נסיוני

Virtual Gravity – ממשק פיזי להשוואה בין ערכים וירטואליים

Virtual Gravity הוא ניסוי ממשקי מעניין המייצג נתונים דיגיטליים בצורה פיזית. הממשק מאפשר לייצג את הפער של החשיבות הנתפשת או הפופולריות בין זוג מושגים, לפי גוגל, באמצעות ייצוג אנלוגי אינטואיטיבי ומוכר: מאזניים. המשתמש בוחר את המושגים מתוך ענן תגיות, הניתן לסינון ושליטה באמצעות פילטרים שונים (אזכורים בחדשות, זמן או חיפוש חופשי). בחירת המושגים מתבצעת באמצעות אלמנטים פיזיים הממלאים תפקיד ממשקי להעברת המידע מענן התגיות אל זרועות המאזניים. פרוייקט הגמר של הסטודנט הגרמני שעיצב את Impress – ממשק למסך מגע גמיש.

Virtual Garvity - ייצוג משקל פיזי של מידע וירטואלי

גופן ה-iQ של טויוטה – עיצוב גופן עם מכונית

טויוטה נותנת פרשנות חדשה למושג "טיפוגרפיה בתנועה", עם גופן נסיוני חדש שנועד לקדם את סדרת מכוניות ה-iQ הקטנטנות. הגופן קיבל את צורתו ממסלול הנסיעה של המכונית, על ידי תוכנה ייעודית שעקבה אחרי סמנים שהודבקו עליה. עיצוב גופן כאמצעי לשיווק רכב הוא נדיר, גם אם מדובר על מכונית קונספט קטנטנה עם דגש על עיצוב וסטייל.

במהלך הקמפיין היה הגופן זמין להורדה מאתר הפרוייקט, אלא שטויוטה לא טרחה לחדש את שם המתחם והוא נעלם מהרשת. אם רציתם לקשט את ספריית הגופנים שלכם בגופן חדש (זהירות: לא פורטו תנאי השימוש) – כדאי לשאול את גוגל.

גופן ה-iQ של טויוטה

מיקרו-מפעל ביתי לייצור מוצרי צריכה

'מיקרו-מפעל' (Microfactory) הוא פרוייקט המתמודד עם פיתוח של סדרת מכונות ביתית, המאפשרת לאנשים לייצר, לשתף ולעצב מוצרים בטכנולוגיות ייצור תעשייתיות בצורה עצמאית ביתית. הקונספט מכוון למוצרים המתבססים על שימוש מחדש בחומרים יומיומיים שסביר למצוא בסביבה הביתית, והוראות ייצור פתוחות ונגישות. התפתחות הפרוייקט מסתמכת על בניית קהילת המעצבים סביבו, שישתפו עיצובי מוצר והנחיות ייצור בקוד פתוח. כאן גם מסתתר בסיס מוצלח למודל עסקי עתידי.

המכונה הביתית הראשונה בסדרה, Mow, מאפשרת למשתמש לעצב או להוריד הוראות לחיתוך עבור משור שולחני העוקב אחריהן בצורה אוטומטית (בדומה לחיתוך לייזר). הנגשת תהליכי ייצור מוצרים אוטומטית בצורה ביתית היא פלטפורמה יצירתית המאפשרת לענות על צרכים מיידיים של משתמשים בצורה נגישה, כמו גם למצוא שימוש חדש לחומרים ומוצרים קיימים. מאחורי הפרוייקט עומד סטודנט בוגר האקדמיה המלכותית לאמנות בלונדון, שזהו פרוייקט הגמר שלו.


[מצאתי ב-Core77]

הטירה הנמסה – מיצב הקרנה של Apparti Effimeri

מיצב הקרנה מרהיב של Apparati Effimeri, קולקטיב איטלקי של מעצבים ואמני-וידאו, משתמש בחזית של מבנה ארכיטקטוני דמוי טירה כנקודת מוצא ליצירת חווייה חזותית. צורות אבסטרקטיות המוקרנות על המבנה, נעות בהתאם לתוויו, מפיחות בו חיים ומשפיעות על הדרך בה הצופה תופש אותו. השימוש המבריק באפקטי תאורה נלווים מאפשרת להעלימו, להמיסו, לגרום לו לקרוס ולהיבנות. לצורך יישום החווייה, החברה משתמשת בטכניקה דומה לזו של אובסקורה דיגיטל האמריקאית, אך האיכויות העיצוביות בפרוייקט והמגוון החזותי שבו מצליחות להתפתח לחווייה עוצרת נשימה.

השואוריל העשיר של הקולקטיב מציג מגוון סביבות חזותיות, המורכבות ממיצבי הקרנה בוידאו, חלקם אינטראקטיביים, שמאופיינים כולם בפורמטי הקרנה לא שגרתיים – הקרנות מרובות מסכים, משטחי ענק ומבנים. בחלק מהמקרים, למשל בהופעות החיות, התוכן החזותי מושפע מקולות הקהל והסביבה, כך שהחווייה הופכת לתלויית מקום ולא ניתנת לשכפול מדוייק.

בבקשה תאמר משהו – דיוויד אוריילי

האנימטור הגרמני דיוויד אוריילי (David OReilly) יצר את 'Please Say Something' – סרטון אנימציה קצר, מוזר ולא שגרתי, על מערכת יחסים מורכבת בין חתול לעכבר, אי שם בעתיד הרחוק. הסרטון מורכב מרצף של 23 פרקים, באורך של 25 שניות כל אחד. לוקח קצת זמן להתרגל לחווייה הייחודית, שמתבססת על משפחת צבעים ייחודית וסגנון עיצוב פשוט, נקי ומתוחכם. זוכה פרס דוב-הזהב בפסטיבל הסרטים בברלין 2009.

סצינה בבית החולים מתוך סרטון האנימציה בבקשה תאמר משהו
על אדן החלון - מתוך סרטון האנימציה בבקשה תאמר משהו

iDisplay – מסך מולטי-טאצ' מבוסס מצלמת רשת

פרוייקט iDisplay מחפש אלטרנטיבה טכנית זולה ופשוטה להשתמש במסכים שטוחים פשוטים כמשטחי מולטי-טאצ' אינטראקטיביים – הוא מצליח לזהות מחוות ידיים ואובייקטים פיזיים צבעוניים המונחים על המסך. כרגע מדובר באב טיפוס המסוגל לזהות את תנועת היד ומחוות צביטה, אך פשטות העקרון מאפשרת להרחיב את מגוון המחוות המותאמות שהמערכת תזהה בעתיד.

בניגוד לפתרונות מסחריים המתבססים על חיישנים או בטכניקות לזיהוי אור אינפרא-אדום (IR), המערכת מתבססת על מצלמת-רשת רגילה ומסך LCD פשוט – כשהמשמעות היא הנגשה של הטכנולוגיה לקהל רחב בעלות נמוכה והתקנה פיזית פשוטה. באופן לא מפתיע, הפגיעה המשמעותית ביותר היא בדיוק התנועה, איכותה ומגוון האינטראקציות הניתנות לזיהוי בהשוואה לפתרונות מורכבים (ויקרים) יותר – כמו למשל אינטראקציות בהן יש חשיבות לעוצמת הלחיצה.

סרטון ההדגמה נ-מ-ר-ח על פני 10 דקות שלמות – מומלץ למצות אותו בסריקה לאורך הטיימליין מאשר להשקיע את הזמן – מאכזב לגלות כמה ההפסד מינורי.


מאחורי הפרוייקט עומד סטודנט המשלים תואר בהנדסת תוכנה, וזהו חלק מפרוייקט הגמר שלו. מדובר כרגע באב-טיפוס לצרכי מחקר, כאשר ספריית קוד פתוחה של היישום תשוחרר (אולי) בהמשך.

[מצאתי ב-NUI Group]

ממשק לסלולר עם התייחסות לעומק כעקרון ממשקי

TAT השוודית מציגה הדגמה מעניינת של קונספט המשתמש בתלת מימד כאמצעי ממשקי במכשירים סלולריים. בעת הטיית המכשיר, המכשיר מחשב את המיקום שלו בחלל ביחס לעיניים של המשתמש, בכדי לבנות פרספקטיבה להביט מעבר לפינות ומאחורי אובייקטיים, להבין את המבנה המוצג או בכדי להגיע לתוכן נוסף שמסתתר במקומות מוסכמים.

האשלייה התלת-מימדית מתבססת על עקרונות גרפיים של הצללות ועיוותים צבעוניים בכדי ליצור פרספקטיבה ואשלייה של עומק. הפיתוח משתמש במעקב אחרי מיקום העיניים, ולא על יכולות (סטנדרטיות) של חיישני זיהוי תנועה, בכדי לדייק בחישוב הפרספקטיבה ולשמור על אמינות האשלייה (או כדי לרשום פטנט בצורה קלה יותר).


EyeStop – תחנת אוטובוס אינטראקטיבית

EyeStop היא תחנת אוטובוס אינטראקטיבית המשלבת ממשק על מסך מגע בטכנולוגיית דיו-אלקטרוני (e-ink), ומספקת מידע על קווי אוטובוסים, מידע תיירותי ותוכן כללי – פיתוח של המעבדה לחקר עיצוב אורבני של ה-MIT.

הדמייה של תחנת אוטובוס אינטראקטיבית
התחנות מציגות מפות, זמני הגעת אוטובוסים בזמן אמת, שירותי דואר אלקטרוני וגישה לרשת, כלים לתכנון מסלול בין תחנות והכוונה ברחבי העיר, שירותי מידע קהילתיים כמו לוח מודעות, ניטור איכות האוויר, וכמובן – פרסומות. כיוון שהמידע מיועד גם לתיירים, הוא נגיש בכמה שפות. משתמשי תחנת האוטובוס יכולים אפילו לסנכרן את המידע עם הטלפון הסלולרי, והתחנה היא נקודת גישה לאינטרנט. החשמל הדרוש מופק כולו מאנרגיית השמש.

eyestop - תחנת אוטובוס אינטראקטיבית
ממשק של תחנת אוטובוס אינטראקטיבית בפורמט עמוד
במקביל, עוצבו גם תחנות בפורמט עמוד המספקות את כל המידע שזמין בתחנות הבנויות, למרות שטחן המצומצם. כדי להתמודד עם כך, חוקיות החיווי על קווי האוטובוסים המתקרבים מתבססת על עקרון לפיו ככל שאוטובוס מתקרב יותר לתחנה, מספר הקו מואר בעוצמה גבוהה יותר.

התחנות הללו יותקנו בעיר פירנצה כבר באוקטובר 2010 (!) – התושבים האיטלקיים יבחנו את השימושיות, העמידות ומגבלות המערכת ב-200 תחנות אוטובוס ו-1000 עמודי מידע שיותקנו ברחבי העיר. אצלנו אולי תהיה רכבת קלה, מתישהו.

[מצאתי ב-cnet]

אייס – רובוט המנווט על בסיס חכמת ההמונים

אייס הוא רובוט המשוטט לבדו ברחובות מינכן ומסוגל למצוא את דרכו בצורה עצמאית, בזכות אינטראקציה עם הולכי רגל – דיבור, זיהוי מחוות ידיים ופעולות על מסך מגע. בניגוד לטווינבוטים, רובוטים חמודים וחסרי אונים המסוגלים לנוע בקו ישר בלבד – אייס הוא רובוט עצמאי ומתוחכם, בעיצוב שמזכיר מכונת כביסה. הרובוט יוצר קשר אישי עם אנשים, מבקש מהם להצביע לכיוון היעד המבוקש, קולט את המחווה באמצעות מצלמה, ומבקש לאשר את ההכוונה על גבי המסך. במקביל הוא בוחן את המידע שאסף עד כה, כדי לוודא את נכונות הנתונים שהצטברו.

הרובוט אייס מנסה למצוא את דרכו במינכן

מנגנון הביקורת מתבסס על עקרון חכמת ההמונים, ואמור להעריך את אמינות המידע שנאסף ממגוון המקורות המזדמנים – כמו ויקיפדיה. הרובוט מסוגל לנווט בסביבה עירונית שהוא לא מכיר ללא שימוש ב-GPS, מפות או מידע מוקדם. המשימה תלוייה בהצלחתו ליצור קשר עם אנשים בכדי לעודד דיאלוג לצורך השלמת המשימה.

[מצאתי ב-engadget]

ניווט מבוסס מחוות ציור בפורטפוליו של MagneticNorth

הניווט בתיק העבודות של MagneticNorth, סטודיו אנגלי לעיצוב אינטראקטיב, מתבצע באמצעות מחוות ציור עם העכבר. העקרון נשמע קצת מתיש, אבל הביצוע מפתיע לטובה בזכות שילוב מספר כלים לשיפור השמישות והנגישות: בראש הדף נאספת היסטוריית המסכים שנצפו, ניתן לדפדף בין עבודות דומות, יש כלי לחיפוש חופשי וניתן לייצר קישורים ישירים כמו גם לשתף אותם בטוויטר. מוצלח בסה"כ.

ניווט מבוסס מחוות ציור באתר של MagneticNorth