סלולר

סרטון פתיחה של קופסה – סמסונג WB1000

סרטון ויראלי חדש ומלוטש של סמסונג מתעד את פתיחת הקופסה של דגם המצלמה החדש שלה, WB1000 (אם שאלתם - 12 מגה פיקסל, זום אופטי x5, סרטוני HD וכו'). ההתבססות על ז'אנר סרטוני פתיחת הקופסאות יוצר הפתעה, שמצליחה להישמר לאורך זמן בזכות השימוש הנקי והלא מתאמץ באפקט. זו לא הפעם הראשונה שסמסונג מנצלת את הז'אנר כנקודת מוצא לסרטון ויראלי. בפעם הקודמת היא הציגה את פתיחת קופסת טלפון האומניה I900 - בתוצר עמוס ומורכב, רווי פירוטכניקה ואפקטים - אך מבודל בצורה משמעותית מהמתחרות: סמסונג משקיעה המון כסף בכדי למצוא דרכים יצירתיות להשתמש בפלטפורמה הוויראלית - היא ממצבת את עצמה כחברה חדשנית ולא שגרתית. במקביל היא מצליחה לבסס קמפיינים אפקטיביים שמגיעים ישירות אל קהל היעד הרלוונטי שלה ומבדלת את עצמה מהמתחרים האפרוריים. הנוסחה שלה היא בשמירה על אותנטיות חצי-מקצועית של הצילום והעריכה. שתי דוגמאות נוספות מחצי השנה האחרונה - אתגר המצלמה הנעלמת השיג מיליוני צפיות ושיחה עצומה סביבו. ומכיוון אחר - סרטון אנשי הפלסטלינה חשף סדרת מחשבי נט-בוק חדשים, זכה גם הוא לאזכורים וצפיות רבות, בפנייה שכוונה לקהל יעד צעיר יותר, עם דגש על נשים.

הפונט של פאלם פרי

Prelude היא משפחת גופנים סנסריפית שפותחה במיוחד עבור הממשק של פאלם פרי. הבריף הגדיר צורך בעיצוב גופן שיהיה ברור, נוח ומזמין כבסיס לחוויית הניווט והקריאות במכשיר. ששת המשקלים במשפחה עוצבו בכדי לשפר בצורה משמעותית את הקריאות על גבי המסך, בניגוד לטיפול הטיפוגרפי המוגבל שזוכים לו ממשקי טלפון בדרך כלל. הגופן משמש גם כאלמנט תדמיתי לבידול הממשק ממתחריו. מסכים מהממשק של פאלם פרי פרילוד - הפונט הייחודי של פאלם פרי העיצוב של מערכת ההפעלה של הפאלם פרי (webOS) משדרת חווייה נעימה ומזמינה, ונחשבת כמאיימת במיוחד על מכשירי הבלאקברי, ובמידה מסויימת גם על האייפון. אני סקרן (ומודאג) לראות כיצד יראה הממשק של פאלם פרי בעברית, ואם היתרון הטיפוגרפי יתורגם בצורה טובה גם לעברית. [מצאתי ב-typophile]

עיצוב ממשק טלפון נגיש לעיוורים

קבוצת המפתחים של גוגל לפלטפורמת אנדרואיד, מערכת ההפעלה של גוגל למכשירים ניידים, מציגה קונספט ממשקי מעניין של טלפון נגיש לעיוורים. בכדי לחייג בטלפון סטנדרטי, על המשתמש לדעת כיצד נראית פריסת הכפתורים על מסך החיוג, כיוון שכל כפתור ממוקם במיקום אבסולוטי קבוע על מסך. גם המרחק בין הכפתורים וגודלם משתנה מטלפון לטלפון, והוא תלוי עיצוב. הקונספט של גוגל מתייחס להתנהגות הממשקית של מסך החיוג בצורה שונה. הנקודה בה נוגע המשתמש על המסך הופכת להיות נקודת העוגן היחסית של מרכז לוח המקשים - המספר 5. תנועת אצבע כלפי מעלה תוביל ל-2, אלכסון לימין ל-9 וכו'. אין צורך להסתכל על המסך, כי ממילא הספרות מתמקמות באופן יחסי לאצבע. הקונספט מתנער סוף סוף ממגבלות הטלפון הקלאסי, בו המקשים הפיזיים אכן מוקמו בצורה אבסולוטית, מתוך מגבלה פיזית. הממשק הזה נובע מבשלות של עיצוב ממשק למסכי מגע. הוא יוצר מסך חיוג אינטואיטיבי ויעיל יותר - פורמט שהוא תרגום מבריק של רעיון מסך החיוג, על בסיס עקרונות הממשק של מסכי המגע. כל כך מוצלח שהוא כמעט נראה מובן מאליו. הדגמות נוספות של EyesFreeAndroid - קבוצת ההנגשה של אנדרואיד לעיוורים, אפשר למצוא בערוץ שלה ביוטיוב.

גרוויטי – להתכתב עם קירות

גרוויטי (gravity) הוא מיצב אינטראקטיב צרפתי שמוקרן על מבנים, ומאפשר לצופים לשלוח אליו הודעות sms שיתווספו אליו. ההודעות מפורקות למילים ונופלות מגובה, בצורה המושפעת ממאפייני המבנה עליו מתבצעת ההקרנה. מהלך הנפילה מושפע מכוח המשיכה הוירטואלי, מהפורמט הפיזי עליו מתבצעת ההקרנה (חלונות, דלתות), ומהתנגשות עם מילים ששלחו צופים אחרים. הרצף האנימטיבי יוצר תוכן שניתן לקריאה לזמן מוגבל בלבד, לפני שהוא מתפזר בערימה - ניגוד מעניין, אם תרצו, ל'נצחיות' של המבנה הארכיטקטוני. העיצוב הפשוט, נטול הצבעים והאפקטים, מאפשר לאינטראקציה האורבנית להיטמע ברחוב ולהפוך לחלק ממנו. https://vimeo.com/3884343

משחקים סלולריים על שלטי חוצות

טושיבה הפעילה בטוקיו שלט חוצות אינטראקטיבי שמאפשר לעוברי אורח לשחק עליו משחקים מרובי משתתפים. השליטה מתבצעת באמצעות הטלפון הסלולרי. בכל משחק מתחרים שישה שחקנים, אחד נגד השני, במירוץ של 90 שניות להשתלט על כמות גדולה ככל האפשר של ריבועים בלוח המשחק. השחקנים מקבלים נקודות בונוס כאשר הם צדים את דמויות המותג המאויירות של טושיבה. למשחקים יכולים להצטרף במקביל גם הגולשים בערוץ של טושיבה ביו-טיוב. הבחירה ליצור חיבור בין המשתמשים המזדמנים ברחוב, לאלו היושבים בבית היא מוצלחת ומגדילה את החשיפה לתוכן הפרסומי. היא גם מאפשרת לשמור על כמות גדולה של שחקנים לאורך זמן (או לזייף אותם). הקמפיין מקדם סדרת מחשבים ניידים, אך לא כאן הדגש. מנקודת מבט מסחרית, משחקים אינטראקטיביים על גבי שילוט חוצות הם נדירים. טושיבה שולחת בלון ניסוי בכדי לאמץ את האקספרימנטלי-האמנותי למיינסטרים ולמצב את עצמה כפורצת דרך. פלטפורמת שלטי החוצות הדיגיטליים של טושיבה מפותחת למדי מבחינה טכנולוגית, אך זו הפעם הראשונה שהיא מנסה להוכיח את האפקטיביות של שילוב פונקציונליות אינטראקטיבית בהם כאמצעי לקידום מכירות. חוסר הבשלות עדיין בולט, אך זה עניין של זמן. כך למשל, כתוצאה ממגבלות טכנולוגיות, ההצטרפות למשחק אינה אוטומטית, ובכדי להשתתף על השחקן להתקשר למספר טלפון שמופיע על המסך לפני תחילת כל משחק. משמעות ההצטרפות המסורבלת היא במספר נמוך יותר של שחקנים שיתאמצו לחוות את המשחק. גם החיבור של המסר לתוכן הוא כרגע גנרי מדי - כמובן שעם התפתחות הבנת המדיה יהפכו המשחקים למתוחכמים וממוקדים יותר מבחינה שיווקית. כרגע זאת הדגמת יכולות, זה עוד לא מושלם, אבל עובד. מאוד רחוק מטטריס על מגדלי עזריאלי. [מצאתי ב-device]

על הערך האמיתי של אפליקציות ב-iphone

אפל עשתה עבודה עיצובית מאוד טובה עם חנות האפליקציות באייפון ('אפ-סטור'). היא זמינה בכל נקודת ממשק שהמשתמש עובר בה, חוויית הקנייה פשוטה וידידותית, טווח המחירים גמיש והקריאה לפעולה מאוד חזקה ומעודדת קנייה אימפולסיבית. לכן היא מוצלחת. המשמעות היא שמשתמשי האייפון נוהגים להוריד ולהתקין כמויות גדולות של אפליקציות, בעיקר חינמיות, אך הם מוכנים גם לשלם מחירים סבירים תמורת מוצרים עם ערך מוסף פוטנציאלי גבוה יותר. בלית ברירה, המשתמשים אפילו השלימו עם כך שאין להם דרך להתנסות עם המוצר לפני רכישתו. מצגת שפרסמה חברת פינצ'-מדיה מציגה ניתוח של נתונים סטטיסטיים של חנות האפליקציות ב-iphone ונתוני שימוש באפליקציות עצמן. מהנתונים עולה כי רק 30% מהאנשים שרכשו אפליקציה באפ-סטור, ימשיכו להשתמש בה יום אחד אחרי שרכשו אותה. אחרי 20 ימים, פחות מ-5% ימשיכו להשתמש בה. 97% מהמשתמשים ינטשו את המוצר אחרי חודש - בטווח הארוך זה מגיע לפחות מאחוז אחד. מהירות נטישת האפליקציות החינמיות גבוהה אף יותר. במשחקים פחות מיישומים. לפי הנתונים לפחות מ-5% מהמוצרים יש פוטנציאל לרווח על בסיס פרסומות. מתן חסות פרסומית לאפליקציות, או מודל רווח פרסומי לאפליקציות חינמיות הוא לא משתלם. לנתוני השימוש יש השפעה ישירה על יעילות הפרסום והרווחיות שבו. כמות החשיפות הנמוכה מקטינה את הסיכוי לרווח על בסיס פרסומות. המסקנה היא שבפלטפורמה הזאת משתלם יותר למכור מוצר מאשר לחלקו בחינם. בלעדיות החנות, הזמינות וחוויית הקנייה הן הסיבות להצלחתה בשלב זה, והיתרון הגדול של מפתחי האפליקציות. יחד עם זאת הנתונים האלו מציירים את האכזבה שהיא גורמת למשתמשים לאחר הקנייה, לתסכול המצטבר, ובסופו של דבר לערך הנתפש של תכני חנות האפליקציות לאורך זמן.

נגן המוזיקה בטלפון של סמסונג M7600

הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב נגן המוזיקה של סמסונג M7600, טלפון חדש שיושק בקרוב ומכוון לקהל יעד צעיר. באפליקציה שולבו תכונות לעריכת מוזיקה דיגיטלית בזמן אמת - הקלטה, סימפול, הוספת פילטרים וסקראצ'ינג. כל אחת מפינות המסך יועדה להפעלת אחת מתכונות הנגן. הצד הימני מכיל תמיד את כפתור הפעולה העיקרית שהמשתמש ירצה לבצע: השהייה/הפעלה של המוזיקה, או פעולת 'אישור' בעת ניווט בתפריטים. הצד השמאלי מכיל תמיד את הפעולה שתחזיר את המשתמש אל התפריטים או חזרה אל המקום ממנו הגיע ('back'). חיווי ההתקדמות בשיר מתבסס על מעגל גרפי, והסריקה בתוכו קלה ואינטואיטיבית. ממשק חכם ויפה. נגן המוזיקה של סמסונג M7600 [מצאתי ב-engadget]

ממשק ניווט המתבסס על עיוות חזותי

רון ברינקמן גיבש קונספט ממשקי שמציע גישה חדשנית להתייחסות לממשקים העובדים במגבלות של מסכים קטנים - ממשק משתמש לא מישורי*. הקונספט מתבסס על עיוות חזותי של התוכן בכדי להגדיל את השטח הרלוונטי לצפייה, בדומה לזכוכית מגדלת. המשתמש מנווט אל השטח שבו הוא רוצה להתמקד, כאשר התוכן מסביבו מתעוות. העיוות החזותי חכם, ומשנה את הפרופורציות שלו בהתאם לתוכן שהמשתמש מתמקד בו: כאשר זוהי שורת טקסט, העיוות יתאים את עצמו ויהפוך לרחב וצר בכדי להקיף אותה, אך כשנצפה בתמונה מרובעת, הוא יהפוך למרובע. היתרון היחסי של ממשק שכזה הוא בכך שהוא מאפשר למשתמש להגדיר שטח עניין בו הוא רוצה להתמקד, ועדיין לשמור על ההקשר שלו במסמך הגדול. https://vimeo.com/1478902 יש כאן נסיון להתייחס למגבלות מכיוון אקדמי - הפתרון הזה מתעלם מהרבה מאוד חסמים פסיכולוגיים. האומץ לעוות את התוכן מבחינה חזותית הוא חדשני, ושונה מהותית מהתפישה הנוכחית, אשר מנסה להציגו בדיוק כפי שהיינו רואים אותו על מסך המחשב - פשוט כי כך אנחנו (הלקוחות המשלמים) רגילים לראות אותו. הצגת אתר אינטרנט על גבי מסך קטן מתבססת כיום על עקרון בו אנו מגדילים את האתר ומזיזים את התמונה המוגדלת. העקרון הזה נשמר ברוב הדפדפנים הניידים, והשליטה מתבצעת במגבלות החומרה המשולבת בהם. בטלפונים הסלולריים הסטנדרטיים השליטה המסורבלת נעשית באמצעות המקשים. ב-iphone ובמכשירים הדומים לו השליטה קלה יותר ומתבססת על מחוות נגיעה על מסך המגע, צמצום והרחבה בכדי להגדיל/להקטין ותנועת אצבע בכדי לנווט. האייפון היא שיפור ממשקי לניווט בתצוגה המתאימה למסכים גדולים, מבלי להציע פתרון תצוגה יעיל המתאים למגבלות של המסך הקטן. כאן יש שילוב של שניהם. *במקור זה נקרא 'לא אוקלידי', על שם המתמטיקאי היווני אוקלידס, שעל עקרונותיו מתבססת הגאומטריה המודרנית. גאומטריה אוקלידית = גאומטריה מישורית, אז לצורך הבהירות בעברית הפעם נסתפק במישורי. [מצאתי ב-mozphone]

משחק קשירות ל-iphone

Zen Bound הוא משחק עם אינטראקציה משחקית קצת אחרת - השחקן מלפף חבלים סביב אובייקטים - סוג של ריפוי בעיסוק לשעות הפנאי. כל שלב במשחק מתבסס על צורה כלשהי, כשהמטרה היא לכסות לחלוטין את כל שטחה עם החבל. המשתמש מסובב את האובייקט בחלל, בכדי לכרוך סביבו את החבל, אשר צובע אותו בצבע. למרות שאי אפשר להיפסל, אפשר בהחלט להיתקע: השחקן צריך להמנע מיצירת חללים מעל שטחים שעוד לא נצבעו, כיוון שאין דרך לשזור את החבל בכדי להגיע אליהם. חוויית המשחק הייחודית מגובה בסאונד המשלב בין קולות מתיחת החבל לבין מוזיקת מדיטציה מרגיעה, ומבחינה עיצובית ניכרת העבודה הרבה ליצירת התחושה הידנית, בזכות הדגש על חומריות והשימוש בטקסטורות. מוצלח. zen bound משחק קשירות לאייפון

רובן ולולביי – סיפור אנימציה אינטראקטיבי

Ruben & Lullaby הוא סיפור אנימטיבי מאוייר ל-iphone, בפורמט סיפורי אינטראקטיבי חדש. המשתמש יכול להשפיע על הדמויות בסיפור, זוויית הצפייה והתפתחות הסיפור. שתי הדמויות נמצאות בעיצומו של ריב האוהבים הראשון שלהן, ותוצאותיו יוכרעו על ידי המשתמש. הטיית הטלפון משפיעה על נקודת המבט ממנה נראה את הסיפור. ניעור המכשיר יגרום לדמות הנצפית להתעצבן, בעוד שליטוף המסך תרגיע אותה. הדמות השנייה מגיבה בהתאם, וכך המשתמש שולט על הדיאלוג. מתוך רובן ולולביי - סיפור אינטראקטיבי מאוייר למרות שהוא ראשוני, זה נסיון מעניין לנצל את היכולות של המכשיר כדי לספר סיפור. הפוטנציאל עדיין לא ממומש - העלילה סתומה למדי, והפרוייקט הזה עובד בעיקר בזכות החדשנות האינטראקטיבית והאיורים של עזרא קלייטאן דניאלס. אני מקווה שבסיפורים הבאים תהיה עלילה חזקה יותר בשילוב עם אינטראקטיביות מגוונת יותר. בינתיים יש כאן ניצנים של פורמט סיפורי חדש ומבטיח שעוד לא ראינו כמותו. [מצאתי ב-technabob]