדים ומפתיעים בין סצינות חמות לקרות.
סביב קופסת פח ירוקה, במונית צהובה, מתנהל מאבק כוחות בין טכניקות ועולמות מקבילים – תלת-מימד צבעוני עמוס טקסטורות הכולא בתוכו עולם דו-מימדי וקטורי שחור-לבן. כשכל אחד מהם נלחם על זכותו להתקיים, ההתנגשות בלתי נמנעת.
אדם ובהמה' הוא סרטון אפל ועמוק סביב יחסי התלות המעוותים הנרקמים בין איכר לבין האדם העירום שנמצא שוכב חסר הכרה בשטח חוותו, אי שם באירופה. דמות האיכר מתכתבת עם 'גותיקה אמריקאית' של גרנט ווד, והעיבוד מזכיר לעיתים כרזות תעמולה סובייטות, ברינדור גס עם משטחי צבע מובחנים, עמוסים בצללים וקונטרסטים חזקים. זהירות – עירום גרפי.
[תודה ניר ונטלי]
שלושה סטודנטים הולנדים גיבשו את Knock Clock – שעון שהוא קופסת עץ, נטול מסך או חיווי גרפי, המשתמש בנקישות כאמצעי שליטה מול חיווי הנקישות הנשמעות בחזרה. החוקיות הממשקית מתבססת על מחוות – נקישה כפולה על ראש השעון תחזיר את השעה ברצף של נקישות, נקישה ארוכה מייצגת דקה (או שעה), ומהירה – 15 דקות. מכאן צריך רק להקשיב ולספור.
שינוי התהודה בקופסת העץ מאפשר להשיג פונקציונליות נוספת. כאשר מכסים שטח ייעודי ניתן לשלוט על השעון המעורר, ועל בסיס אותו העקרון ניתן ליישם פונקציות נוספות – למשל כדי לכוון את השעה או לבדוק את מצב הסוללה.
מקבץ סרטוני אנימציה ראשון מתוך מגוון פרוייקטי הגמר של בוגרי המסלול בבצלאל השנה, בחיתוך גס לנושאים שרירותיים.
ב-'ראגו' (מעין רוטב בשר איטלקי מסורתי) שגרת יומם של חוטב עצים ואשתו הגרים בכפר מבודד בהרי צפון איטליה, עוברת תפנית כשאירוע לא צפוי מחמם את האווירה, וגם את הצבעוניות. השפה הגרפית שואבת השראה מאמנות הוויטראז' ומשתמשת בצורות גאומטריות ובקווי מתאר וקטוריים שחורים ועבים.
אם חד-הורית מתמודדת עם בנה הפעוט אשר מתנהג (באמת) כמו חיה. סרטון האנימציה הקלאסית הוא הפגנת שליטה מוחלטת בטכניקה עם טיפול מדוייק בקומפוזיציות, בתנועה, בתאורה ובטקסטורות, לכדי תוצר מרשים ביותר.
סרטון האנימציה הקלאסית 'קצה האצבעות' מספק הצצה מפתיעה לשגרת יומו של קשיש עיוור החושף בהדרגה את העולם שסביבו, ומעשיר את קומפוזיציות העיפרון המינימליסטות בדימויים הצבועים בצבעי מים.
כשאי אפשר להמשיך בלי משהו כמו תה, אישה זקנה נאלצת לכבוש את הפחד שלה, ולצאת החוצה אל הרחוב המאיים כדי להביא חלב, בסרטון אנימציה המאופיין בקווי מתאר וקטוריים חומים התוחמים משטחי צבע עמוסי טקסטורות.
[תודה ניר]
עשרים ואחד משולשים גדולים וירוקים מרכיבים את Möbius – פסל רחוב שיתופי שהוצב במרכז מלבורן על-ידי משרד הפרסום האוסטרלי Eness. הפסל מונפש בסטופ-מושיין לאורך זמן כדי ליצור אשליות אופטית כמו סיבוב על ציר או התכנסות אל תוך עצמו, כשברקע הוא מושך עוברי אורח סקרנים.
לסרטון מתלווה הצצה אל מאחורי הקלעים אל תהליך העבודה ובעיקר על השמירה הקפדנית על חוקיות סידור המשולשים, הנבדלים בגובה נקודת החיתוך שלהם.
סטודיו BlueBolt הבריטי משחרר הצצה אל תהליך העבודה, העיבוד הגרפי וחומרי הגלם שמאחורי האפקטים החזותיים מהעונה הראשונה של 'משחקי הכס' ב-HBO. העריכה מתישה ומאכזבת, אבל התוצרים מעניינים.