ארכיון מרץ 2009

סימנים טובים

העיצוב המדהים לקליפ של Signs, בבימויו של הירו מוראי, מתבסס על קולאז'ים מטורפים שיוצרים דימויים טכנולוגיים סוריאליסטיים הזויים ועריכה נפלאה. https://vimeo.com/3685706 באותה הזדמנות - הסרטון של הבמאי האוסטרלי פטריק הוגס, במקרה נושא את אותו השם - משחק על כפל המשמעות בין 'סימנים' ל'שלטים'. הסרט של הוגס נטול דיאלוג, ומתבסס בעיקר על הבעות פנים, מחוות גוף והרבה טקסטים הכתובים על שלטי נייר. הוא נוצר כחלק מפסטיבל הסרטים הקצרים של שוופס, אז כמובן שאי שם מתחבאת לה גם פרסומת סמויה ולא מתוחכמת במיוחד לשוופס. https://www.youtube.com/watch?v=uy0HNWto0UY

הבגדים המוקרנים של פומה

הפרסומת החדשה לנעליים של פומה היא מיצב הקרנה תיאטרלי מטורף שמצליח להפוך רעיון פשוט של הקרנת פריטי לבוש לסרטון מרהיב שיכול לעמוד בפני עצמו כיצירה אמנותית. טוב שיש קופירייטר הזוי, עם חיבה למשחקי מילים, שבזכותו אפשר לתרץ את הקשר בין נעלי פלסטיק לסרטון התדמיתי המבריק הזה.

שינויים בלוח השידורים

אני יוצא לקפיצה קצרה לחו"ל, לונדון. אני בספק אם אצליח לעדכן את הבלוג מרחוק, ומתכנן לחזור לשגרה ב-19 למרץ. אם יש לכם המלצות על מקומות מעניינים בלונדון שלא כדאי לפספס, הרשימה עדיין פתוחה :) מפת לונדון

האיורים של אלברטו סריטנו

אלברטו סריטנו הוא מאייר מקסיקני שחי בארה"ב. באיורים המגניבים שלו הוא מצליח לערבב יחד מוטיבים מקסיקניים עם אלמנטים שמגיעים מתרבות הקומיקס האלטרנטיבית, טקסטורות גרפיות עשירות ואלמנטים גרפיים דקורטיביים, צבעוניות מתוחכמת המורכבת מצבעים לא רוויים, כתמי דיו וטקסטורות מלאכותיות של עץ. הסגנון המאוד ייחודי ומגוון מקורות ההשראה מתמצים לחווייה גרפית מטורפת ומרהיבה. איור מהפורטפוליו אלברטו סריטנו

ממשק המשתמש לבריאת העולם

'בונה העולמות' הוא סרט קצר עם סיפור קלישאתי וקצת סתום, אבל עם ממשק משתמש תלת-מימדי מעניין ששווה התייחסות. הדמות בסרט בונה עולם בסביבה תלת-מימדית מצורות בסיסיות, על ידי שימוש בממשק אינטראקטיבי דינמי שמשתנה בחלל בהתאם לפעולה המבוצעת. השליטה מתבצעת על ידי מגוון רחב מאוד של מחוות ידיים, וממשקים שמשנים את הצורה והפונקציונליות שלהם בהתאם למטרתם. כך למשל בחירת צבעים מתבססת על פלטת אמנים, סיבוב - על צירים מתמטיים, הגברת עוצמה על סליידרים וכו'. אמנם אפקטי התאורה והטיפול בעיצוב הפריימים בסרט מציקים פה ושם, והתחושה שלהם מלאכותית ו'אפטרית', אך החווייה הממשקית מגוונת ונחמדה. https://vimeo.com/3365942

הצרפתים משנים את השם בגלל גוגל

העיר הצרפתית Eu, אי שם בצפון צרפת, החליטה לשנות את השם שלה, כיוון שהיא התייאשה מלנסות לקדם את עצמה בגוגל. מן הסתם צמד האותיות 'EU' אינו ייחודי, ויש לו משמעויות ושימושים רבים, בהם סיומות דומיינים באיחוד האירופי והסימן הכימי לאירופיום, שהוא היסוד המתכתי הפעיל ביותר מסדרת הלנתנידים (תודה וויקיפדיה). כגוף מוניציפלי, המהלך של שינוי השם היא החלטה טובה וחסכונית שנובעת משיקולים הגיוניים - ההבנה שלהימצאות במנועי חיפוש (Findability) יש משמעויות כלכליות ופסיכולוגיות, והיא משפיעה עליהן בצורה ישירה. חכם. [מצאתי ב-coudal]

הפנדה המאושרת של ה-wwf

סרטון אנימציה תדמיתי חדש של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) מסביר בצורה שמחה והזויה שאנחנו כולנו חלק ממערכת אקולוגית אחת גדולה שמורכבת מהרבה פרטים שתלויים זה בזה. האנימציה והקריינות מהודקות היטב ומתבססות על השפה העיצובית שמאפיינת את תוכניות הילדים של ה-BBC. סגנון הפנייה שנבחר מפתיע ומאוד לא שגרתי, בעיקר עבור ארגון שרק לאחרונה התחיל לצאת מהאפרוריות המדכאת שאפיינה אותו לאורך השנים. מוצלח.

עיצוב ממשק למסך מגע גמיש

אימפרס (impress) הוא אב טיפוס למסך גמיש הניתן לעיוות על ידי לחיצה, ומשמש כבסיס לעיצוב ממשקים גמישים שמתייחסים ללחץ ומגיבים בהתאם לעוצמת הלחיצה. המסך בנוי מספוג ומוטמעים בו חיישני לחץ המזהים את פעולות הלחיצה של המשתמש. האינטראקציה הבלתי אמצעית עם המסך יוצרת חווייה אינטראקטיבית אינטימית ונעימה יותר, העומדת בניגוד לקשר הסטרילי והקר עם מסכי המגע הסטנדרטיים. האתגר העיצובי הוא למצוא את הדרך המתאימה להתייחס לאינטראקציה החדשה בצורה המנצלת הפעלת לחץ ושליטה על עומק כאמצעי ממשקי. https://vimeo.com/3187100 ממשקים שעוצבו למסך מגע גמיש המקום בו יכולות המסך התחילו להגיע לידי ביטוי רלוונטי לצורך השלמת פעולה הוא באפליקציית המוזיקה, בה התאספו האלמנטים המוזיקליים בתוך הבורות שנפערו כתוצאה מלחיצות המשתמש. במבט מהצד האינטראקציות הללו נראות קצת אלימות והיסטריות - זה מזכיר ניתוחים של רופאי אליל במדינות העולם השלישי. מעניין לראות כיצד עם הזמן יתפתחו אפליקציות נוספות, בשלות יותר ונסיוניות פחות, שינסו לנצל את הפונקציונליות החווייתית הזו למטרות חדשות.

מזימת האוויר של גרינפיס

בנמל התעופה הית'רו בלונדון מתוכנן להיבנות מסלול המראה שלישי. הארגונים הירוקים כמובן מתנגדים להרחבת שדה התעופה, כיוון שהיא תגרום לעלייה ניכרת בפליטה של גזי חממה. פרוייקט Airplot הוא צעד מבריק (וגם קצת משעשע) בו ארגון גרינפיס קנה חלקת קרקע בלב השטח המיועד להיות מפונה לטובת המסלול, בנסיון לטרפד הסכמי פינוי-פיצוי מול בעלי הקרקע ולפגוע בתוכנית הממשלה. לוגו פרוייקט airplot של גרינפיס התדמית המבריקה שמלווה את הפרוייקט הזה נגזרת מתוך צורות קונסטרוקטיביות של שדות ירוקים ממבט על. בכך הם מצליחים לשלב את כל המסרים והערכים הרלוונטים לפרוייקט - מטוסים וטיסות, שדות ירוקים והתייחסות לשטח קרקע ספציפית. את הפרוייקט מלווה גופן ייחודי שנבנה לצורך הפרוייקט על בסיס מטאפורת השדות הירוקים, וסדרה של משחקים טיפוגרפיים מדהימים שנלווים אליו. את הלוגו, התדמית והשפה הגרפית הייחודית עיצב סטודיו לונדוני בשם Airside, שבבלוג שלהם פרסמו פוסט המציג את התדמית ויישומי השפה הגרפית ומספק סקירה של הגמישות העיצובית והשפה הרחבה שהם פיתחו. בהמשך הם אף פרסמו פוסט החושף את תהליך העבודה העיצובי המרתק על הפרוייקט וכללו בו עולם שלם של סקיצות, כיוונים גרפיים שונים, מקורות השראה ונסיונות בדרך. נפלא. [מצאתי ב-logodesignlove]

על הערך האמיתי של אפליקציות ב-iphone

אפל עשתה עבודה עיצובית מאוד טובה עם חנות האפליקציות באייפון ('אפ-סטור'). היא זמינה בכל נקודת ממשק שהמשתמש עובר בה, חוויית הקנייה פשוטה וידידותית, טווח המחירים גמיש והקריאה לפעולה מאוד חזקה ומעודדת קנייה אימפולסיבית. לכן היא מוצלחת. המשמעות היא שמשתמשי האייפון נוהגים להוריד ולהתקין כמויות גדולות של אפליקציות, בעיקר חינמיות, אך הם מוכנים גם לשלם מחירים סבירים תמורת מוצרים עם ערך מוסף פוטנציאלי גבוה יותר. בלית ברירה, המשתמשים אפילו השלימו עם כך שאין להם דרך להתנסות עם המוצר לפני רכישתו. מצגת שפרסמה חברת פינצ'-מדיה מציגה ניתוח של נתונים סטטיסטיים של חנות האפליקציות ב-iphone ונתוני שימוש באפליקציות עצמן. מהנתונים עולה כי רק 30% מהאנשים שרכשו אפליקציה באפ-סטור, ימשיכו להשתמש בה יום אחד אחרי שרכשו אותה. אחרי 20 ימים, פחות מ-5% ימשיכו להשתמש בה. 97% מהמשתמשים ינטשו את המוצר אחרי חודש - בטווח הארוך זה מגיע לפחות מאחוז אחד. מהירות נטישת האפליקציות החינמיות גבוהה אף יותר. במשחקים פחות מיישומים. לפי הנתונים לפחות מ-5% מהמוצרים יש פוטנציאל לרווח על בסיס פרסומות. מתן חסות פרסומית לאפליקציות, או מודל רווח פרסומי לאפליקציות חינמיות הוא לא משתלם. לנתוני השימוש יש השפעה ישירה על יעילות הפרסום והרווחיות שבו. כמות החשיפות הנמוכה מקטינה את הסיכוי לרווח על בסיס פרסומות. המסקנה היא שבפלטפורמה הזאת משתלם יותר למכור מוצר מאשר לחלקו בחינם. בלעדיות החנות, הזמינות וחוויית הקנייה הן הסיבות להצלחתה בשלב זה, והיתרון הגדול של מפתחי האפליקציות. יחד עם זאת הנתונים האלו מציירים את האכזבה שהיא גורמת למשתמשים לאחר הקנייה, לתסכול המצטבר, ובסופו של דבר לערך הנתפש של תכני חנות האפליקציות לאורך זמן.