Body Navigation הוא מיצג אינטראקטיבי בו תנועות הגוף של הרקדנים משפיעות על הבמה שמקיפה אותם. הרקדנים מפעילים ממשק אינטואיטיבי היוצר אלמנטים גרפיים בהתאם לתנועות הגוף והמיקום שלהם על הבמה, לפי חוקיות מוגדרת, בזמן אמת. התוצאה נראית משחקית ומגניבה.
יוצרי המיצג (קבוצת אמנים מדנמרק ומסרביה) העדיפו שלא להסתפק בתקציר, וחשבו שזה רעיון טוב שכולו יהיה זמין לצפייה: 30 דקות ו-52 שניות ארוכות.
הקולאז'ים של המאייר הספרדי ג'וספה אלורזה עשירים בטקסטורות, מתחים, דימויים הזויים וצבעוניות מעולה.
בבלוג שלו, בספרדית, שמשמש כארכיון של עבודות קודמות, מצאתי גם מדריך שמפרט את תהליך העבודה שמאחורי אחד מהקולאז'ים. זה ספויילר, כי הקסם מתפוגג מצפייה בתהליך, והטאצ' המאוד ידני הולך לאיבוד.
החלק המפתיע כאן קשור דווקא לעיצוב סאונד. ג'וספה מציג קולאז'ים מוזיקליים ששומרים על הקסם שיש בקולאז'ים החזותיים שלו. גם בהם יש חיספוס, סוריאליזם ועושר של טקסטורות שמצליחים ליצור דיאלוג משלים בין שני התחומים השונים.
[מצאתי ב-ffffound]
Brightkite היא רשת חברתית המאפשרת לראות בזמן אמת היכן נמצאים החברים ומה הם עושים. הרשת ממקמת את החברים בצורה שוטפת על גבי מפות, אשר מרכזות בהן מידע על רחובות, עסקים וסימונים גאוגרפיים ששיתפו משתמשים כמו תמונות או הערות. המשתמשים מקבלים מידע על מיקומם הגאוגרפי של חבריהם דרך האתר והדוא"ל. המידע זמין גם בסלולר באמצעות אפליקציה שהם יכולים להתקין בחינם, או על ידי שליחה וקבלה של הודעות SMS.
הדגמת האפליקציה בסלולר ממחישה את יתרון המידע מבוסס המיקום כאשר הוא מגיע מהרשת החברתית, כיוון שהמשתמש מקבל בזכותו תוכן גולשים עשיר, תגובות ותמונות בזמן אמת, שלא קיימות בכלי ניווט סטנדרטיים.
Brightkite מנצלת את הפלטפורמה הסלולרית לעדכון שוטף של מיקום המשתמשים, וזהו המקום בו היא נבדלת (כרגע) משירותים מקבילים דוגמת פליקר או פייסבוק. הבידול זמני כמובן.
ההתמודדות של Brightkite עם שאלות של פרטיות היא קריטית במיוחד, כיוון שהרשת חושפת את המיקום של המשתמש ומעמידה אותו בסכנה. המשתמשים יכולים להגדיר עם מי לשתף את המיקום שלהם, ולהשאיר אף פרטים אישיים נוספים חסויים, בדומה לרשתות חברתיות אחרות. כך לדוגמא, מעבר למשלוח הודעות ביניהם באתר, הם יכולים לתקשר באמצעות SMS, מבלי לחשוף את מספר הטלפון הפרטי שלהם.
ב-9 לדצמבר 1968 הדגים ד"ר דאגלס אנגלברט את עכבר המחשב הראשון. הוא היה עשוי מעץ, היה לו כפתור אחד, והרבה מהטכנולוגיה מההדגמה ההיא שימשה כבסיס לפיתוח החומרה והתוכנה שאנו משתמשים בה כעת. אתר ה-BBC סידר ראיון עם אנגלברט לכבוד יום ההולדת ה-40, שחל היום. אל תפספסו את הסרטון.
בהדגמה, שקיבלה את הכינוי "אם כל ההדגמות", הודגם גם ההיפרטקסט (לא הדגמה ראשונה, אבל כן ההתפתחות המשמעותית שלו), קישור דינמי לקבצים ואפילו שיתוף של שולחנות עבודה בין מחשבים מרוחקים בליווי וידאו וקול.
חברת הביטוח AXA השיקה פוליסת ביטוח רכב חדשה וידידותית. החברה רצתה ליצור מודעות לביטוח החדש בערב השקה בו הוא יוצג לתקשורת. לכן, המשימה שלה הייתה לעורר עניין בקרבם, בכדי שיגיעו מרצונם החופשי לאירוע השיווקי. החברה יצרה סדרת מכוניות צעצוע שעברו תאונת דרכים, ושלחה אותן לעיתונאים.
הבחירה החכמה במכוניות הצעצוע העבירה את מהות הביטוח החדש – הוא פשוט כמו משחק ילדים. הקמפיין המפתיע הוכח כאפקטיבי בקרב העיתונאים, גרם לרבים מהם לכתוב על כך, ובסופו של דבר גם להגיע לארוע. לא פחות מ-90% מהם הגיעו. מרשים.
[מצאתי ב-directdaily]
רוב בריינטון הצליח ב-11 דקות לשכנע אותי שאני מבין את ההגיון שמאחורי עשרת המימדים. רגע לפני שהגשתי מועמדות כמרצה לפיזיקה באחת האוניברסיטאות, בדיקה מהירה של תורת המיתרים בוויקיפדיה הראתה שממש לא.
[מצאתי ב-mediation]
האמן הדיגיטלי המקסיקני ג'יים ג'אסו* עוסק בהרכבת סצינות דיגיטליות ואפקטים חזותיים. בעבודות הדיגיטליות המדהימות שלו הוא יוצר חיבורים בין אלמנטים רחוקים מבחינה קונספטואלית בכדי ליצור עולמות ריאליסטיים בלתי אפשריים שמתאפיינים במתחים בין רעיונות שונים המתחרים זה בזה.
*מקורות יודעי דבר מספרים שהתעתיק המקסיקני הנכון לשם שלו הוא (כנראה) חיימה חסו. אם המקסיקנים האלה לא רוצים שישבשו להם את השם, שילמדו אנגלית.
[מצאתי ב-Burstoid]
תגבירו את הווליום, אודיטוריום הוא משחק דפדפן מוזיקלי מבוסס פלאש. המטרה היא לכוון את החלקיקים המוזיקליים הקטנים לכיוון תיבות הצליל המתאימות, על ידי שימוש בכלים שונים. החווייה היא בגילוי של צלילים וכלים חדשים – אי אפשר לטעות או להיפסל, וישנן מספר דרכים לפתור כל שלב. ההתפתחות לאורך השלבים מפתיעה והדיוק בצליל ובעיצוב בונים חוויה משחקית ממכרת.
במשחק כרגע ישנם 15 שלבים, והוא מוגדר כדמו. יוצרי המשחק מחפשים אנשים שיירשמו לבדוק את הבטא המלאה, שמעבר להתפתחות המשחקית אמורה לשלב גם כלים שיאפשרו לשחקנים לבנות ולשתף שלבים חדשים, לבחור את הפסקול המוזיקלי וכמובן גם גירסה ל-iphone. משהו חדש להתמכר אליו.
[מצאתי ב-Redferret]
האמן היפאני דאיטו מנאבי יצר מערכת תופים אינטראקטיבית שנשלטת על ידי הזזת ידיים. המערכת מתבססת על חיישנים מיואלקטריים, שהם חיישנים המזהים את הזרמים הקטנים של החשמל שעובר בגוף כדי לכווץ את השריר. החיישנים מתחבאים מתחת לשרוולי החולצה של מנאבי, הם יושבים לאורך הזרוע ומחוברים לפרקים שלו. כאשר הוא מזיז את היד – מופק צליל בהתאם לתנועה שביצע. מנאבי שילב במערכת גם מצילות שמבוססות על כפיות, ומופעלות על ידי אלקטרו-מגנט המתחבא מתחת לשולחן.
Keyboardr הוא ממשק חלופי לחיפוש בגוגל, המשפר בצורה משמעותית את חוויית החיפוש (התוצאות זהות לחלוטין). תוצאות מגוגל מוצגות כבר בזמן כבר בזמן ההקלדה. האינטראקציה עם תוצאות החיפוש מתבססות על פעולות מקלדת, כך שאפשר עקרונית לנווט בתוצאות ללא צורך להשתמש בעכבר. השינויים הקטנים יוצרים חווייה שלעומתה גוגל הרגיל מרגיש איטי ומסורבל.
השינוי הקטן הזה יכול לשפר משמעותית כלים נוספים שמשולבים ממילא בגוגל כמו המחשבון או המילון. האתר משלב כרגע תוצאות חיפוש גם מוויקיפדיה ו-youtube, בהמשך ישולבו תוצאות מאתרים נוספים ויתווסף api כלשהו שיאפשר פיתוח תוספים להוספת פונקציונליות נוספת.
מספר התוצאות המוצגות ב-Keyboardr הוגבל ל-8, שזו בחירה מעניינת, כיוון שהיא לא נובעת ממגבלה טכנית, אלא משיקולי שימושיות. הפשטות בה המשתמש יכול למקד את תוצאות החיפוש שלו וההבנה שרק אחוז קטן של המשתמשים טורח לעבור לעמודי התוצאות הבאים הופכים את הצורך בעמודים הבאים למיותר בסוג ממשק שכזה.
