Hand Made Font הוא פרוייקט טיפוגרפי של שני מעצבים מאסטוניה, המתמקד ביצירת גופנים ייחודיים מחומרים יומיומיים בטכניקות שונות. חלק מהגופנים נבנו מחומרים פיזיים, בעוד חלקם אויירו או נבנו בתוכנות תלת מימד, לכן ניתן להבחין בהבדל מאוד גדול באיכות בין הגופנים השונים, חלקם מעניינים ומפתיעים מבחינה טיפוגרפית וחזותית, בזמן שחלקם מאכזבים ונראים כאפקט בלבד.
[מצאתי ב-swissmiss]
ה-Saverclip הוא מכשיר דמוי אטב כביסה, המספק חיווי פשוט לכמות החשמל הזורמת בכבלי החשמל אליהם הוא מחובר. באמצעות המכשיר המשתמש מקבל מידע על תצרוכת של מכשירי החשמל המחוברים, בכדי לזהות מכשירים בזבזניים ולהחליפם במכשירים חסכוניים יותר.
המכשיר מנתח את השדות האלקטרומגנטיים הנפלטים מהחשמל העובר דרך החוטים אליהם הוא מחובר, ובאמצעותם הוא גם טוען את עצמו. מסך ה-LCD מציג את המידע הטכני בצורה גרפית פשוטה, בדרך בה המשתמש יכול לכמת את הנתונים ובכך גם להבין אותם.
[מצאתי ב-Yanko Design]
ברז ה-RGB הוא עבודה של האמן הצרפתי ברטרן פלאנה (Bertrand Planes), אשר יוצר בעבודותיו מפגשים מעניינים בין אמנות לטכנולוגיה.
בעבודה אחרת מחבר ברטרן בין עוגב קלאסי לעולם הדיגיטלי היומיומי, ומוסיף לו חיווי של אקולייזר, על ידי עיבוד הצליל המנוגן, יצירת הצורות בזמן אמת והקרנתן על גבי עוגב של כנסייה.
לעוגב עם חיווי האקולייזר יש גם סרטון, אשר עוזר אף יותר להבחין בדיאלוג המעניין בין האמנות לטכנולוגיה – כיצד הם משלימים אחד את השני ומשדרגים את חוויית הצפייה.
עבודות מעניינות נוספות כוללות את המצלמה שעוקבת אחרי כוס מים תמימה, את תיעוד היוזר טסטינג של הויברטור שאפשר לחבר לאייפוד (הוא רשם על זה פטנט), ואת Life Clock – שעון שהמנגנון שלו הואט פי 61320, עד שכל שנתה על גביו מייצגת שנה בחיים (אין לי מושג איך שמים לב שנגמרה הסוללה).
מה אפשר לעשות עם 250,000 מטבעות, 100 סטודנטים מתנדבים ושבוע עבודה?
פרוייקט אמנות רחוב אמסטרדמי שהתחיל באיסוף של 250,000 סנטים בכיכרות הציבוריות באמסטרדם, חלוקתם ל-4 משפחות גוונים שונים, וסידורם לאורך כ-300 מטר בכדי שירכיבו את המשפט: "אובססיות עושות את החיים שלי גרועים יותר ואת העבודה שלי טובה יותר" (בתרגום חופשי).
התכנון המקורי היה להשאיר את הסנטים המפוזרים כמו שהם לאינטראקציה עם הרחוב, אלא ש-20 שעות אחרי שמונת הימים שלקח להרכיב את המשפט, ראה אחד השכנים אדם שאסף להנאתו את הסנטים המפוזרים ברחוב, וקרא למשטרה. המשטרה מצידה אספה את שאר הסנטים המפוזרים, ומהעבודה נשאר הבלוג המתאר את הפרוייקט, והאלבום בפליקר.
Domino Music הוא פרוייקט סטודנטיאלי המדגים יצירה מוזיקלית מרצף של צלילים, באמצעות אינטראקציה עם אבני דומינו. על כל אבן מודבק קוד של צליל בודד, אשר מופק ברגע שהוא מופיע.
מעבר לחוויית השימוש והאינטראקציה במשחק עם הצלילים כבודדים על גבי שולחן או בחלל, ההצלחה הרעיונית שבפרוייקט היא בכך שהסטודנטים (מאוניברסיטת סידני, אגב) הצליחו לתרגם את החוויה החזותית של קלישאת נפילת שורות אבני הדומינו לכדי רצף מוזיקלי, ובכך להוסיף להן פרשנות של צליל. מעניין יהיה לראות שילוב של אלמנט מוזיקלי שכזה בתחרויות אבני הדומינו.
השוודים מ-Papercut יצרו קמפיין פרסומי קונספטואלי לדוריטוס מכיוון מפתיע. מדובר בטקטיקה פרסומית מעניינת, בה המשתמש מתקין תוסף לפיירפוקס שנותן למשתמש לשלוט על תכני כל שטחי הפרסום באתרים בהם הוא גולש, ולהחליפם בפיסות תוכן מתוך המחשב או מרחבי הרשת לבחירתו. כך שהמשתמש יכול לבחור להציף לעצמו תכנים משלו או כאלה שמעניינים אותו, במקום לצפות בפרסומת לחברת ביטוח.
ההשלכות של הקונספט מעניינות, כיוון שלא רק שהתוסף מעלים את הבאנרים של המתחרים, הוא למעשה יוצר מצב בו המשתמש אינו חשוף עוד לבאנרים בכלל. ברגע שהפורמט הפרסומי הבסיסי כל כך הופך ללא רלוונטי, יש צורך במציאת תחליף למבנה הבסיסי של באנר שמוביל למיניסייט, כיוון שיש לכך משמעות כלכלית מבחינת קהל המפרסמים. עוד מעניין לראות כיצד הזהות המותגית של דוריטוס נשמרת ברמה צבעונית בלבד – גבולות הבאנרים שהוחלפו בתכנים חדשים מוקפים כעת במסגרת בצבע החטיפים של דוריטוס, ומקיפים את התכנים שהמשתמש קיבל שליטה עליהם.
[מצאתי ב-Social Hallucinations]
Sound Chasers הן מכוניות קטנות שרצות לאורך מסילות המורכבות מרצועות שנחתכו מתקליטי ויניל. בעת הנסיעה משמיעות המכוניות הקטנות האלה את הצלילים המוטבעים על רצועות התקליט.
נגן התקליטים הזה הוא יופי של קונספט. גם אם התוצאה כרגע צורמת משהו, הפוטנציאל להרכבת יצירות מוזיקליות שונות בכל פעם, גם כאלו שיישמעו טוב, יוצרת אינטראקציה משחקית עם תוצר מוזיקלי מפתיע בכל פעם מחדש.
[מצאתי ב-Geekologie]
Data Fountain היא מזרקה אשר משנה את גובה המים בהתאם לשערי מטבעות הדולר, היורו והין. מאוד מרגיע לראות את הדולר מתרסק לקול פכפוך המים.
מטרת הפרוייקט היא הצגה של דרך להשתמש במזרקות ככלי להצגת מידע, מבלי לפגוע במהות הבסיסית שלהן כאלמנט קישוטי מרגיע. על בסיס עקרון זה ניתן יהיה לנצל מזרקות דקורטיביות להצגת נתונים פרקטיים נוספים כמו מזג האוויר, זמני הגעת רכבות, אורך התור בסניף הדואר וכו'. את הנתונים מקבלת המזרקה באמצעות חיבור לרשת, וגובה המים משתנה כל 5 שניות בהתאם למידע זה בצורה שוטפת.
דקורציית מידע (Info Decoration) היא תפיסה קונספטואלית המחפשת דרכים לייצג מידע בעולם הפיזי – שילוב בין אסתטיקה לתוכן. כך, על אותו בסיס רעיוני מוצעת מערכת השקייה אוטומטית, אשר מגבילה את כמויות המים אשר מקבלים הצמחים בהתאם לשערי המטבעות.
היפאנים מדגימים אב טיפוס מעניין לשיטת תצוגה של אובייקטים בחלל, המתבססת על אולטרה סאונד, ומאפשרת למשתמש למשש אובייקטים תלת מימדיים באוויר.
העקרון העומד מאחורי הטכנולוגיה מכוון גלי אולטרה סאונד מזוויות שונות ביחס למיקום שיד המשתמש נמצאת בה, וכך מייצר תחושת לחץ על היד, בדומה ללחץ הנוצר כאשר אנו ממששים אובייקט פיזי. הטכנולוגיה מאפשרת למשתמש למשש את האובייקט וליצור אינטראקציה איתו ואינה דורשת אביזרים נלווים, מעבר למסך הקול עצמו.
היכולת להרגיש אובייקט וירטואלי בחלל פיזי הושגה עד היום בעזרת כפפות בעיצובים שונים, אשר כוסו בחיישנים שזיהו את מיקום היד בחלל והפעילו עליה לחץ, או בעזרת סילוני אוויר אשר כוונו אל היד ובכך יצרו תחושת מגע באובייקט פיזי. החסרונות בטכנולוגיות אלו היא בכך שזרמי האוויר מתנגשים אחד בשני, יוצרים ויברציות ביניהם ומשפיעים על הסביבה, בעוד ששיטת התצוגה החדשה הזו המבוססת על האולטרה סאונד היא איכותית יותר מבחינת רזולוציה ואינה דורשת מהמשתמש לחבר לעצמו אביזרים מסורבלים. מעניין לראות את ההשפעה על חיות, לא מצאתי לכך התייחסות באתר הפרוייקט, שהכיל מידע נוסף על הטכנולוגיה אי שם ב-2008, אך כעת אינו זמין ממילא.
