קבוצת No Longer Empty מאתרת שטחים מסחריים ריקים ברחבי העיר ניו-יורק והופכת אותם לחללי תצוגה (זמניים) לאמנות ותרבות. היצירה החדשה בונה הקשרים קונספטואליים לאופיו הקודם של החלל הנטוש, ויוצרת פלטפורמה לא-מסחרית שמפגישה אנשים עם אמנות מחוץ למסגרת הלא נגישה של גלריות ומוזיאונים, ומצד שני מאפשרת ליוצרים מתחומים שונים לקבל חשיפה לא שגרתית לעבודתם.
Forming Game הוא סרטון אנימציה נסיוני של האנימטור הקנדי מלקולם סאתרלנד (Malcolm Sutherland), תוצר מעניין של חיפוש אחר צורה, תנועה וצליל. הסרטון משלב מגוון טכניקות של אנימציה מופשטת המתמצתת תנועה, סטופ-מושיין, צילום והקרנה על אובייקטים, בשיתוף פעולה עם המלחין לואיג'י אלמאנו שפיתח את הפסקול במקביל.
לסרטון מתלווית הצצה מעניינת אל מאחורי הקלעים על גיבוש הטכניקה, האנימציה והפסקול, על עיצוב הפורמט ותהליך העבודה עד לתוצר הסופי.
[תודה אריאל]
Logorama הוא סרטון אנימציה עטור פרסים של קולקטיב המעצבים הצרפתי H5, על עולם עמוס חזותית המורכב כולו מסמלים מסחריים ודמויות מותג. סרט הפעולה המטורף משלב מרדפי מכוניות, בני ערובה ואסונות טבע, מבקר את ההשתלטות של המותגים על העולם שלנו, ולוקח את הכיבוש התאגידי צעד אחד קדימה.
מסיבה כלשהי הסרטון המלא אינו זמין יותר, ונשארנו להתגעגע עם הטריילר.
עדכון: לאחר הזכייה באוסקר, הגירסה המלאה של 'לוגורמה' חזרה לרשת.
[מצאתי ב-Lineboil]
קבוצת אנימטורים ספרדים יצרה את 'Tachaaan' – סרטון אנימציה קצר ומצחיק המספר את סיפורו של מוריס, פגז התותח האנושי הטוב בעולם, שמסתבך לרוע מזלו עם פיל ורדרד. מעבר לאפיון הדמויות והפסקול שנכתב במיוחד עבור הסרטון, שווה להתעכב גם על העבודה הגרפית של הקרדיטים בסוף. מעולה.
סרטון קונספט מאוייר של אסוס מציג את 'Waveface' – חזון לסביבה ממשקית ממוקדת משתמש, המוטמעת בצורה רוחבית בסדרת מכשירים סטנדרטיים המלווים אותו – צמיד שנשלט בעזרת מחוות ידיים, מחשב נייד עם תצוגה משתנה מכוונת שיתוף וטלוויזיה אינטראקטיבית. הממשק מזוהה בעזרת טיפול גרפי ממשקי משותף. המידע נמצא תמיד בענן, נגיש מכל מכשיר ומשתנה עבור המשתמש בהתאם לסיטואציה ולמקום.
דווקא במסגרת קונספטואלית-תדמיתית שכל מטרתה לצאת מהקופסא ולהדגים חדשנות במחשבה על העתיד, מעניין לראות שגם אסוס מיישרת קו עם דוגמאות כמו נוקיה, מיקרוסופט ו-Freeband ההולנדית. ייתכן שקשה להתנתק מעובדות בשטח ו'חטאים קדמוניים', אבל אולי המטרה היא בכלל לקפוץ על העגלה ולהכריז 'גם אני'?
סטודיו האנימציה הספרדי הצעיר Hampa שחרר את 'מרגריטה' – סרטון אנימציה אופטימי מקסים על נסיכה צעירה היוצאת למצוא את הכוכב שלה. השפה הגרפית, עיצוב הדמויות וטכניקת האנימציה הקלאסית מתכתבות עם סגנון האנימציה של דיסני, לאורך 12 דקות נטולות דיאלוגים, המלוות במוזיקה סימפונית מרשימה.
לצד 'אלמה' של רודריגו בלאס, הסרטון מועמד לפרס Goya הספרדי בקטגוריית 'סרט האנימציה הקצר'. משהו כמו האוסקר הישראלי, רק ספרדי ונחשב.
[תודה יובל]
לגו משיקה את Lego Click – אתר תוכן חווייתי משולב מדיה חברתית שנועד לעודד יצירתיות ולשתף רעיונות חדשים על צעצועים, מוצרים וטכנולוגיה. מעבר למבנה הלא שגרתי של האתר, רוב התוכן מגיע מרחבי הרשת – אגרגציה ממקורות RSS, טוויטר, סרטוני וידאו ותמונות שתוייגו עם מילות מפתח רלוונטיות ללגו. התוכן עטוף בהנעה אגרסיבית לשתף את התוכן עם חברים, ויש (כמובן) גם אפליקציה לאייפון.
את ההשקה מלווה סרטון אנימציה הזוי למדי המשלב טכניקות של סטופ-מושיין, צילום בחשיפה ארוכה ואנימציה בתלת-מימד.
[מצאתי ב-Wired]
בניין המעבורת ההיסטורי של נמל אוקלנד בניו-זילנד הפך למגרש משחקים אינטראקטיבי עם Night Lights – מיצב הקרנה אינטראקטיבי חווייתי מרובה משתתפים. האינטראקציה שילבה שלושה אמצעי שליטה שונים – כולם מרובי משתתפים: תנועות גוף מעל במה מוארת, מחוות ידיים מעל שולחנות אור ומעקב אחרי תאורת הטלפונים הניידים שהתנופפו באוויר.
סביב החווייה האינטראקטיבית העשירה, בין 6 הסצינות שהתחלפו ביניהן בכל שעה, צורמת אנימציה מאכזבת וטיפול גרפי לא אחיד, שלעיתים עושה שימוש בחזית המבנה כנקודת מוצא, ולעיתים מתעלם מהפורמט לחלוטין.
זהו פרוייקט (שני) במסגרת קואופרטיב עיצוב אינטראקטיבי נסיוני חדש, YesYesNo, שיצר גם את מופע האורות של ארס אלקטרוניקה. על עיצוב הסאונד עבד דאיטו מנאבי, שאולי תזכרו בזכות מערכת התופים המיואלקטרית שלו.
הפרשנות האלימה ל-'עצמות שחורות' של ההרכב האוסטרלי Teenagersintokyo, יוצרת חיבור כל-כך טבעי בין הדימוי לצליל, שהוא נראה כמעט מובן מאליו. פרץ האלימות, האש והפיצוצים (האמיתיים, אגב) מלווים בעבודת צילום מרהיבה ועריכה מדוייקת, שמשתמשת בניואנסים של מהירות כדי להדגיש את עוצמת ההתרחשות.
עבודה של המעצב האוסטרלי ריט דאשווד (Rhett Dashwood).
ב'מכונה הכי לא שימושית בהיסטוריה' יש משהו מקסים, כמעט אנושי, בהתעקשותה לכבות את עצמה ולנוח. הממשק האינטואיטיבי בעל המפסק האחד יוצר איזון בין רצון המכונה לזה של המשתמש. אם חשקה נפשכם בגירסה מעשי ידיכם להתפאר (ואתם לא מפחדים ממילים כמו 'מיקרו-קונטרולרים') – כך תבנו אחת.
