הטאצ'-קיוב היא קוביה הונגרית אינטראקטיבית מבוססת מגע. בפאות הקוביה משולבים חיישני מגע, המזהים את תנועת האצבעות של המשתמש ומגיבים בהתאם לה. בכדי לסובב פאה שלמה רבע סיבוב יוצרים צורה של "L". בקוביה משולב גם חיישן האצה (אקסלרומטר, כמו באייפון) שמזהה מהי הפאה עליה מסתכל המשתמש – בכדי למנוע השפעה על הפאות בהן נוגע בטעות בכדי להחזיק אותה. נראה שקצת קשה לעקוב אחרי התנועה בין פאות שונות, זו תוצאה של אובדן הטקטיליות ופעולת ההעברה הפיזית של חלקי הקוביה. זה מקום בו העיצוב האינטראקטיבי דווקא פוגע בשימושיות ובפשטות שבה.
הזכרון הפנימי של הקוביה מאפשר לשמור מספר משחקים במצבי התקדמות שונים (או של משתמשים שונים), והתאורה מאפשרת לשחק בה בחושך. הערך המוסף האמיתי הוא באינטראקטיביות של הפורמט. היא מציעה פתרונות למשתמש התקוע: אפשר לבקש ממנה רמז למהלך המומלץ הבא, יש פתרון של חזרה לאחור (undo), ואם התייאשנו לגמרי – יש גם פתרון אוטומטי, שמאפשר למשתמש ללמוד את הטכניקה. לאינטראקטיביות, לערכים מוספים ולמוצרים מוצלחים יש גם תג מחיר – הפעם הוא עומד על 150$.
טקאו איגאראשי מאוניברסיטת טוקיו עיצב קונספט ממשקי המתמודד עם בחירה מרובה ומורכבת של אייקונים על מסכי מגע. הרעיון מתבסס על דימוי של בועות בכדי לאגד קבוצות של אייקונים (בעברית: 'צלמיות'). כאשר מקרבים אותם אחד אל השני, הבועה שמקיפה אותם מתאחדת. נגיעה כפולה על קבוצה תפרוש אותה לצפייה. ציור של קו החוצה את הבועה – יפצל אותה בהתאם לקו המצוייר. נגיעה ממושכת היא המקבילה ל'מקש הימני', ומאפשרת לאגד את הקבוצה לתיקייה חדשה. העקרון הממשקי הזה מאפשר ליצור סדר בין אובייקטים, לגרור אותם יחד וליצור היררכיה ביניהם על בסיס דימוי הגיוני ופשוט להבנה.
בתקופה הזו שאנו רואים את התפתחות מסכי המגע והפיכתם לאמצעי שליטה נפוץ יותר ויותר, נפתחות מחדש שאלות לגבי הדרך בה אנחנו מפעילים את המוצרים שלנו. יש כאן הזדמנות למעצבי האינטראקטיב לשנות את האינטראקציה היומיומית שלנו עם הממשקים המקיפים אותנו והדימויים שהיא שואבת השראה מהם, ולמצוא פתרונות של עיצוב אינטראקטיבי טובים יותר לפעולות הבסיסיות שמלוות אותנו.
רון ברינקמן גיבש קונספט ממשקי שמציע גישה חדשנית להתייחסות לממשקים העובדים במגבלות של מסכים קטנים – ממשק משתמש לא מישורי*. הקונספט מתבסס על עיוות חזותי של התוכן בכדי להגדיל את השטח הרלוונטי לצפייה, בדומה לזכוכית מגדלת. המשתמש מנווט אל השטח שבו הוא רוצה להתמקד, כאשר התוכן מסביבו מתעוות. העיוות החזותי חכם, ומשנה את הפרופורציות שלו בהתאם לתוכן שהמשתמש מתמקד בו: כאשר זוהי שורת טקסט, העיוות יתאים את עצמו ויהפוך לרחב וצר בכדי להקיף אותה, אך כשנצפה בתמונה מרובעת, הוא יהפוך למרובע. היתרון היחסי של ממשק שכזה הוא בכך שהוא מאפשר למשתמש להגדיר שטח עניין בו הוא רוצה להתמקד, ועדיין לשמור על ההקשר שלו במסמך הגדול.
יש כאן נסיון להתייחס למגבלות מכיוון אקדמי – הפתרון הזה מתעלם מהרבה מאוד חסמים פסיכולוגיים. האומץ לעוות את התוכן מבחינה חזותית הוא חדשני, ושונה מהותית מהתפישה הנוכחית, אשר מנסה להציגו בדיוק כפי שהיינו רואים אותו על מסך המחשב – פשוט כי כך אנחנו (הלקוחות המשלמים) רגילים לראות אותו.
הצגת אתר אינטרנט על גבי מסך קטן מתבססת כיום על עקרון בו אנו מגדילים את האתר ומזיזים את התמונה המוגדלת. העקרון הזה נשמר ברוב הדפדפנים הניידים, והשליטה מתבצעת במגבלות החומרה המשולבת בהם. בטלפונים הסלולריים הסטנדרטיים השליטה המסורבלת נעשית באמצעות המקשים. ב-iphone ובמכשירים הדומים לו השליטה קלה יותר ומתבססת על מחוות נגיעה על מסך המגע, צמצום והרחבה בכדי להגדיל/להקטין ותנועת אצבע בכדי לנווט. האייפון היא שיפור ממשקי לניווט בתצוגה המתאימה למסכים גדולים, מבלי להציע פתרון תצוגה יעיל המתאים למגבלות של המסך הקטן. כאן יש שילוב של שניהם.
*במקור זה נקרא 'לא אוקלידי', על שם המתמטיקאי היווני אוקלידס, שעל עקרונותיו מתבססת הגאומטריה המודרנית. גאומטריה אוקלידית = גאומטריה מישורית, אז לצורך הבהירות בעברית הפעם נסתפק במישורי.
מכונות השתייה החדשות של קוקה קולה מצויידות במסך מגע מולטי-טאצ' אינטראקטיבי המכסה את הפאנל הקדמי. הממשק פשוט ונותן ללקוח ערך מוסף שאינו זמין במכונות הסטנדרטיות: המשתמש יכול לסובב את הבקבוק, לבדוק את הרכיבים ולצפות להנאתו בכמות אינסופית של פרסומות ומסרים שיווקיים עד להתקף האפילפסיה. חוויית הקנייה האינטראקטיבית היא שדרוג משמעותי, ההופכת את הדור הקודם של מכונות השתייה הסטטיות למיושן ומוגבל.
המכונות הללו צפויות לצוץ בקרוב ברחבי ארה"ב, ולהגיע לאירופה בסביבות 2010. עלינו כמובן שעדיין לא מדברים, אבל בדרך כלל דברים כאלה מגיחים לרגע כתרגיל יחצ"ני בכנס שיווק אקראי כלשהו.
חברת Sixense מדגימה מערכת לזיהוי תנועה בחלל בשם Truemotion 3D, המאפשרת למשתמש שליטה תלת מימדית מוחלטת במרחב וירטואלי, ברמת דיוק מדהימה על פני כל מרחב התנועה. המערכת מאפשרת למשתמש לשלב יותר משלט אחד, בכדי לבצע פעולות מורכבות בשתי ידיים (או בסביבה מרובת משתמשים).
ההשוואה לשלט של ה-wii של נינטנדו היא בלתי נמנעת, וללא ספק מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית לעומתו. השלט של Sixense משתמש בשדה מגנטי בכדי לעקוב אחרי מיקום שתי הידיים בחלל. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לו להגיע לדיוק של מילימטר אחד (!) בקצב רענון של 10ms. זאת בזמן שהשלט של ה-wii מתבסס על חיישני תאוצה בלבד (accelerometer), ולכן מוגבל מבחינת הדיוק שלו בחלל ורגישות התנועה באופן כללי. המשחקים מבוססי התנועה ב-wii עובדים בתחום המגבלות הטכניות בצורה טובה למדי, בהתחשב בכך שמדובר בדור ראשון של מוצר שחינך את השוק להעדיף חווייה משחקית על פני אפקטים גרפיים.
חברת Oblong יישמה את מערכת ההפעלה המרחבית שהופיעה ב-Minority Report. מדובר באחת מסביבות העבודה הבדיוניות העתידניות המורכבות והמושקעות ביותר שהופיעו בסרט אי פעם, ולמעשה אובלונג כללה בצוות הפיתוח של המערכת גם את אחד מיועציו של שפילברג בעת שביים את הסרט. למרות השם המוזר (g-speak?) מדובר בפריצת דרך של ממש בצורת האינטראקציה שלנו עם מחשבים, מעבר של קונספט מן המדע הבדיוני לעולם האמיתי. הסרטון מדגים את המערכת ויכולותיה בתסריטי שימוש שונים. אם זה עובד כמו שזה מוצג – זה מדהים!
סביבת עבודה מרחבית (Spatial Operating Environment, או SOE בקיצור) מאפשרת אינטראקציה עם מחשבים באמצעות תנועה ומחוות ידיים. הגמישות והמגוון של התנועות מאפשרים לבנות סביבות עבודה עם פרודקטיביות מאוד גדולה שיתרונן מתבטא בעת עבודה עם כמויות גדולת של מידע מורכב, כאשר משלבים עבודה עם מספר משתמשים ומספר יישומים במקביל, על גבי מסך אחד או כל שילוב של מסכים, בצורה המאפשרת ליישם סדרת יישומים אינטראקטיביים הפועלים בצורה אינטואטיבית בעלת אחידות וגמישות ממשקית שהיו עד עתה מדע בדיוני בלבד.
אסוס מציגה את Glide, ממשק חלופי לזה של windows mobile למכשירים ניידים.
אסוס היא לא הראשונה שמציגה ממשק חלופי דמוי iphone למערכת ההפעלה של מיקרוסופט, כחלק מהתמודדות שלה מול חווית המשתמש של ממשק ה-iphone, אך התוצאה הפעם היא גיבוב של אפקטים חזותיים ועקרונות הפעלה ופעולות שונות אשר בשורה התחתונה מעבירים את המשתמש חוויה מסורבלת ומתסכלת אף יותר מהממשק המקורי של windows mobile.
בלוג העיצוב של טל טבקמן - מעצב מוצר (UI/UX), מומחה לעיצוב ממשקים עתירי מידע ומערכות מורכבות, בוגר שנקר, שותף ב-sunday. מידע כללי על הבלוג ופרטי יצירת קשר ניתן למצוא בדף האודות.
מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב ארכיון העיצוב של מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, בהנהלת ראובן כהן, נפתח לראשונה לגישה מחוץ לרשת המקומית של שנקר, בואו לבקר.
ההומנואיד של הונדה משתדרג הונדה מציגה גירסה חדשה של אסימו, הרובוט דמוי האדם שלה. בין מגוון היכולות החדשות, אסימו יכול לשלב כעת בין משימות מורכבות, לנוע ביעילות גבוהה יותר, למזוג כוסות שתייה, לבעוט בכדור, ולקפץ על רגל אחת.
לכבוד השנה החדשה - פיירפוקס 7 מוזילה ממשיכה עם טירוף הגירסאות, ומשחררת את Firefox 7 שישה שבועות בלבד אחרי השחרור של פיירפוקס 6. הגירסה החדשה יעילה יותר, מהירה יותר, ומאכזבת עם תוספים נוספים שנשארו מאחור בגלל בעיות תאימות.
מסרים מאויירים עם Funtalk לאייפון לשלל אפליקציות האייפון הצטרפה Funtalk של גיא טובול וצוות פאנטוק, שאפשרה לתקשר עם הודעות קוליות המלוות בשפה האיורית הנפלאה של גל שקדי. פעם היא הייתה זמינה להורדה חינם לאייפון (ובהבטחה לאנדרואיד), אך לפתע היא פשוט נעלמה. חבל.
השאלת ספרים חינם לקינדל בארה"ב אמזון משיקה רשמית את שירות השאלת הספרים לקינדל, מהלך מבריק שיאפשר השאלה חינמית של ספרים אלקטרוניים לקינדל בספריות ציבוריות בארה"ב מאוחר יותר השנה, ויגדיל אף יותר את רלוונטיות הקינדל ביחס למתחרים.
הארץ משיק עיצוב חדש לאתר העיצוב החדש של אתר עיתון הארץ משלב היררכיה אמיתית בניווט, הצפת נושאים וכלי חיפוש, אזור אישי שמדבר עם אתרי החברה, התייחסות למוסף גלריה והתכתבות עיצובית-מבנית עם המהדורה המודפסת. נפלא, וזה לקח רק 11 שנים של טלאים מביכים.
