La Puerta ('הדלת' בספרדית) הוא סרטון אנימציה מבוסס סטופ-מושיין המורכב מרצף צילומי דלתות, שערים, קירות ומנעולים של בתים מרחבי איטליה וספרד. האנימציה מבוצעת בצורה נפלאה, כשהשליטה המרשימה בטכניקה מנצלת את המגוון העשיר של הדימויים כדי ליצור אשלייה משכנעת של תנועה והתפתחות לאורך זמן. מעולה.
אחרי שג'ים קילין (Jim Killeen) חיפש את השם שלו בגוגל, הוא החליט לצאת לעולם ולפגוש את כל האנשים הזרים מתוצאות החיפוש השותפים לשמו, בהם כומר אירי ושוטר בגמלאות, כדי לגלות אם ימצא ביניהם מכנה משותף.
באופן מפתיע לא רצחו אותו, ואפילו יצא מזה סרט תיעודי קליל ומקסים ברוח הז'אנר – כולל בעיות תאורה, סאונד בעייתי, וסיור במשרדי גוגל (של פעם). זו ממש האדפטציה האינטרנטית ל'צליל הכי מתוק' של אלן ברלינר. תתכוננו – שעה וחצי.
[תודה יובל]
DJ Stern הקנדי (וגם צרפתי, ספרדי ולבנוני) משיק את מסע ההופעות החדש שלו מעל כיור צהוב המדמה עמדת די-ג'יי, בסרטון המאופיין בצבעוניות רווייה ונגיעות של סטופ-מושיין, מעשה ידיו של המעצב הקנדי גיום בלנשט (Guillaume Blanchet).
סטודנטים מאוניברסיטת קווינס הקנדית יצרו שולחן ביליארד אינטראקטיבי המציג לשחקן שכבת מידע גרפית על גבי השולחן, כדי לסייע לו לתכנן ולבצע את המכה. המערכת משלבת מצלמה המזהה את מיקומו וצבעו של כל כדור על השולחן ובמקביל עוקבת אחרי מיקום וכיוון מקל הביליארד של השחקן בזמן אמת. הנתונים הנאספים לגבי המכה הצפוייה מוקרנים בעזרת מקרן-עילי כחיווי דו-מימדי על השולחן.
'Your Car' של המעצבת הקוריאנית סוג'ין קוואן (Sujin Kwon) הוא קליפ אנימציה בו במרכז הפורמט ממוקם אלמנט מרכזי בצורה סטאטית – הונדה סיוויק אדומה (במקור), כשסביבה מתפתחת התרחשות רגועה. האנימציה העדינה מתבססת על איור ידני דו-מימדי המורכב מקווי עיפרון חופשיים, מראה וקטורי נקי וצבעוניות אפרורית.
המעצב הגרפי האמריקאי מייק וינקלמן (Mike Winkelmann) חוקר חיבורים מעניינים בין צליל לדימוי בעבודות וידאו, שחלקן אף משוחררות תחת רשיון קריאייטיב-קומונס המאפשר להשתמש בהן כחומרי גלם לעבודות נגזרות. ב-'סרטון אינסטרומנטלי מספר 9' הוא יוצר קולאז' אנימטיבי של מכונות פשוטות שעובדות בהרמוניה כדי ליצור מוזיקה יחד. נסו לזהות את הופעתו הלא צפוייה של צליל הפתיחה של חלונות 95.
'סאבפריים' מציג את התפתחות משבר הסאבפריים האמריקאי בסרטון אינפוגרפיקה יוצא דופן המשתמש באמצעים גרפיים בלבד. הבית הבנוי באיזומטריה תלת-מימדית מייצג את השוק האמריקאי המאבד את צניעותו ומידרדר אל הסוף הבלתי נמנע.
[תודה יובל]
פרסומת בלגית לגז טבעי מצליחה לייצג חזותית מושג חושני-מופשט של התפשטות חום בחלל, בעזרת כמויות גדולות של סריגי צמר, שילוב בין אנימציית סטופ-מושיין לוידאו, חודש עבודה ו-4 ימי צילום רצופים. הקונספט הפשוט והמדוייק מתמצה בתכונותיו החומריות של הצמר המשתלט, שמייצג במקביל טבעיות, חמימות והתחממות.
את 37 השניות של הפרסומת מלוות 3 וחצי דקות של סרטון תדמיתי למדי, שמעבר לאווירה הכללית על הסט מספק בין השורות הצצה אל תהליך העבודה הטכני.
ההרכב האמריקאי OK Go מפתיע (שוב) בקליפ שעוקב אחרי תגובת השרשרת במכונת רוב גולדברג שעוצבה ונבנתה במשך מספר חודשים במחסן בארה"ב.
[תודה רני]
המעצבת האמריקאית (ממוצא טייוואני) ג'וליה טסאו (Julia Tsao) מציגה קונספט של מסכים המחולקים למאות קוביות תצוגה קטנות, בגודל של כסנטימטר וחצי, שמשתנים בהתאם לאינטראקציה איתם. לא מזמן פגשנו אותה עם המופע של Nosaj Thing.
הקונספט מציע חלופה לפורמט המסך הסטטי, כשכל קוביה פועלת כיחידה עצמאית, ויכולה לנוע בחלל לכל נקודה שהיא, ללא תלות בקוביות האחרות. הקוביות מתקשרות ביניהן, מודעות למיקומן ולתפקידן היחסי מול שאר הקוביות, כדי למלא משימות משותפות – דוגמת יצירת חיווי גרפי סביב מפתחות אבודים, תנועה מסונכרנת להעצמת חוויית הצפייה או איחוד למשטחי תצוגה גדולים יותר.
שלא כמו בפרוייקט Flyfire, ההתייחסות היא עיצובית ולא טכנולוגית, עם נסיון להדגים מגוון רחב של יישומים לקונספט, כרגע ללא התייחסות אמיתית לממשק.
The Sandpit של סאם או'הר (Sam O'Hare) מלווה פסקול מעולה בהתרחשויות יומיומיות מרחבי העיר ניו-יורק, שצולמו בטכניקת טילט-שיפט, היוצרת עיוות בעומק השדה ואשליה של צפייה במיניאטורות. אין סוף מפתיע, אז תעצרו כשתתייאשו.
