Mag+ הוא קונספט ממשקי שמתרגם את חוויית השימוש במגזיני הנייר המודפסים לפורמט דיגיטלי אינטראקטיבי ממוקד משתמש. תהליך עיצוב הממשק מתבסס על ניתוח אמיתי של מהות השימוש במגזין סטנדרטי, ותמצות של הכלים הרלוונטיים שיכולים לתת ערך אמיתי שיעזור לשמר את עיקר החווייה בפורמט החדש.
גיבוש העקרון הממשקי נגזר מתוך הבנה של שתי המדיות, וההבדלים ביניהם. למגזין יש נקודת התחלה וסיום מוגדרים, וחיווי רציף המאפשר למשתמש להתמצא במיקומו היחסי ביניהם. פעולת הדפדוף מתורגמת באופן טבעי לעקרון של גלילה. שער המגזין, שכל מטרתו היא למשוך תשומת לב, מוחלף בתוכן העניינים כנקודת מוצא רלוונטית לקריאה כאשר המשתמש מרים אותו. החוקיות הממשקית משלבת מורכבות בעזרת מחוות מולטי-טאצ', כדי לבצע פעולות של חיפוש, שיתוף ושמירה של תכנים.
התוצר המרשים מתבסס על עבודה אמיתית של חיפוש ומחקר, ועומד בניגוד גמור לממשק המביך של טיים-וורנר שפרסמתי לפני כמה ימים.
טיים-וורנר שחררה סרטון תדמיתי המדגים גירסה אינטראקטיבית עתידית של שבועון הספורט האמריקאי 'ספורטס אילוסטרייטד', שרצה על מחשב בתצורת טאבלט, עם תמיכה במולטי-טאצ'. אם נתעלם מהידיים הקפואות המרחפות להנאתן מעל המסך, עיתון העתיד סובל מבעיות ממשקיות רבות – טיפול טיפוגרפי שלא מתאים למסך, תפריטים נסתרים או נעלמים, חיוויים חסרים (למשל כדי להבדיל בין תמונה לוידאו), חוסר אחידות ממשקית, מחוות הפעלה אקראיות, אמצעי ניווט קטנים מדי שאינם מותאמים למגע וטיפול גרפי לא אחיד. התוצר מביך.
ה'טלגרף מדיה גרופ' ההולנדי עבר לפורמט חדש, בו הדפדוף מתבצע מלמטה למעלה. קונספט העיתון האנכי שואב השראה דווקא מחוויית השימוש ברשת, בה ההתפתחות מתבססת על גלילה לגובה, בניגוד לפורמט הסטנדרטי לרוחב. הקונספט החביב מנסה לשפר את חוויית השימוש, עם נגזרות לוואי חיוביות של פורמטים חדשים לפרסום. הפורמט החדש מציב אתגר חדש למעצבים, שצריכים לשים דגש לטקסטים ולתמונות העלולות להיחתך, כיוון שבעיית הכפל במרכז הפורמט משמעותית יותר.
הסאן הבריטי חוגג 40 שנה בסדרת פרסומות שהן טייק-אופ מגניב שנגזר מתוך השפה הפרסומית של האייפון, ומנתח את עצמו בתרגום חכם של משמעות חוויית השימוש בעיתון מול המטאפורה האינטראקטיבית המקבילה. יש עמוד לזה.
המעצב הסרבי דמיאן סטנקוביק (Damjan Stanković) גיבש קונספט לרמזור המשלב סרגל התקדמות סביב האור, כאמצעי גרפי המייצג את הזמן שנותר עד לשינוי. ההישג בפתרון העיצובי כל כך טוב, שהוא נראה טבעי לחלוטין, כמעט מובן מאליו. מעולה.
Comm.unity היא פלטפורמה חברתית מבוססת מיקום, הבונה את עצמה בצורה עצמאית מתוך ניתוח של קשרים בין אנשים ומיקום גאוגרפי. הממשק מייצג את החברים המקושרים מחולקים למעגלי קירבה ביחס למשתמש, בפריסה המזכירה מסך שליטה של מכ"ם. בכל מעגל החברים מקובצים לפי איכות הקשר, מילות מפתח והקירבה הפיזית למשתמש.
כל רשת מתחילה כמסגרת גנרית המתפתחת בצורה עצמאית בהתאם לצורת השימוש, כדרך לאפשר למשתמשים שונים לגבש את אמצעי התקשורת הרלוונטי להם. התוכנה יוצרת קשר בין מכשירים ניידים קרובים, כך שהיא חייבת לפעול על טווח גדול של מכשירים, כדי להתאים את עצמה למשתמשים וצורות שימוש מגוונות ככל האפשר. הסרטון של המדיה-לאב (MIT) מתאר מגוון תסריטי שימוש, כשהדגמת האב-טיפוס בפועל מתחילה בדקה הרביעית.
תוכנית המחקר ההולנדית הלאומית, Freeband, מציגה את 'The Ambient Life' – חזון לעולם עתידי בו מידע רלוונטי למשתמש מוטמע בסביבה שלו בצורה שקופה. החזון תורגם לסרטון אנימציה המתבסס על אינפוגרפיקה תלת-מימדית עם מגוון תסריטי שימוש קונספטואליים המייצגים מצבים יומיומיים בהם התוכן מוטמע בסביבה.
עבודה של המעצב ההולנדי מרטין הוגנקמפ (Martijn Hogenkamp), שמשתמש בצבעוניות כאמצעי המתפתח לאורך זמן, ככל שהתרחישים נעשים מורכבים יותר. בסופו של דבר זה סובל מהמון בעיות ממשקיות, אך הסביבה משכנעת והתוצר מרשים.
גוגל שחררה הדגמה ממשקית של מערכת ההפעלה שלה. Chrome OS מבטלת את עקרון 'שולחן העבודה' ומחליפה אותו בסדרת טאבים וחלונות צפים המתקיימים כולם בסביבת דפדפן עצמאית. חוויית השימוש והמראה דומים לדפדפן כרום, בליווי מסכי משנה שנדרשו ליישומה כמערכת הפעלה – מסך כניסת משתמש, מסך מעבר בין חלונות פתוחים וטאב ייעודי עם האפליקציות הזמינות.
הרושם הוא שגוגל מפספסת בינתיים כמה נקודות חשובות בעיצוב חוויית המשתמש. כיוון שהקו בין 'הרשת' ל'מערכת ההפעלה' מתערפל, עקרון החלונות הצפים פשוט לא פתור. כאמצעי ממשקי אינטרנטי קל לזייף אותו וליצור חלונות שיהיו דומים לו, כיוון שהמשתמש לא מקבל כלים שיאפשרו לו להבדיל ביעילות בין תוכן אמין לתוכן מרושע שמנסה להידמות לו.
במקביל, התחושה הכללית היא שחסר פה אוויר. היעדרו של שולחן העבודה כולאת את המשתמש בין דפדפנים, חסר חיווי רציף על תהליכים כלליים והוא מותקף בחלונות צפים שסוגרים עליו וחונקים אותו מכל הצדדים. מקווה שזה ישתפר.
נוקיה שחררה סרטון קונספט תדמיתי המגדיר כיוון להתפתחות חוויית השימוש במכשירים ובשירותים שלה, כפי שהיא רואה אותו בטווח של 5 שנים מהיום. בניגוד לסרטון עולם העתיד של נוקיה, התייחסות כאן היא פרקטית לחלוטין – אין כאן פריצת דרך מפתיעה, כיוון שחמש שנים הוא טווח זמן קצר היכול לשמש בעיקר להבשלת טכנולוגיה שכיום נמצאת בשלבי התפתחות.
הדגש נמצא בליטוש המרכיבים למשהו שנותן ערך למשתמש. השילוב בין חומרה לתוכנה מתהדק והמכשיר העצמאי של נוקיה משלב שירותים מבוססי מיקום, חיבוריות מתמשכת, מקרנים זעירים, מקלדות לייזר, טכנולוגיית זיהוי פנים ואף עקרון המאפשר למשתמש להעביר את המידע בקלות בין סוגי מכשירים שונים. חוויית השימוש גמישה ומתאימה את עצמה לכל משתמש, לפי אופי השימוש האישי במכשיר.
החברה מזהה את הערך המסתתר בהיקף המשתמשים העצום, ומנסה לבסס קשר בין המוני המכשירים לשכבת מידע נגישה המתקיימת בצורה עצמאית בענן, עליה ניתן לבצע חיתוכי מידע רלוונטיים בכדי לבנות חוויית שימוש אפקטיבית יותר. מבלי להתייחס לשאלות של פרטיות ואמצעים ממשקיים להגבלת תפוצת המידע האישי, החיבור יאפשר לבנות על בסיס הענן שירותים בעלי ערך אישי או עסקי כמו שיתוף של יומני פגישות ומספרי טלפון, במקביל לשירותי מידע על פקקי תנועה או מזג אוויר, המתעדכנים מניתוח המידע המתקבל מכלל המשתמשים.
מר סילוני (ג'ורג') סובל מבעיית חיווי חמורה בממשק הגילוח-צחצוח המכין אותו לעוד יום עבודה. הממשק מורכב מ-4 כפתורי פעולה, כשללא חיווי טקסטואלי או חזותי, ההתרעה היחידה המתקבלת לפני ביצוע פעולה היא הצליל המכני של הזרועות הרובוטיות הנעות לכיוון המשתמש. המערכת מזהה אותו בצורה אוטומטית ויודעת אילו פעולות מותאמות מראש עליה לבצע, אך הוא אינו יודע מה יתבצע בפועל. למעשה הוא אינו יכול לדעת אילו נעליים נמצאות במקומן, אם בכלל. בפעם הקודמת ניתלו הנעליים על אוזניו.
אגב, מאוד ייתכן שכל כפתור מיועד לבן משפחה אחר, אך גם אז בעיית החיווי עדיין רלוונטית באותה מידה. במקרה שכזה, את הכפתור הנמוך ביותר צריך היה לקבל הילד אלרוי, בן הבית הנמוך ביותר, מסיבות של נגישות.
עוד לפני היציאה מהבית המשתמש יכול להגדיר את יעד הנסיעה מתוך רשימת מועדפים שהוגדרה עבורו מראש (קולנוע, בי"ס, גן חיות וכו'). ניתן לבצע את אותה הפעולה גם מהרכב, באמצעות ממשק מבוסס כפתורים שחוויית השימוש בו כל כך אינטואיטיבית ופשוטה שאפילו כלב מסוגל להתמצא בו. מצד שני אולי זה קורה רק בטלוויזיה, בסדרות מצויירות משנות ה-60.
מתי באמת נזכה לראות רצפות נעות מוטמעות אצלנו בבית ולא רק בנתב"ג?
קונספט טכני של סטודנטים משוויץ, Laika, בוחן גופן אינטראקטיבי נטול משקלים מוגדרים, המשנה את צורתו ומראהו בתגובה לאינטראקציה איתו בזמן אמת.
הגופן אינו 'קל' או 'כבד' – ההגדרה החופשית שלו מאפשרת למשתמש להשפיע על תכונותיו – משקל, ריווח בין אותיות, סריפים, זווית הטיית האות והחלקת קצוות הגופן. הפרוייקט מדגים יישומים המשפיעים על הגופן לפי מיקום המשתמש בחלל, כמות הכוח שהוא מפעיל ואף לפי נתוני המסחר בבורסה. כיוון שהטיפול הטיפוגרפי לא אחיד (ולא מוצלח), התוצאה נשארת כרגע במישור הטכני למטרות אקדמיות.
10GUI הוא קונספט מעניין שמציע חלופה ממשקית למטאפורת שולחן העבודה והסביבה החלונאית, בדמות מערכת הפעלה בה המשתמש שולט על רצף של חלונות הצמודים זה לזה במישור אחד, שניתן לשנות את רוחבם, מיקומם ברצף וקנה המידה. השליטה בממשק מתבצעת בעזרת משטח מגע תומך מולטי-טאצ', שתופש את מקומו של העכבר (ואולי גם של המקלדת).
התמיכה במולטי-טאצ' מאפשרת להרחיב את מגוון מחוות השליטה, ולבצע מספר פעולות שליטה במקביל, בזמן ששולי משטח המגע מפעילים פעולות רוחביות. סמן העכבר המסורתי הוחלף בחיווי חכם העוזר למשתמש לזהות את מיקומי האצבעות ביחס למסך – אלו מוצגים בצורת מעגלים המתמלאים בצבע בזמן לחיצה.
החוקיות הממשקית בהחלט יוצרת סדר והקשרים בין חלונות, אך חסרה בה מעט גמישות. זה נובע מנקודת המוצא שקובעת בצורה גורפת מדי שחוסר סדר וחפיפה בין חלונות הן בעיות ממשקיות, בזמן שלמעשה המשתמש יכול לנצל אותן לשימושו. כך למשל – חפיפה היא תכונה שימושית בעת השוואה בין תכנים, והאפשרות לפצל את הרצף הבודד לסדרה תעזור למשתמש להרכיב רצפים לפי הקשר.
בלוג העיצוב של טל טבקמן - מעצב מוצר (UI/UX), מומחה לעיצוב ממשקים עתירי מידע ומערכות מורכבות, בוגר שנקר, שותף ב-sunday. מידע כללי על הבלוג ופרטי יצירת קשר ניתן למצוא בדף האודות.
מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב ארכיון העיצוב של מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, בהנהלת ראובן כהן, נפתח לראשונה לגישה מחוץ לרשת המקומית של שנקר, בואו לבקר.
ההומנואיד של הונדה משתדרג הונדה מציגה גירסה חדשה של אסימו, הרובוט דמוי האדם שלה. בין מגוון היכולות החדשות, אסימו יכול לשלב כעת בין משימות מורכבות, לנוע ביעילות גבוהה יותר, למזוג כוסות שתייה, לבעוט בכדור, ולקפץ על רגל אחת.
לכבוד השנה החדשה - פיירפוקס 7 מוזילה ממשיכה עם טירוף הגירסאות, ומשחררת את Firefox 7 שישה שבועות בלבד אחרי השחרור של פיירפוקס 6. הגירסה החדשה יעילה יותר, מהירה יותר, ומאכזבת עם תוספים נוספים שנשארו מאחור בגלל בעיות תאימות.
מסרים מאויירים עם Funtalk לאייפון לשלל אפליקציות האייפון הצטרפה Funtalk של גיא טובול וצוות פאנטוק, שאפשרה לתקשר עם הודעות קוליות המלוות בשפה האיורית הנפלאה של גל שקדי. פעם היא הייתה זמינה להורדה חינם לאייפון (ובהבטחה לאנדרואיד), אך לפתע היא פשוט נעלמה. חבל.
השאלת ספרים חינם לקינדל בארה"ב אמזון משיקה רשמית את שירות השאלת הספרים לקינדל, מהלך מבריק שיאפשר השאלה חינמית של ספרים אלקטרוניים לקינדל בספריות ציבוריות בארה"ב מאוחר יותר השנה, ויגדיל אף יותר את רלוונטיות הקינדל ביחס למתחרים.
הארץ משיק עיצוב חדש לאתר העיצוב החדש של אתר עיתון הארץ משלב היררכיה אמיתית בניווט, הצפת נושאים וכלי חיפוש, אזור אישי שמדבר עם אתרי החברה, התייחסות למוסף גלריה והתכתבות עיצובית-מבנית עם המהדורה המודפסת. נפלא, וזה לקח רק 11 שנים של טלאים מביכים.
