אינטרנט

סרטון וידאו פנורמי – אינטראקציה מדהימה ב-360 מעלות

yellowBird ההולנדית מדגימה טכנולוגיה חדשה המאפשרת אינטראקציה עם תוכן וידאו המצולם בפורמט פנורמי של 360 מעלות. הצופה שולט על זווית הצילום של הסרטון באמצעות גרירה של העכבר. חוויית הצפייה הופכת לעצמאית, אינטואיטיבית ואישית. מבחינה טכנית, הצילום מתבצע על ידי שילוב של שש מצלמות, בדומה לשיטת צילומי הרחוב של גוגל (streetview), והנגן מתבסס על הזרמה בסיסית של וידאו בפלאש, כאשר הסרטון מתעוות בהתאם לזווית הצפייה. לא זכור לי שנתקלתי במקבילה לחוויית הצפייה הזו, לפחות לא באיכות סרטון טובה כל-כך. אם אי שם באלף שעבר האינטראקטיביות הביתית התמצתה בשינוי זוויות הצילום ב-dvd, מגמת ההתפתחות הטכנולוגית נותנת לצופה עוד ועוד דרכים לשלוט על התוכן שהוא צורך. זה זמן טוב לחזור ולצפות בסרטון של otto הגרמנית - פורמט אינטרנטי נמוך שהמרחק הטכנולוגי אליו אינו גדול. ההתפתחות הטבעית מכאן תעצב חווייה עם אינטראקטיביות אמיתית בה המשתמש יכול להתקדם ולהשפיע על התוכן בצורה אינטואיטיבית ופשוטה כדי לתת לו ערך מוסף. זה כבר כמעט כאן.

המילון הראשון שלי

המילון הראשון שלי הוא בלוג עיצוב שמשתמש בטייק-אוף רטרואי על שפת המילונים המאויירים לילדים בכדי לבאר בכל יום מילה חדשה עם פרשנות מהחיים האמיתיים (של מישהו). הטיפול הטיפוגרפי לוקה לעיתים בחסר, אך התוצר ארסי, מדכא ומצחיק. המילון הראשון שלי

לדבר עם זרים

תכירו את omegle (אומיגל?), שירות צ'אט אנונימי עם אנשים זרים שנבחרים בצורה אקראית. חוויית הגילוי נעה בין אכזבה להפתעה, והעיצוב הפשוט והלא מאיים הופך את הייאוש ליותר נוח. מגוון האנשים מרשים למדי, תוצאה של באזז ויראלי גדול למדי שיש כרגע סביב האתר הזה. אנשים שגילו שהאנונימיות משחררת - לטוב ולרע. אני לא יכול לספר שבשיטוט שלי נקלעתי לשיחה קולחת על ספרות, תרבות או קולנוע מתחילת המאה. בעיקר זו הזדמנות לפגוש אירים שלא אוהבים את בניון, בלגים שלא רוצים למסור את פרטי כרטיס האשראי שלהם, ועוד כמה טיפוסים אקראיים שבחרו להתנתק בשנייה שאמרתי שאני ישראלי (לא נראה לי שאוהבים אותנו) או כששאלתי מה מידת הנעליים שלהם. קונספט חמוד.

תרגום של פרסומת למדיה אינטראקטיבית

כמה כיף (ונדיר) למצוא גירסה אינטראקטיבית לפרסומת טלוויזיה, שמצליחה לבצע תרגום מושלם עם הבנה של עיצוב למדיה אינטראקטיבית, והקנייה של ערך מוסף כתוצאה מכך. מדובר בסרטון פרסומי לקטלוג מוצרים גרמני בדיוור ישיר בשם 'otto', שמציג מוצרים נבחרים מתוכו. הגרמנים השתמשו בכלי האינטראקציה הזמינים ביו-טיוב, שמאפשרים להגדיר נקודות חמות כקישורים, בכדי לעבור בין זוויות צילום שונות. הצופה יוצא מהפאסיביות ומקבל את השליטה על הסרטון, כאשר כל זווית מתמקדת במוצר ספציפי מתוך הקטלוג, לבחירתו. בסופו של דבר זה תרגום מאוד חכם מהמדיה הטלוויזיונית לזו האינטרנטית, עם הרבה מחשבה על שימושיות ואינטראקטיביות, והבנה של מגבלות המדיה והכלים, הזמינים ממילא, בכדי ליצור תוצר רלוונטי שנובע מהבנה של הפורמט. מוצלח. [מצאתי ב-presurfer]

הצרפתים משנים את השם בגלל גוגל

העיר הצרפתית Eu, אי שם בצפון צרפת, החליטה לשנות את השם שלה, כיוון שהיא התייאשה מלנסות לקדם את עצמה בגוגל. מן הסתם צמד האותיות 'EU' אינו ייחודי, ויש לו משמעויות ושימושים רבים, בהם סיומות דומיינים באיחוד האירופי והסימן הכימי לאירופיום, שהוא היסוד המתכתי הפעיל ביותר מסדרת הלנתנידים (תודה וויקיפדיה). כגוף מוניציפלי, המהלך של שינוי השם היא החלטה טובה וחסכונית שנובעת משיקולים הגיוניים - ההבנה שלהימצאות במנועי חיפוש (Findability) יש משמעויות כלכליות ופסיכולוגיות, והיא משפיעה עליהן בצורה ישירה. חכם. [מצאתי ב-coudal]

על הערך האמיתי של אפליקציות ב-iphone

אפל עשתה עבודה עיצובית מאוד טובה עם חנות האפליקציות באייפון ('אפ-סטור'). היא זמינה בכל נקודת ממשק שהמשתמש עובר בה, חוויית הקנייה פשוטה וידידותית, טווח המחירים גמיש והקריאה לפעולה מאוד חזקה ומעודדת קנייה אימפולסיבית. לכן היא מוצלחת. המשמעות היא שמשתמשי האייפון נוהגים להוריד ולהתקין כמויות גדולות של אפליקציות, בעיקר חינמיות, אך הם מוכנים גם לשלם מחירים סבירים תמורת מוצרים עם ערך מוסף פוטנציאלי גבוה יותר. בלית ברירה, המשתמשים אפילו השלימו עם כך שאין להם דרך להתנסות עם המוצר לפני רכישתו. מצגת שפרסמה חברת פינצ'-מדיה מציגה ניתוח של נתונים סטטיסטיים של חנות האפליקציות ב-iphone ונתוני שימוש באפליקציות עצמן. מהנתונים עולה כי רק 30% מהאנשים שרכשו אפליקציה באפ-סטור, ימשיכו להשתמש בה יום אחד אחרי שרכשו אותה. אחרי 20 ימים, פחות מ-5% ימשיכו להשתמש בה. 97% מהמשתמשים ינטשו את המוצר אחרי חודש - בטווח הארוך זה מגיע לפחות מאחוז אחד. מהירות נטישת האפליקציות החינמיות גבוהה אף יותר. במשחקים פחות מיישומים. לפי הנתונים לפחות מ-5% מהמוצרים יש פוטנציאל לרווח על בסיס פרסומות. מתן חסות פרסומית לאפליקציות, או מודל רווח פרסומי לאפליקציות חינמיות הוא לא משתלם. לנתוני השימוש יש השפעה ישירה על יעילות הפרסום והרווחיות שבו. כמות החשיפות הנמוכה מקטינה את הסיכוי לרווח על בסיס פרסומות. המסקנה היא שבפלטפורמה הזאת משתלם יותר למכור מוצר מאשר לחלקו בחינם. בלעדיות החנות, הזמינות וחוויית הקנייה הן הסיבות להצלחתה בשלב זה, והיתרון הגדול של מפתחי האפליקציות. יחד עם זאת הנתונים האלו מציירים את האכזבה שהיא גורמת למשתמשים לאחר הקנייה, לתסכול המצטבר, ובסופו של דבר לערך הנתפש של תכני חנות האפליקציות לאורך זמן.

להרעיד את העולם – 11 באפריל, 6 בבוקר

Shake the world הוא פרוייקט תיעוד שיתופי אינטראקטיבי, שמבקש לתעד בוידאו אירועים שקורים במקביל בנקודת זמן מסויימת - למעשה ב-11 באפריל 2009 בשעה 6 בבוקר (שעון ישראל). המשתתפים יצלמו סרטון של 60 שניות בנקודת הזמן שנקבעה, שמתעד משהו. דקה מהחיים, מכל מקום או בכל צורה - אין מגבלות, למעט התזמון. הכוונה היא לערוך סרט דוקומנטרי על בסיס כלל הסרטונים שייאספו. לוגו להרעיד את העולם הבעייתיות בהרצת פרוייקט אינטרנטי שכזה היא בכך שהוא תלוי לחלוטין בהתלהבות ויצירתיות קהל הגולשים, והוא יקום או ייפול על שיווק והצלחת המארגנים בהעלאת המודעות אליו. כיוון שהמועד האחרון למשלוח הסרטונים נקבע לחודש שלאחר הצילומים, המארגנים יכולים להישאר בסימן שאלה חודש נוסף לאחר הפרוייקט. בולט שזה הפרוייקט השיתופי הראשון שהם מנסים להריץ - העיצוב וסגנון הפנייה קצת מחוספס וסטודנטיאלי, אך ללא ספק שאפתני ואמיץ עם פוטנציאל מעניין.

פוסטרים טיפוגרפיים

טיפוגרפיק פוסטרס (כפל משמעות) הוא מאגר שיתופי מוצלח של פוסטרים מעניינים מבחינה גרפית, עם דגש על טיפוגרפיה. האתר מתבסס על קהילת גולשים מצומצמת שקיבלה אישור לפרסם עבודות באתר. בכדי להצטרף לקומץ בעלי הסיסמא יש לעבור "ועדת קבלה" - העלאת כמות מסויימת של עבודות, והמתנה לאישור. ממשק הניווט באתר מוגבל למדי, ולמרות שקיים שימוש כלשהו בתגיות, השיטוט מתבסס בעיקר על שמות המעצבים. תהליך הסינון מצליח ליצור מאגר עשיר ואיכותי (ברובו) עם מגוון עבודות מרשים. פוסטר טיפוגרפי של אלכס טרושו הספרדי מתוך טיפוגרפיק

לתפוש צבע ממסך המחשב

ComputerTan היא טכנולוגיה המאפשרת למשתמש לנצל את הקרינה הנפלטת ממסך המחשב בכדי להשתזף. באתר החברה ניתן להפעיל גירסת נסיון חינם, בה המסך הופך כולו למערכת שיזוף למשך זמן מה. בקרוב צפוייה גם גירסה ל-iphone. סרטון ההסברה מוצלח ומעורר את סקרנות הצופה: מאחורי הטכנולוגיה הבדיונית הזו עומדת עמותה בריטית הפועלת לקידום המודעות לסכנות של סרטן העור - לאחר מספר שניות של שיזוף, נחשף המסר והמשתמש צופה להנאתו ברצף של תמונות מזוויעות של גידולים סרטניים. אני חושב שהגימיק חמוד, אך הביצוע של האתר בעייתי ולא מלוטש. דלות הטקסטים באתר החברה צורמת, הטיפוגרפיה מוגזמת, עיצוב הלוגו לא רציני ושימוש היתר בתמונות סטוק - כל אלו פוגעים בתפישת המשתמש של אמינות האתר, ומעוררים בו חשדנות. יחד עם זאת, הנקודה הקריטית בה הפרוייקט הזה נופל היא דווקא בסוף שלו - השימוש בתמונות התקריב (in your face) פוגע בחווייה ומשאיר את הצופה עם טעם רע בפה - משהו שהוא לא יעביר הלאה לחברים. אני מסכים שהמטרה היא לזעזע, אך בפתרון הזה היא באה על חשבון התפוצה הויראלית והעלאת המודעות. [מצאתי ב-adrants]

חג הקורבן של ברגר קינג

ברגר קינג פיתחה את Whopper Sacrifice - אפליקציה אנטי-חברתית לפייסבוק שמעודדת את המשתמשים בה למחוק חברים. תמורת 10 חברים שהמשתמש מוחק מרשימת החברים שלו, הוא מקבל וופר חינם. האפקטיביות שבקמפיין נובעת מכך שבעת מחיקת כל אחד מן החברים, מופיעה הידיעה על הפעולה בפיד החדשות האישיות בפייסבוק בכדי לעדכן את שאר החברים אשר שרדו את הניפוי - כך שברגר קינג מרוויחה עשרה אזכורים פרסומיים עבור כל המבורגר שהיא מוסרת. ההתלהבות והערך הוויראלי שנוצר מהפרוייקט הוא עצום - 162,500 חברים הוקרבו עד עכשיו, והקמפיין ממשיך. האפליקציה של בורגר קינג - 10 חברים תמורת המבורגר ההבנה של זילות קשרי הלוואי בפייסבוק ("קשרי זבל") והשימוש שבהם לצורך פרסום ויראלי המוני מנצלת בצורה אפקטיבית את המדיה והיתרונות של מודל הרשת החברתית. יחד עם זאת, הוא מעלה את כמות הספאם ברשתות אלו, ומדגיש שוב את איכותם הנמוכה של הקשרים ברשתות אלו, ואת הבעייתיות שבמודלים כלכליים המתבססים על הערך הכספי שלהם. [מצאתי ב-mashable]