האמן האירי אסבסטוס מסתובב ברחובות דבלין ומדביק מודעות מאויירות המכריזות על אובדנם של פריטים שונים ומשונים, בתקווה שהמוצא הישר (עם הזמן הפנוי) ישלח אליו מייל. הפרוייקט, Lost, נוצר בהשראת עיצוב מודעות רחוב אקראיות, הבחירה בפורמט המוקטן יוצרת בידול מהן אך עדיין מושכת תשומת לב והרעיון המקסים.
Le Phare הוא סרטון אנימציה קצר, המספר את סיפורו של שומר מגדלור ששנתו מופרעת בגסות על ידי חרק מוזר שנמשך אל האור. עיצוב הפורמט משתמש במקורות תאורה עוצמתיים וממוקדים הנמצאים בתנועה כדי לבנות מתח על ידי משחק דרמטי בין המואר לחשוך. במקביל, עיצוב הסאונד משתמש בצורה טובה בחוקיות קולנועית סטנדרטית, שאמנם לא חדשנית או מפתיעה, אך מצליחה להשלים את החווייה. התוצר, פרוייקט של סטודנטים לאנימציה מצרפת, מרשים.
[מצאתי ב-lineboil]
10GUI הוא קונספט מעניין שמציע חלופה ממשקית למטאפורת שולחן העבודה והסביבה החלונאית, בדמות מערכת הפעלה בה המשתמש שולט על רצף של חלונות הצמודים זה לזה במישור אחד, שניתן לשנות את רוחבם, מיקומם ברצף וקנה המידה. השליטה בממשק מתבצעת בעזרת משטח מגע תומך מולטי-טאצ', שתופש את מקומו של העכבר (ואולי גם של המקלדת).
התמיכה במולטי-טאצ' מאפשרת להרחיב את מגוון מחוות השליטה, ולבצע מספר פעולות שליטה במקביל, בזמן ששולי משטח המגע מפעילים פעולות רוחביות. סמן העכבר המסורתי הוחלף בחיווי חכם העוזר למשתמש לזהות את מיקומי האצבעות ביחס למסך – אלו מוצגים בצורת מעגלים המתמלאים בצבע בזמן לחיצה.
החוקיות הממשקית בהחלט יוצרת סדר והקשרים בין חלונות, אך חסרה בה מעט גמישות. זה נובע מנקודת המוצא שקובעת בצורה גורפת מדי שחוסר סדר וחפיפה בין חלונות הן בעיות ממשקיות, בזמן שלמעשה המשתמש יכול לנצל אותן לשימושו. כך למשל – חפיפה היא תכונה שימושית בעת השוואה בין תכנים, והאפשרות לפצל את הרצף הבודד לסדרה תעזור למשתמש להרכיב רצפים לפי הקשר.
סטודנטים מסינגפור פיתחו את Sketch2Photo – אפליקצית חיפוש נסיונית שמרכיבה תמונות ריאליסטיות על בסיס ציור מלווה בטקסט. המשתמש משרטט סקיצה עם העכבר, מגדיר את ההיררכיה בין האובייקטים, ומתייג אותם עם מילות מפתח. התוכנה מחפשת באינטרנט תמונות רלוונטיות שיתאימו לקומפוזיציה הסופית גם מבחינת צבעוניות, רזולוציה והבידול של האובייקט מהרקע. עם השלמת חיפוש התמונות האובייקטים הרלוונטיים נצרבים מהרקע ומורכבים לקומפוזיציה הסופית.
לא חסרים מנועי חיפוש תמונות המתבססים על קלט של ציור, דוגמת GazoPa של היטאצ'י (שגם אחרי שנה עדיין לא יצאה מבטא). בניגוד להם, Sketch2Photo משתמשת בחיפוש כאמצעי ליצירה חדשה – תהליך החיפוש מבצע הרכבה ועיבוד של תכנים על בסיס הקלט המופשט של המשתמש.
Videogioco ('משחקי וידאו' באיטלקית) היא אנימציה נסיונית, המתבססת על טכניקה החושפת בהדרגה סדרת איורי עיפרון שסודרו בדקדקנות על גבי ניירות חופפים שנפרסים בסטופ-מושיין לאורך זמן כדי לייצר אשלייה של תנועה. התוצר מדהים.
תוכנית האימונים למדיה החדשה של המאייר האמריקאי פטריק מוברג (Patrick Moberg) מגדירה חוקיות ענישה בריאה להתמכרות האובססיבית לאתרים. ההתמודדות המזוכיסטית מגדירה שלפני כניסה לאחד מהאתרים, המשתמש עוצר, קם מהמחשב ומבצע תרגיל ההתעמלות המשוייך אליו. עם השלמתו הוא רשאי לבקר באתר. כן – אפשר לעשות את זה גם בזמן העבודה. לא – אני לא רואה את זה קורה.
קונספט מסקרן של האמן האוסטרי מיכאל מרקוביצ'י (Michael Marcovici) בו משחק שחמט אינטראקטיבי מכתיב התנהלות דמוקרטית, בהשראת לוח השחמט האנושי ב'עליסה בארץ הפלאות'. כלי המשחק בנויים ממצלמות-רשת מבוססות IP, והם מסוגלים לסקור את סביבתם ולתקשר ביניהם, בצורה שמזכירה במשהו את הקהל של כריס או'שיאה. הכלים מתדיינים ביניהם על המהלך הבא, מצביעים בכדי להגיע להחלטה, וזו נשארת תלוייה, כמו בכל דמוקרטיה, ברצונו הטוב של השחקן לבצע אותה.
[תודה רונן]
הקליפ של ההרכב האנגלי Blue Roses צולם בטכניקה של הסטת מצלמה בכדי לקבל אפקט סטריאוסקופי תלת-מימדי. הקליפ צולם במקביל בשתי מצלמות HD שחוברו יחד, כך שכל דימוי מצולם משתי נקודות מבט כמעט זהות, המוצגות לסירוגין במהירות בעריכה, כדי לייצר אשליית עומק מהפער בפרספקטיבה.
העקרון מיושם בדרך כלל על תמונות סטטיות, שם באופן לא מפתיע הצפייה בפריים המרצד לאורך זמן מעצבנת את העין. זו הפעם הראשונה שאני נתקל בנסיון ליישם אותו בפורמט של וידאו – הבחירה בצבעוניות מונוכרומטית והתנועה המתמשכת מצליחה לייצר חוויית צפייה לא שגרתית, בה הנסיון לבנות ריצוד מתון, שלא בהכרח יגרום לעיניים שלכם לדמם, יצא מוצלח למדי.
קולקציית האביב של בית האופנה Temperley London הוצגה בשבוע האופנה בלונדון על גבי זואיטרופ מרובה שכבות ועשיר בעיטורי עץ, שהתנשא לגובה של 3.5 מטר. זואיטרופ (Zoetrope) הוא פורמט טרום-קולנועי – מכשיר מכאני דמוי גליל העשוי מעץ ומסתובב במהירות בכדי להפיח אשלייה של תנועה מרצף של דימויים עוקבים.
בפעם הקודמת ראינו בפרקסינוסקופ של מורי מקלרן מאמץ להתכתב עם המדיה הקלאסית עם נגיעה עיצובית עכשווית. הפעם הדגש נמצא דווקא בשחזור מכלול החווייה האותנטית של הפורמט. השחזור הטכני משפיע על אופי הצילום של פריטי הקולקציה, החומריות, הצבעוניות, התאורה וצורת ההגשה הכמעט מוזיאונית של הסרטון המתעד את הפרוייקט. הביצוע מרהיב, אך האם חסרה כאן אמירה של המעצב?
האנימטור הקנדי ניק קרוס (Nick Cross) עבד במשך 3 שנים על סרטון האנימציה 'עוגה צהובה', שמתחיל כסרטון אנימציה קלאסי ומסתיים בתפנית מפתיעה. סיפור העלילה נפתח במושבת יצורים זעירים, המתגוררים בכפר פסטורלי קטנטן ואופים עוגות צהובות להנאתם, עד שיום אחד הם זוכים לביקור לא צפוי. הביצוע המעולה עשיר במשחקי טשטוש ועומק שדה, אפקטי תאורה, הצללות דרמטיות וצבעוניות מתוחכמת.
