בעיות עיצוב ממשק בבית של משפחת סילוני
מר סילוני (ג'ורג') סובל מבעיית חיווי חמורה בממשק הגילוח-צחצוח המכין אותו לעוד יום עבודה. הממשק מורכב מ-4 כפתורי פעולה, כשללא חיווי טקסטואלי או חזותי, ההתרעה היחידה המתקבלת לפני ביצוע פעולה היא הצליל המכני של הזרועות הרובוטיות הנעות לכיוון המשתמש. המערכת מזהה אותו בצורה אוטומטית ויודעת אילו פעולות מותאמות מראש עליה לבצע, אך הוא אינו יודע מה יתבצע בפועל. למעשה הוא אינו יכול לדעת אילו נעליים נמצאות במקומן, אם בכלל. בפעם הקודמת ניתלו הנעליים על אוזניו.
אגב, מאוד ייתכן שכל כפתור מיועד לבן משפחה אחר, אך גם אז בעיית החיווי עדיין רלוונטית באותה מידה. במקרה שכזה, את הכפתור הנמוך ביותר צריך היה לקבל הילד אלרוי, בן הבית הנמוך ביותר, מסיבות של נגישות.
עוד לפני היציאה מהבית המשתמש יכול להגדיר את יעד הנסיעה מתוך רשימת מועדפים שהוגדרה עבורו מראש (קולנוע, בי"ס, גן חיות וכו'). ניתן לבצע את אותה הפעולה גם מהרכב, באמצעות ממשק מבוסס כפתורים שחוויית השימוש בו כל כך אינטואיטיבית ופשוטה שאפילו כלב מסוגל להתמצא בו. מצד שני אולי זה קורה רק בטלוויזיה, בסדרות מצויירות משנות ה-60.
מתי באמת נזכה לראות רצפות נעות מוטמעות אצלנו בבית ולא רק בנתב"ג?
פוסטים דומים
חניית אופניים אוטומטית ביפאן
הפנדה המאושרת של ה-wwf
טווינבוטים – הניסוי החברתי הכי חמוד שראיתם
פוקר טקסס הולד'ם אינטראקטיבי מבוסס מולטי-טאצ'
הפוסט הקודם
פוסט מעולה.
ניתוח ממשקים בסרטים מצויירים זה רעיון שעוד לא נתקלתי בו.